צוחקת כל הדרך...

ראיון עם השורדת שלנו, מעיין פורטר היה מתבקש. קודם כל בגלל שמדובר באילתית, אחת משלנו, שהתפרנסה מפרוטות כליצנית בתחילת דרכה, אבל אהבה את מה שעשתה ופרצה לתודעה הישראלית בזכות תוכנית הריאליטי 'הישרדות 2 באיי הפנינה'. קחו למשל גם את מופע היחיד שלה במשך הקיץ ברשת מלונות 'רימונים' בארץ, הוסיפו לזה את הבאז התקשורתי שעשתה לפני מספר ימים תמונת הפפראצ'י שלה ותקבלו כמה סיבות טובות לראיון מעניין במיוחד, אבל הרעיון לכתבה הזאת עם מעיין פורטר דווקא התגלגל בצורה קצת אחרת. הכל החל מהכוונה של אמה ויקי לפרגן לבתה בתמונה וצמח תוך דקות לראיון ענק עם כתבת שער.
האמת, אי אפשר שלא להתאהב במבט ראשון במעיין פורטר, הרי כל אמא אשכנזייה היתה רוצה כלה כמוה. היא יפה, מוכשרת, מפורסמת ובעלת תואר אקדמי, אבל יותר מכל, כשמכירים אותה, היופי הפנימי שלה עולה על כל דבר.

"הייתי קשוחה אך לא מפחידה"

מעיין פורטר (29) נולדה וגדלה באילת. בגיל 18, התגייסה לצה"ל, שימשה כמ"כית בנים ולאחר מכן כקצינה וסיימה את השרות שלה כסמ"פ בקורס קצינות פיקודי. אך אל תטעו במראה הרך שלה: "הייתי קשוחה, אבל לא הייתי מפחידה", היא ממהרת לציין באותה נשימה, "אני לא יכולה להיות רעה גם כי אני אחות בכורה ויש לי שלושה אחים. חוץ מזה, יש בי את התכונות האימהיות, בתוקף היותי אחות בכורה. כשהייתי קצינה, אחי ירון היה בגיל החיילים שלי, אז תמיד חשבתי עליו, איך הייתי רוצה שיתייחסו אליו", אומרת מעיין במן רגש אימהי. "כל החיילים שיוצא לי לפגוש בתל אביב אמרו לי שהם התגאו לראות אותי בטלוויזיה, עד היום הם רוחשים לי המון אהבה וכבוד".
לאחר שהשתחררה מצה"ל, חזרה מעיין לאילת והחלה לעבוד בצוות בידור במלון 'נפטון' ('רימונים' דהיום). קבלן הבידור של מספר בתי מלון בעיר, אלי רביבו, ראה בה קורטוב כישרון ומהר מאוד התברגה בתפקידים הראשיים. בשלב מאוחר יותר בקריירה שלה, יתברר כי הקשר עם רביבו השתלם מאוד. מעיין המשיכה להוכיח את עצמה במלונות הגדולים באילת ('הילטון', 'הרודס' ו'דן') ובמהלך אותה תקופה, הבינה שהבמה היא הייעוד שלה. במלון החלו לכנות אותה כמלכת הילדים, "עשיתי סנופי דיסקו לילדים, שזה מעין מופע ליצנות של שעה, תמיד היו בבריכה סביבי ילדים, אני מאוד אוהבת ילדים, וכבר בגיל 21 ידעתי שכל החיים שלי אעבוד עם ילדים".
בתור ילדה היתה מעיין עורכת הופעות להוריה, היא שימשה כליצנית בימי הולדת לאחיה והפעילה אותם: "זה משהו שהחל אצלי מגיל מאוד צעיר. אני בת למשפחה של ליצנים, אבא דרום אפריקאי, שאוהב להסתובב עם חולצות צבעוניות, אמא, גננת מרוקאית, שתמיד צחקתי עליה ואמרתי שלעולם לא אהיה גננת, ואז למדתי את התואר הראשון לגיל הרך, עם שלושה אחים, שהם כמו עשרה, תמיד הייתי הבייביסיטר, המפעילה והאמא הקטנה".
לאחר שנה של עבודה בצוות בידור, החליטה מעיין שהיא רוצה לנקות את הראש בטיול תרמילאים בחו"ל, היא ארזה את עצמה ונסעה לטיול במזרח שנמשך שמונה חודשים, שם היא בעצם החליטה שהיא מתכוונת ללמוד חינוך מיוחד. "הרגשתי שהייעוד שלי זה הטיפול והתגעגעתי כל הזמן הזה לבמה", היא נזכרת.
מעיין חזרה ארצה ולפי התוכנית, החלה ללמוד תואר ראשון בחינוך מיוחד לגיל הרך ועבדה בגן תקשורתי של ילדים אוטיסטים. במקביל, החלה לעבוד בתור ליצנית שכירה. "התחלתי מלמטה", היא אומרת בחיוך, "כמו שוטף כלים במלון שהפך למנכ"ל", לקחתי 200 שקלים ליום הולדת של שעתיים ולאחר שלוש שנים, החלטתי שאני יכולה לעשות את זה לבד". זה החל עם כמה חישוקים, מצנח ומנהרה, ללא מערכת הגברה ובדיוק ברגע הזה, היא נכנסה לסיפור של תוכנית הריאליטי 'הישרדות'. "באותה תקופה עברתי את כל השלבים, אבל עדיין לא הודיעו לי שהתקבלתי. אני מודה ומתוודה, שיצאתי גם בשביל החוויה, אבל בעיקר כדי למנף את העסק שלי ולמזלי, ההפקה חטפה אותי עם בגדי הליצן לאיי הפנינה בפנמה, פשוטו כמשמעו. באמצע יום הולדת הם ('הישרדות') תיאמו איתי לצלם יום בחיי, הביאו לי גלויה, הקראתי אותה בפני הילדים, שם היה כתוב שהתקבלתי. בכיתי בטירוף מול הילדים, זה היה מההפתעה, פשוט לא האמנתי, זה היה איזשהו חלום שחלמתי עליו ובשנייה אחת הוא פתאום התגשם. תחושה של חוסר שליטה מילאה אותי. מיד לאחר מכן הכניסו אותי לג'יפ שחור ועליתי למטוס עם בגדי ליצן, קוקיות, לב אדום על הלחי ואודם, אפילו במטוס שאלו אם אני מהקרקס. הרגשה של חוסר ודאות ריחפה מעליי בגלל התחושה הזאת, שלא ידעתי לאן אני טסה", הוסיפה מעיין, "בגלל שאני סוג של פריק קונטרול, חייבת להיות כל הזמן בשליטה, היה לי מאוד קשה, בלי הכנה מוקדמת. אתה מבין? כל הזמן הטריד אותי שלא הכנתי מערכת שעות של שנה ג' ללימודי התואר, דאגתי מה יהיה עם החשבונות של הדירה".

מעיין ההתנדבות

'הישרדות' היתה עבורי חוויה מעצימה. מעבר לקשיים הפיזיים והנפשיים, הצלחתי לגלות על עצמי יכולות שבשום מקום אחר לא הייתי מגלה. הכרתי חברים לכל החיים (מירית וקנין ונתן בשבקין)".
למרות השמועות על זוגיות לוהטת בין השניים, מעיין טוענת שלא היה לה מה להסתיר. "כולם מאוד רצו שנהיה זוג, אהבו את החיבור בינינו, אבל היינו ונשארנו כמו אחים. הכרנו אני ונתן באי המודחים ויצאנו יחד לעונת ה'אולסטאר' כחברים הכי טובים".
ואם בעונת ה'אולסטאר' עסקינן, אז כדאי שתדעו שמעיין הצליחה באותה עונה להגיע לשישייה האחרונה. "זו היתה מבחינתי חוויה מתקנת לעונה של איי הפנינה. חזרתי להאמין בעצמי והוכחתי לצופים בבית שמעבר לנפש רגישה וצחוק, יש לי גם יכולות פיזיות לא פחות מגברים, במשימות מסוימות אפילו עקפתי את בשבקין".
אחרי 'הישרדות 2', התקדם מאוד עסק הליצנות ומעיין החליטה לצאת לקורס ליצנות רפואית. הכל נבע מההדחה הקשה והמשפילה שעברה, "הרגשתי רע, הרגשתי שהליצן שבתוכי אבד", היא הוסיפה, "לא הפסקתי לבכות, היה לי מאוד קשה. כשחזרתי לארץ, הענקתי לעצמי את מתנת הקורס ליצנות רפואית בחברת 'שמחת הלב' מתל אביב. זו היתה התרפיה שלי".
במקביל למינוף עסק הליצנות, החלה מעיין להתנדב על בסיס קבוע במחלקה האונקולוגית של בית חולים שניידר. "המקום הזה של לנצל את הפרסום למקומות האלה ולא ללכת רק להשקות, אירועים או לקבל מתנות, זה מה שמילא אותי. ההתרגשות בעיניים של הילדים גרמה לי להבין שאני עושה מצווה גדולה ועד היום אני מתנדבת, אני גם מאמינה שמי שעושה מצוות, יש לו ברכה בחיים", היא אומרת באמונה שלמה.
בהמשך, כאשר הרגישה כי הובילה את העסק שלה לחוף מבטחים, החליטה מעיין להתרחב להופעות ובעזרת חבר ותיק, נסי אלפסי, שעבד איתה בצוות הבידור באילת, הם הפיקו את המופע- 'מעיין הליצנית באי החברים'. "זה מופע שלקח מבחינתי את המסרים הנכונים, עם תכנים חינוכיים וחיוביים שקיבלתי מ'הישרדות' כמו חברות טובה, תמיד לצחוק ולשמוח, אהבה, להאמין בעצמך ובשורה התחתונה, אם תחייך אל העולם, הוא יחייך אליך", מוסיפה מעיין.
זהו מופע מאוד צבעוני, בסימן קרנבל, בליווי ארבע רקדניות וארבע דמויות של חיות. "באי החברים כולם חיות, חברים טובים. ניסינו ליצור משהו בסגנון שושה הישראלית", אומרת מעיין על המופע הססגוני שלה. "במופע יש הרבה שירים, ריקודים וצבעוניות, וכאשר ראינו שהמופע מצליח במרכז, החלטנו להפיק די.וי.די באותו קונספט, שצולם בצפון הארץ. זו היתה ההישרדות האמיתית עבורי", מצהירה מעיין, "התכנסנו בשנה שעברה בחודש אוגוסט, בנהר הירדן. הצילומים היו בחום עם מאה אחוזי לחות, עם ילדים, צוות הפקה שלם, דמויות של חיות וגם איפור. אבל מה שריגש את מעיין היה דווקא החלום שהתגשם. "לעמוד על סט צילומים זה לא קל ופתאום אני הכוכבת וכולם סביבי. אני חושבת שלאורך כל הצילומים, לא קלטתי שאני באמת הכוכבת של הדי.וי.די, זה היה מבחינתי כמו חלום. בין ימי הצילומים לא הצלחתי להירדם, לא עיכלתי שהחלום שלי מתגשם וזה אחד מהמסרים שהעברתי בדי.וי.די, שחלומות הם לא רק כשישנים".
גם אחרי הפרסום, נשארה מעיין אותה בחורה. "נשארתי אותה מעיין, למרות שעל הסט אני הכוכבת. יש לי מלבישה, מאפרת, מישהי שמסדרת את השיער, חמישה שחקנים בוגרי 'בית צבי' לצדי, ואני? מעיין הקטנה, האילתית, שהיתה ב'הישרדות' הופכת להיות כוכבת, בזמן שהדי.וי.די הזה מופיע גם כחלק מהתכנים של הוט וי.או.די".
מעיין: "זהו סיפור מסע קסום ומיוחד להחזרת שמחת החיים לאי החברים. הדי.וי.די והמופע מתחברים, אבל זה לא אותו דבר. הדי.וי.די הוא סיפור והמופע הוא כמו מחזמר".

"קיבלנו את הגלידה"

בחודשים יולי ואוגוסט, קשה מאוד להשיג את מעיין, היא כרגע בקרנבל הפרטי שלה, מוצאת את עצמה שעות רבות בדרכים, בין טבריה לירושלים לאילת. שישה ימים בשבוע היא מופיעה במופע החדש שלה ברשת 'רימונים' (גם באילת) ובמקביל, היא מופיעה בימי שבת במופע היחיד שלה בחוף 'תאיו' בבת ים. בין לבין, כאשר יש זמן, היא מופיעה בקניונים וב'ספורטן' ברחבי הארץ, מנהלת כל רגע פנוי לשמח את הילדים.
המופע שסגרה עם רשת המלונות הוא מופע יחיד לכל הקיץ. מופע צבעוני שמתחיל עם מעיין הליצנית בבגדי ליצן, כאשר במהלך המופע היא מחליפה בגדים לתושבת אי החברים. המופע מאוד קצבי, עם מסרים שהיא מאמינה בהם.
החוזה שחתמה עם רשת מלונות 'רימונים' הגיע בדיוק בטיימינג הנכון, כדי להקפיץ קדימה את הקריירה שלה, שנראית מבטיחה. "אלי רביבו, הבעלים של חברת הבידור הגדולה באילת, תמיד אמר לי שאני אהיה כוכבת", היא נזכרת, "אחרי שהוצאתי את הדי.וי.די והמופע יצא לדרך, הבנתי שרביבו מעוניין. באותו רגע, גם אני וגם השותף שלי, כיוצאי רשת הבידור, הרגשנו כמו ילדים שמבקשים מאבא גלידה וקיבלנו את הגלידה", היא אומרת בחיוך , "עבורי זו סגירת מעגל מרשימה: לפני שמונה שנים התחלתי את הבידור במלון 'נפטון' (לשעבר 'רימונים'), ואני לא אשכח את מה שהוא אמר לי, שאני זמנית במלון הזה ושהוא רוצה לעשות משהו יותר גדול איתי. בדיעבד, מי האמין שמה שהתחיל מסתם שיחה, יגיע למימדים כאלה".
ממלון 'נפטון' עברה מעיין למלון 'קלאב אין'. הסטנדאפיסט, קובי מיימון, היה המנהל שלה. "כולם סביבי מאוד האמינו בי, שזה לא ייגמר בצוות בידור, הם ידעו בתוך תוכם שמחכה לי קריירה", אומרת מעיין.
האהבה הכי גדולה של מעיין היא לעבודה שלה. "הליצנות זה בדם שלי, ואני מקווה שזה לעוד שנים ארוכות. כרגע, לעבודה שלי בחינוך המיוחד אין לי זמן, אני עמוסה בעבודה לשמחתי. אני מאחלת לכל בן אדם להנות מהעבודה שלי כמוני. כשאני מסיימת מופע, הגוף שלי מלא אדרנלין, וימי ההולדת זו חלקת האלוהים הקטנה שלי, שלא כמו אמנים אחרים שנוטשים את זה. אני חושבת שזו התכלית, לשמח ילד ביום ההולדת שלו, ואני לא מוכנה לוותר על זה. היום, בזכות 'הישרדות' אני עובדת יפה גם בימי הולדת. לגילאי 6- 12 אני עושה ימי הולדת בסגנון 'הישרדות', ספורטיבי ותחרותי, ועד גיל 6 - הפעלה לגיל הרך, בשילוב תכנים של הדי.וי.די והמופע".

את לא עייפה מכל העשייה הזאת?
"מבחינתי, אני רק בתחילת העשייה שלי, והיעד הוא להיות כוכבת הילדים הגדולה והבאה של ישראל. המבחן שלי הוא שאני באמת עושה את מה שעושה באהבה מהלב, מהבטן, ממקום אמיתי ואני מקווה שהאנרגיות שקיימות בי היום רק ימשיכו להתעצם, עד שאולי אני אביא ילדים משלי ואז אולי אני ארצה את כל האנרגיות רק להם".

אם כבר מדברים על העתיד, אי אפשר שלא להתייחס לאהבה הגדולה של מעיין בשנה האחרונה. אודי, קצין לשעבר בסיירת מטכ"ל, איש עסקים מקיבוץ שפיים. כבר שנה הם יחד, והיא בטוחה שאודי יהיה האבא של הילדים שלה. לפני שהכירה אותו היו חשובים לה כמה דברים בגבר: "הוא חייב להיות מעל 1.80 מ' והשאלה הראשונה שלי איפה הוא שירת בצבא ומה הוא עשה. מה לעשות, יש לי שריטה, זה מאוד חשוב לי, אני בדרגת סגן, עושה מילואים מתי שמתאפשר לי וחולה על זה, אבל לפעמים אני לא מצליחה להגיע לזה כי המילואים תמיד מגיעים בקיץ או בחגים, שזה בשיא העבודה שלי".
ההיכרות שלה עם אודי החלה במהלך ההשתתפות שלה ב'הישרדות'. "אודי התאהב בי דרך המסך ב'הישרדות 2' וברגע שהפסקתי להאמין בגברים, הוא הופיע. עברתי תקופה שבה הרגשתי שכולם מאוד מפחדים מהפרסום, מתשומת הלב ומהתמונות, אודי פתאום הופיע והכל השתנה, זו היתה אהבה מהרגע הראשון, זה נשמע מה זה פתטי", היא מחייכת במבוכה, "אבל זו האמת".
הדייט הראשון של השניים היה בים, כבקשתה של מעיין, "זה היה הדייט הכי מושלם שהיה לי בחיים. אודי כל כך ג'נטלמן, חתך לי אפילו אננס. הוא בעצם האיזון שלי בחיים, ההיפך הגמור ממני באנרגיות ובקשקשנות, אפשר לומר שהוא הריטלין שלי", מוסיפה מעיין. "כשנסגר החוזה עם רשת 'רימונים', הוא כל כך שמח, יותר ממה ששמחתי בשביל עצמי ואמר: 'את מספר אחת שלי'", מספרת מעיין בגאווה, "זה כיף לדעת שהוא מאמין בדרך שלי. הוא מגיע להופעות עם האחיינים שלו, והוא האהבה הכי גדולה שהיתה לי בחיים, בכל זאת פעמיים בשבוע אנחנו ישנים בנפרד, בגלל ההופעות שלי באילת ומאוד קשה לנו עם זה".

תמיד אילתית

מלבד הליצנות והחבר, לאו דווקא לפי הסדר הזה, עוד אהבה גדולה של מעיין בחיים זו העיר שבה היא נולדה. "אילת זו העיר הכי מפרגנת בעולם, והכי חמה. עד היום עוצרים אותי אנשים ברחוב ומביעים כעס על ההדחה שלי בעונה השנייה של 'הישרדות'. פעם אמר לי מישהו, שאם מי שהדיח אותי בתוכנית יגיע לאילת, הוא יחכה לו בכניסה לעיר", היא אומרת ומצחקקת, "זה גורם לי להבין שבאמת נכנסתי עמוק ללב של האנשים, שאוהבים אותי, שחושבים עליי ולא שוכחים אותי. אילת בשבילי זו שלוות נפש, רוגע. אני גאה לומר שאני אילתית בכל הזדמנות, למרות שכבר שש שנים אני מתגוררת במרכז הארץ. קודם כל אני אומרת שאני מאילת ואני תמיד אהיה", היא קובעת בנחרצות.

לים

כשהיא מגיעה להופעות באילת, הדבר הראשון שמעיין נוהגת לעשות עם הנחיתה בשדה התעופה, זה לרוץ לים. "יש סגולות לים סוף שאין בים התיכון. הצלילות של המים, הטמפרטורה הקרה ואפילו את האבנים שמציקות ברגליים, אני מעדיפה על פני החול התל אביבי. בסופו של דבר אני בת של ביולוג ימי, גדלתי בים וזאת אהבת חיי".
אחרי הטבילה בים סוף, ממהרת מעיין לאכול את האוכל של אמא. "אין על האוכל של אמא ויקי, החריימה, הקובה והממולאים. אני מנסה בתל אביב לבשל לאודי ואני משגעת את אמא שלי בטלפונים, כדי לקבל את המתכונים, אבל זה לא יוצא לי טוב כמו שלה".
בכל החיבורים עם החבר והקריירה, משהו מאוד חשוב מדביק אצל מעיין את הפאזל וזו המשפחה. "יש לנו משפחה מאוד מגובשת ומאוחדת. גדלנו בבית מאוד מיוחד ופתוח, מדברים על הכל, צוחקים על הכל ואומרים שאנחנו מזכירים את המשפחה מהסרט 'פגוש את המשפחה שלי', משפחה מצחיקה. כל מי שמכיר את המשפחה שלנו נצמד אליה ולא רוצה לעזוב. אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי, היא יודעת עליי הכל, היא שותפה פעילה בכל ההחלטות שלי בחיים האישיים ובקריירה. מאבא שלי קיבלתי כמה ערכים כמו אורך רוח, טוב לב ומה לעשות, גם את התמימות והנאיביות. אנחנו ארבעה ילדים במשפחה, אבל גם במראה וגם באופי אנחנו מאוד שונים ומגוונים".

אנשים קטנים

איך אפשר שלא לסיים עם תקרית הפפראצ'י המביכה שהיתה למעיין. באחד האירועים, הפלאשים של הצלמים הבליטו את החזה שלה מבעד לחולצה שקופה. אתרי הרכילות באינטרנט הוצפו בתמונות מהאירוע, וזה ממש לא מצא חן בעיניה. "לי היתה מטרה בחשיפה שלי כליצנית מלכתחילה, ליצור משהו משלי. אני מודעת שלחשיפה הזאת יש גם חסרונות ויש תמיד את אלה שמחפשים רכילות וצהוב", אמרה השבוע מעיין בהתייחסות רשמית ראשונה מאז התקרית, "אחרי שעברתי טראומה תקשורתית מביכה, למדתי להבין שיש רוע באנשים ולא הכל ורוד. יש אנשים שקשה להם עם הצלחה של אדם אחר, יש אנשים שאוהבים להביך ולהרוס את השמחה שלי ליום- יומיים, אבל כמו בכל דבר, גם לפרסום יש יתרונות וחסרונות ומבחינתי, היתרונות מתעלים על החסרונות. הייתי מעדיפה שזה לא יקרה וזה לימד אותי עוד שיעור על אנשים קטנים", אומרת מעיין ומוסיפה: "עד 'הישרדות 2', האמנתי שאין רוע בעולם. יגידו תמימה ונאיבית, אין לי בעיה עם זה, אבל לאחר ההדחה שלי, הבנתי שלצערי זה קיים בחלק מהאנשים, שמסוגלים לראות אותך בוכה ולהתעלם. אנשים שמחים להשפיל אותך ולנסות לשים לך רגל בהקמת קריירה. נכון, נפגעתי, היה נראה לי הגיוני שלא יפרסמו את התמונה הזאת, אני ילדה בנאיביות שלי. חוץ מזה, אני לא מתביישת באוצרות שהטבע נתן לי, וכל מיני רכילאים משועממים שממציאים שטויות כמו זה שעשיתי סיליקון, צר לי לאכזב אותם, אבל זה מה שהטבע נתן ואני מודה לו כל יום על זה".