קיבלו במה

יום שלישי. המקום: בית 'פיליפ מוריי'. האורות עמומים, על הבמה, רקדניות צעירות, בנות מחול אילת, הולכות וחוזרות, מחליפות בגדים, עולות ויורדות מהבמה בקצב מסחרר. חלקן מצויות על הבמה בעיצומו של קטע ריקוד, מרוכזות וממוקדות, כאילו מצויות הן בעולם אחר. התזוזה של האנשים באולם וכיוון התאורה על הבמה לא מוציאים אותן משלוותן לרגע. הן מבצעות תנועה אחר תנועה בקצב אחיד ובנחישות רבה. הלחץ מורגש באוויר. מאחורי הקלעים, הנערות שמחכות לריקוד שלהן מנצלות את הרגעים הפנויים כדי לדבר, איך לא, על הבגרות שמצפה להן בשבוע הבא ועל העומס הגדול. אבל ברגע שהן עולות על הבמה, הכל נשכח מאחור. כאן הן ממוקדות במטרה אחת- ריקוד ונדמה כי דבר לא מטריד אותן.
ההתארגנות הזו היא לכבוד המופע 'נותנים במה'. מפגש ראשוני ומרגש שהתקיים ביום רביעי שעבר ב'בית פיליפ מוריי', בו רקדו 37 נערות ממחול אילת ומתנ"ס 'קולייר' בעיר יחד עם עשרה רקדנים מקצועיים ממרכז המחול 'סוזן דלל' על במה אחת, בהובלת הכוריאוגרפית רננה רז. ההתרגשות על הבמה ומאחורי הקלעים גדולה ולחשוב רק שהופעה הזו ב'בית פיליפ מוריי' הייתה למעשה 'הופעת החימום' של הבנות, שכן ביום למחרת הן זכו לטוס ולהופיע לראשונה על במת מרכז 'סוזן דלל' הגדול אל מול קהל צמא תרבות מבין עניין.
אם שאלתם את עצמכם איך קורה כדבר הזה, כדאי שתדעו כי מדובר בפרויקט ייחודי, ראשון מסוגו, של שיתופי פעולה אמנותיים, אשר מטרתו לקדם את התרבות והיצירה בפריפריה, אשר יזמה שרת התרבות והספורט - לימור לבנת.
"התלמידות מאילת קיבלו הזדמנות פז להכיר מקרוב כוריאוגרפים ורקדנים מקצוענים מישראל", אומר אלי גונן, מנהל מתנ"ס 'קולייר' המלווה את הפרויקט. "אנו גאים לספר שהכוריאוגרפים מלאי הערכה על הרצינות של התלמידות האילתיות ועל איכות עבודתן".

על רחבת הריקודים

במופע המדובר זכו להשתתף שכבות י'-י"ב ממגמת המחול בביה"ס 'בגין' ובנות ביה"ס למחול של מתנ"ס 'קולייר', ולרקוד לצלילי המנונים של מדינות מהעולם. שכבות י' וי"א ביצעו ריקודים על פי כוריאוגרפיה של ברק מרשל, יוצר ומנהל האומנותי של המופע מטעם מרכז 'סוזן דלל', ואילו תלמידות שכבה י"ב ביצעו עבודה שלמה של הכוריאוגרפית רננה רז, יחד עם שמונה מרקדניה. מופע באורך של כחצי שעה (!).
ולמרות שביום למחרת כבר התייצבו הבנות על הבמה במרכז 'סוזאן דלל' הן עמדו במשימה הלא קלה פיזית וגם נפשית בהצלחה רבה, תוצאה של שעות עבודה קשות ורבות.
"אנו עובדים על המופע מזה חודשיים וחצי", מספרת שלי שיר, מנהלת בנות המחול במתנ"ס 'קולייר' ומורה במגמת המחול של בית הספר 'בגין', שהיתה רקדנית ומנהלת אמנותית של להקת 'בת שבע' בעבר. "זהו כבוד גדול לעיר אילת שמרכז 'סוזן דלל' שיבץ אותנו בפרויקט. אני חושבת שזאת הזדמנות של פעם בחיים להופיע על במה בגודל כזה ולרקוד עם רקדנים מקצועיים. אני מקווה שתהיה לזה המשכיות בעתיד ומקווה שהבנות קיבלו מזה הרבה לחיים. בסך-הכול, הן עבדו יפה מאוד, שישי-שבת, שישי-שבת", היא צוחקת ומוסיפה, "אני שמחה שלא היה לנו צורך 'לדלל' בריקוד כי הן עמדו בכל המשימות על אף הלחץ בלימודים. על זאת, אני מודה מקרב לב לטלי ז'אן, מנהלת ביה"ס 'בגין', שמעריכה את המחול ונותנת לנו יד בכל הכיוונים".
מה הפרויקט הבא? אני שואלת את שיר והיא משיבה לי: "השאיפה שלי היא להביא את הריקודים מהפרויקט הנוכחי למופע סוף השנה שיערך בחודש יוני הקרוב בתיאטראות אילת. אשמח שיותר אילתים יוראו את המופע ואת הריקודים עליהם עמלנו. אני שואפת להפוך את הריקוד לחלק מהתרבות שלנו באילת ולראות את כל אנשי העיר מגיעים להופעות המחול".

רגע לפני

הלחץ מורגש באוויר. גם מאחורי הקלעים הבנות ממשיכות באימונים. עוד קצת על התנועה הזאת ועוד קצת לסדר את הבגד. נערות שכבת י"ב, בקרוב בוגרות מגמת המחול, מחכות בסבלנות לתורן, מנסות להפיג את הלחץ וחוזרות על הצעדים. רגע לפני המופע הגדול הפרפרים בבטן תופסים פיקוד.

נויה ג'קסון: (17) מכיתה ח' אנחנו עוברות סדנאות עם כוריאוגרפים מרחבי הארץ, אך השנה זה מאוד שונה כיוון שאנחנו גם מופיעות עם הרקדנים עצמם ולא רק מקבלות מהם הסבר. זה לא קל לעבוד כל סוף-שבוע, אבל זו בהחלט הזדמנות חד פעמית ואני נהנית מכל רגע. אני מתרגשת מאוד ומקווה לתת את כל כולי על הבמה. בתור הבוגרות קיבלנו הזדמנות גדולה להשתתף בעבודה שלמה של הכוריאוגרפית, רננה רז. לקראת סוף השנה כל אחת מאיתנו צריכה ליצור כוריאוגרפיה בעצמה כאחד ממבחני הסיום והעבודה עם רננה עזרה לנו מאוד ואפשרה לנו לצבור ניסיון גדול ומקצועי יותר".

אמיליה פכטר: (17) מספרת "זה נורא מרגש שרקדנים מצטרפים אלינו לריקוד. למדתי איך רקדנים רציניים מתייחסים למחול בצורה אחראית ומקצועית יותר. בתור תלמידת מחול אני רואה בזה מודל לחיקוי והשאיפות שלי גדלות בהתאם. תחילה הם הגיעו שקטים ומכונסים, אך במשך החזרות התחברנו. נפלה בחלקנו הזדמנות טובה לעבוד עם רקדנים מקצועיים מעולם המחול, משהו שלא קורה בכל יום באילת הרחוקה. אנחנו עובדות בסטודיו כל-כך הרבה שעות עם רקדנים שמצטרפים אלינו ואין ספק כי זו חוויה. בית הספר מאוד תומך בפרויקט והמורים אפילו מגיעים להופעות לעודד. רק בזכות התמיכה אנו מצליחות להגיע לתוצאות הן בריקוד והן בלימודים".

עדי גולדשטיין מספרת: (18) "זה כבוד גדול להשתתף ולעבור סדנה עם כוריאוגרפים גדולים ומקצועיים בעולם המחול. זה לא מובן מאליו ובטח לא באילת. יש כבר פרפרים בבטן והתרגשות גדולה. אמנם אני לא מפחדת לאכזב כיוון שעבדתי מאוד קשה וזוהי התוצאה הכי טובה שלי, אבל זה מפחיד שצריך למלא את הציפיות של כולם. אני רק חושבת על ההופעה ב'סוזן דלל', במה גדולה עליה זוכים לרקוד רק רקדנים מקצועיים מאוד והחיוך כבר על הפנים. המשפחה המצומצמת והרחבה תגיע לראות את המופע בתל-אביב. כל העומס בלימודים והקושי בשעות המרובות מתגמדות כשאני עולה לבמה ועושה את מה שאני הכי אוהבת לעשות".

באור הזרקורים

יום רביעי שעבר. אולם 'בית פיליפ מוריי' הומה אדם, אין כיסא ריק. ההתרגשות באוויר. הבנות מתרוצצות מאחורי הקלעים, מתאפרות, מצלמות, חוזרות על הצעדים.
עוד רגע וזה מתחיל. כל העבודה הקשה והשעות הרבות שהשקיעו מסתכמות בערב נוצץ בו הן מציגות למכריהם וקהל הרחב התוצר הסופי.
"נעשתה פה עבודת שילוב מדהימה בין ביה"ס למחול ומגמת המחול, יחד עם הכוריאוגרפים ממרכז 'סוזן דלל' שעשו עבודה יוצאת מן הכלל ורואים את זה בתוצאה", אמר בגאווה מעל גבי הבמה ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי. "אני באופן אישי מאוד אוהב את תחום המוסיקה והמחול והעובדה כי בנות אילת מופיעות מחר ב'סוזן דלל' מביאה נחת וכבוד לעיר הקסומה אילת ולמדינת ישראל".
קלאודיו קוגן, המשנה למנכ"ל 'סוזן דלל', שהגיע לערב המרגש ברך על הפרויקט ואמר: "אנחנו מאוד מתרגשים מהמופע המשותף ואני רוצה להודות לכל מי שפתח לנו דלת. זהו לא שיתוף פעולה חד-פעמי, אנו בהחלט מקווים להמשכיות ולקיים את המופע גם בשנה הבאה".

האורות כבו, המוסיקה כבשה את האולם, המסך עלה והבנות האילתיות הדהימו את הקהל במופע משכנע.
יש כבוד.