פרשת אמור
"תנו לחיות לחיות", סטיקר קצר וקולע ומתלבש יופי על הלשון. אבל עד כמה הוא אמיתי ומציאותי? בינינו, אנחנו עם שאוהבים בשר, בגדול. אוטוטו יום העצמאות ורק האזכור של המילה 'עצמאות' גורם לשני מיליון עופות רצון להתאבד לפני שישחטו אותם לפרגיות וכנפיים למנגל.
וברצינות, כיצד עלינו להתייחס לבעלי החיים (מהלכים על שניים או ארבע)?, מדוע אנחנו כל- כך מתאכזרים אליהם ומנצלים אותם עד לפירור האחרון. אוכלים את הבשר, מעבדים את העורות ואפילו בעצמות שלהם אנחנו משתמשים לצורך עשיית ג'לטין. וכי אין גבול לאכזריות? קצת רחמים על בעלי החיים, קצת, טיפה.
תורתנו הקדושה היא תורת חיים, תורת אמת, ששייכת לעולם המציאות ולא לעולם אידיאלי דמיוני, ובפרשתנו, פרשת 'אמור', אנחנו מצווים על המון רחמים כלפי בעלי החיים. מצד אחד התורה מתירה לנו לשחוט בעלי חיים על מנת לאכלם ולהשתמש בבעלי החיים בכל צרכינו. אך מנגד אסור באיסור תורה חמור ביותר להתאכזר לבעלי חיים שלא לצורך. התורה אוסרת עלינו לשחוט שור או שה באותו יום ביחד עם הבן שלהם. פלא גדול, צריך לדעת מה הייחוס של כל בעל חי שברשותך, מי האבא (אמא) ומי הבן ותזהר לא לשחוט אותם ביום אחד. ובכלל אני לא מבין, אם ה' מתיר לנו 'לרצוח' גדי ולאכול אותו, אז מה פתאום מפריע לו שאני אשחט אותו ביחד עם האמא שלו, וכי זה לא אכזרי לשחוט גדי יום אחרי ששוחטים את אמא שלו?
הרמב"ם (רבי משה בן מימון) כתב בספרו "מורה נבוכים" הסבר נפלא מדוע מותר לאכול בעלי חיים אך אסור לצער אותם. וכך כותב הרמב"ם: "ואמנם מצוות שחיטת בהמה היא הכרחית, מפני שהמזון הטבעי לבני אדם הוא מן הזרעים הצומחים בארץ ומבשר בעלי החיים, והטוב שבבשר הוא מה שהותר לנו לאוכלו. וכיוון שהביא הכרח טוּב מזונו- להריגתו, חיפשנו לו המיתה היותר קלה ונאסר לענותו בשחיטה הנפסדת (כמו במכת פטיש וכד') וכן נאסר לשחוט אותו עם בנו ביום אחד, סייג והרחקה, שמא ישחט מהם הבן לפני האם, כי צער בעלי החיים בכך גדול מאוד כי אין הבדל בין צער האדם בכך ובין צער שאר בעלי החיים." נפלא ביותר. מדהים ממש.
כן. מותר לאכול בעלי חיים, יש בהם חלבונים וויטמינים המצויים רק בבעלי חיים והם הכרחיים לקיום האדם, ולכן מותר לשחוט אותם באופן הכי פחות מכאיב ומצער, עם סכין חדה ביותר, ללא פגם ובלי צער גדול לבהמה. אבל לא, אסור לצער בעלי חיים שלא לצורך. ולשחוט גדי רך לעיני אמו מצער את הכבשה סתם וזה חמור ואסור.
אתה רוצה לאכול בשר? תאכל, אבל אל תהיה חזיר, תתחשב גם בצערם של בעלי החיים.
הרמב"ם מאריך עוד בהסברו, וכולל בעניין זה גם את הציווי לא לבשל את הגדי ביחד עם החלב של אמו. מותר לאכול גדי, מותר גם לשתות חלב, אבל אל תהיה אכזרי ותאכל את הגדי ביחד עם החלב של אמו שנועד לגדלו. זו סתם התעללות ואכזריות מיותרת. אפשר לאכול המבורגר, אפשר לאכול טוסט עם גבינה, אבל צ'יזבורגר!? פיצה עם פפרוני!? זאת אכזריות. גם מבלי שנשים לב, אנחנו עלולים חלילה להשריש בנפשנו מידה רעה זו, והקדוש ברוך הוא, הרי מרחם על כל מעשיו ורצונו שנדמה לו נלך בדרכיו ונתנהג ברחמים.
