והיא כבר בת 62, הקמטים ניכרים לכל עין, אך הים עדיין כחול, והמדבר יפה מתמיד ומעבר למילים גבוהות, פוליטיקאים בחליפות ונופשים עולצים, היא, לפני הכל, העיר שלי, האינטימית, המרחב הפרטי שבו בחרתי לחיות סוג של טור חגיגי ואוהב, מתחשבן ועוזב, חולם ומקיץ, מלטף ומרביץ וממש בשיאן של חגיגות וטקסים, עוד כמה אלמנטים עירוניים, כלליים ומה הייתי קונה לה מתנה, מצפן, ידני, מן הסתם שלא תלך לי לאיבוד, בין חומות הבטון והמלט חג שמח
