יהדות

פרשת כי-תישא - פורים

היום פורים. מי לא אוהב את פורים. תחפושות, מסיבות, משלוחי מנות, קריאת מגילה באמת כיף.. יופי. אבל מה בדיוק אנחנו חוגגים? אני לא יודע עד כמה קוראי טור זה מודעים לכך שבפורים המקורי, אותו היום שבו התרחש הסיפור במגילת אסתר היה למעשה יום של קרבות עקובים מדם. עשרות אלפי עמלקים התגודדו לפגוע ביהודים ולמזלם של היהודים בנס גדול שהתרחש בעזרת מרדכי היהודי ואסתר המלכה, הם קיבלו רשות מהמלך אחשוורוש להגן על עצמם ולנקום באויביהם, ואכן תוצאות הקרבות הקשים היו 75,000 הרוגים עמלקים בכל רחבי ממלכת אחשוורוש. השמחה בפורים היא על הניצחון בקרב. ניצחון שהוביל להצלת חייהם של כל עם ישראל. מאז אותו היום חלפו כבר 2,300 שנים אך עם ישראל ממשיכים לחגוג ולשמח מידי שנה כל פעם מחדש וביתר שאת. פורים מוכיח לנו שוב פעם באופן הכי ברור ומוחשי שאנחנו, היהודים, עם היסטורי אשר חי בהווה את עברו כאילו שהעבר הרחוק מאוד התרחש רק לפני ימים ספורים בלבד. דבר זה בא לידי ביטוי בכל החגים שלנו, פסח, חנוכה, סוכות, שבועות, ולהבדיל, העבר שלנו מחייב אותנו גם להשתתף בצער שהיה לאבותינו בדורות הקודמים כמו ט' באב שצריכים לצום ולהתאבל על חורבן בית המקדש.

השבת נקרא בתורה בפרשת "כי-תשא" על חטא העגל. לאחר מעמד הר-סיני משה רבנו עולה להר על-מנת ללמוד מפי ה' את כל התורה במשך ארבעים יום אשר בסופם ירד משה עם לוחות הברית אשר נכתבו באצבע אלוקים. משה רבנו מודיע לבני ישראל כי הוא מתכוון להישאר בהר במשך ארבעים יום. הוא מבקש מהם להמתין לו עד שיחזור ובינתיים בכל בעיה הם יכולים לפנות לאהרון הכהן. בני ישראל אמנם ממתינים למשה, אבל במקום ארבעים יום הם טועים בחשבון וסופרים שלושים ותשעה ימים. אין להם סבלנות יותר לחכות למשה והם באים בתביעה לאהרון שיעשה להם פסל אשר ישמש להם מנהיג במקום משה רבנו, קשה להם להתנתק מהרגלי העבר המגונים של עבודת אלילים במצרים. אהרון נכנע לבסוף לאספסוף. הוא מבקש מהם שיביאו לו זהב על-מנת שיוכל להכין פסל. אם כי הוא מסייג ומנסה למזער נזקים ומבקש מהעם שיחכו למחר. (ובינתיים יבא משה ולא יגרם נזק) אך העם דורשים "פסל עכשיו"! הפסל נוצר, האספסוף שמח וקם לעבוד עבודה זרה. בתגובה להתנהגותם הנלוזה של העם, ה' מודיע למשה – אני עומד להשמיד את כולם. משה מתחנן אל ה' שיסלח לבני ישראל, ולאחר תחנונים רבים ה' מבשר למשה שהוא אמנם סולח, הוא לא ישמיד אותם מיד, אבל הוא לא מוותר על העונש, וה' מודיע שבכל דור ודור בני ישראל יענשו בגלל חטא העגל. בכל דור ודור. עונש קשה מאוד על מעשה נורא של אבותינו. חטא העגל היה ב-י"ז בתמוז. אנחנו צמים בכל שנה ב-י"ז תמוז. אך מעבר לצום האם אנחנו יודעים לקשר בכל דור את הצרות שפוקדות אותנו לחטא העגל. הקשר בין מרדכי ופורים ברור. האם ברור לנו מה הקשר בין כל הקמים עלינו לרעה לחטא העגל? דבר אחד כן ברור לנו. שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.