שפוי זמני

מאת: ראובן זלץ ● 10/5/2011 21:35 ● ערב ערב 2497
עוד לא התאוששנו מהחופש להיות עבדים בפסח, וכבר הזכרנו את השואה ובישלנו מילים של זיכרון, בעוד הניצולים מתים מרעב. ולפני שאמרנו "העבודה משחררת", הגענו ליום המכונן ביותר בתולדות המדינה, יום הזיכרון לכל הצעירות והצעירים, הלא הם מגש הכסף. ולפני שיבשו הדמעות על חברים שנותרו צעירים לעד ועל מלחמות מיותרות, הכרזנו על עצמאותנו ובקצב המארש הצבאי, נפנפנו את עצמנו לדעת, בשם כל הפרות שנשחטו על מזבח הפטריוטיות. כי מוכרחים להיות שמח ואם לא, אז לפחות שנאכל עד שנתפקע. טור נטול קלוריות אך מלא בדלק סילוני מלוכלך שאין לאף אחד מושג איך קרה ומי אשם ומעניין, איך לא מצאו עד עכשיו את הש.ג?
שפוי זמני









תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש