מופע עם פרופורציה

19:30. האולם מלא עד אפס מקום, זה משהו שהרבה זמן לא ראיתי באילת.
מאחורי הקלעים ההתרגשות בשיאה. ענבר מתרוצצת בין הבנות, סוגרת קצוות אחרונים. באולם עצמו ההורים נרגשים לא פחות. האור כבה, אורות הבמה נדלקים והמסך עולה על מופע הסיום הגרנדיוזי.
בחירות המוזיקה של ענבר כהן, היו נהדרות, מלהיבות ומרגשות, החל מקלאסי, עובר דרך פופ, אלקטרונית, רוק, היפ-הופ, דיסקו, אתני, רטרו, מוזיקת עולם ועד למוזיקה אפוקליפטית.
כל קבוצת גיל נתנה את הטון שלה. הזאטוטות, בנות השלוש פלוס, שעלו על הבמה ריגשו עם התלבושות שלהן.



תנועותיהן הקטנות והחינניות, העלו חיוכים ואהדה בלב הצופים באולם. התגובות לכל נאמבר שבו עלו התלמידות, היו נלהבות.
האולם רעש וגעש, פרגונים ושריקות, כל הנערים והנערות, "חברים של" הביעו אהדתם לרקדניות הנפלאות שוב ושוב.
בסך הכל עלו על הבמה 130 תלמידות בית הספר המקצועי של ענבר כהן. החל מגילאי שלוש פלוס ועד גילאי ה-20. עבור כולן זו היתה ההזדמנות המצוינת להפגין בפני ההורים והנוכחים באולם את כל שלמדו במהלך השנה.
החוויה האישית שלי, מתחילה מעצם היותי חובבת ריקוד עוד משחר ילדותי, אגלה לכם, שצמרמורת אחזה בי כמה וכמה פעמים במהלך המופע, הן מעוצמת המסר שבריקודים, בשילוב המוזיקה המחלחלת, עם התלבושות הראויות והנכונות לכל ריקוד וריקוד.



אחד הריקודים שנגע בי באופן ישיר, נרקד לצלילי השיר SUN SCREEN ובעברית: מקדם הגנה) של באז לרמן, מי שמכיר את השיר יודע שהוא לא ממש שר שם, אלא מדקלם תובנות פרטיות על החיים, כמו: "אתם לא שמנים כמו שנדמה לכם. אחד העצות הטובות שתקבלו היא: תמרחו קרם הגנה.
תרקדו ותשמחו כל הזמן. אל תעיינו במגזיני יופי, הם גורמים לכם להרגיש פחות יפים. אל תיבהלו אם אתם לא יודעים מה אתם רוצים לעשות בחיים, רוב האנשים המעניינים שאני מכיר בחיים - עדיין לא יודעים בעצמם" (בתרגום חופשי, ל.ז)
ענבר כהן, יחד עם שלוש מתלמידותיה, לבושות בלבן קרמי מבריק, העבירו את מסר התובנות, תרגמו אותן לשפת הריקוד, לכוריאוגרפיה מרגשת ונפלאה, שחלחלה היטב.
בסוף המופע, התקבצו על הבמה כל התלמידות, וכל קבוצה נתנה נגיעה ריקודית אתנית, אחרונה וחביבה, נפרדה מקהל הצופים בחינניות.
קהל הצופים פירגן במחיאות כפיים עזות שהציפו את חלל האולם. על הבמה ניצבו הרקדניות הצעירות מעריצות ומפרגנות מכל הלב למורתן ענבר כהן, שטרחה על כל אלו.
גם כשעזבתי את האולם, עדיין ליוו אותי תשואות הקהל המפרגן. היה טוב. כולי ציפייה לשנה הבאה!