יהדות

מאת: או-מד מדיקל ● 10/8/2011 08:57 ● ערב ערב 2510
הרב דוד שנה מפקח כשרות עירוני
יהדות

פרשת 'ואתחנן' - שבת נחמו


5 שנים למלחמת לבנון השנייה. חיילים רבים נפגעו במלחמה זו. כל חייל הוא עולם ומלואו ולחייל שנהרג אין תחליף. הצער למשפחתו ולכל חבריו הוא קשה מנשוא. אחד מאותם חיילים צדיקים שנהרגו בקרב בבינת ג'בל היה רב סרן רועי קליין ה' ייקום דמו. רועי קליין נכנס עם חייליו לתוך מארב של החיזבאללה ונפתחה עליהם אש תופת מכל הכיוונים. חיילים החלו להיפגע ורועי הרים חייל פצוע על מנת לפנותו לאחור, באותו רגע בו רועי התרומם הוא מבחין ברימון שנזרק לתוך החדר בו שהה עם חייליו, מבלי להסס רועי קפץ על הרימון, קרא בקול גדול "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" והתרסק על הרימון. במותו הציל למעשה את כל חייליו. על מעשה גבורתו קיבל רועי את העיטור הגבוה ביותר בצה"ל- גיבור ישראל.
רועי קליין הותיר אחריו אלמנה וילדים קטנים. מה עבר בראשו של רועי בשנייה שהוא ראה את הרימון שנזרק לעבר חייליו? מהיכן היה לו את העוז והגבורה לקפוץ על הרימון? מדוע בחר רועי לזעוק "שמע ישראל" ברגעיו האחרונים, וכי לא ידע רועי שאם הוא קופץ על רימון הוא יתרסק ויותיר את אשתו אלמנה ואת ילדיו יתומים? האם קציני צה"ל עוברים קורס מיוחד להתרסקות על רימונים בעת מלחמה?
בפרשת 'ואתחנן' אנו קוראים את קריאת שמע. שמע ישראל- כל יהודי, כל אחד ואחת מאיתנו נקרא 'ישראל', כלומר התבונן והבן יהודי- ה' אלוקינו, ה' הוא האלוקים, והוא שלנו, ה' אחד, אין שני אלוקים, יש רק אלוקים אחד והוא שלנו, של כל היהודים של כל ישראל. בהמשך, בפסוק הבא, התורה מצווה אותנו לאהוב את ה' בכל ליבנו, בכל מאודנו ובכל נפשנו. 'בכל ליבנו' פירושו לעבוד את ה' מכל הלב מתוך שמחה. 'בכל מאודנו'- כלומר בדבר שאנחנו אוהבים מאוד, שזה הממון, הכסף שלנו, גם באמצעותו נעבוד את ה'. 'ובכל נפשנו'- שאפילו אם אנחנו נדרשים למסור את נפשנו למען ה'- נעשה זאת, כן נמסור את נפשנו למען ה' ונעשה זאת מכל הלב ומתוך שמחה.
הגמרא מספרת לנו על רבי עקיבא שהרומאים הארורים עינו אותו בעינויי תופת לפני שרצחו אותו. הרשעים הללו סרקו את בשרו במסרקות של ברזל, כלומר חוררו אותו ובעודו חי חתכו חתיכות מבשרו ומכרו את הבשר של רבי עקיבא בקצביות בתור בשר לאכילה. מֹח רומאי חולני שמתעלל ברב בן מאה ועשרים. בשעה שהרומאים היו חותכים את רבי עקיבא הוא היה קורא קריאת שמע וזועק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". תלמידיו של רבי עקיבא התבוננו בצער ברבם המתייסר ואמרו לו - רבנו כיצד יכול אתה לקרוא קריאת שמע בשעה שאתה סובל כל-כך? השיב להם רבי עקיבא – כל ימי הייתי מצטער על הפסוק הזה, מתי אני אזכה סוף סוף למסור את נפשי למען ה', "בכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך, ועכשיו כשהגיע לידי המצווה אני לא אקיים אותה באהבה??! האריך רבי עקיבא באמירת אחדדדד, עד שיצאה נשמתו.
רועי קליין זצ"ל הי"ד גדל והתחנך על ברכי רבי עקיבא בישיבות בני עקיבא למסור את נפשו למען הצלת חייליו. לא הייתה כאן שום שאלה, ברור שזה מה שעושה כל קצין וחייל בצה"ל, וגם הזעקה של "שמע ישראל" לפני מותו - זה היה אינסטינקט, כל חייו הוא חי את הפסוק הנ"ל וברגע המבחן המכריע והאמתי קיים רועי, כמו רבי עקיבא את הפסוק כפשוטו בכל ליבו ובכל נפשו.
השבת נקרא בהפטרה את דברי הנחמה של ישעיה הנביא, "נחמו נחמו עמי", מתוך תפילה ותקווה שלא ייהרג אף חייל בצה"ל יותר לעולם ונזכה לראות בנחמה האמתית בבניין בית מקדשנו ותפארתנו במהרה בימינו, אמן.

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש