ולאחר המילים החמות והאוהבות, החזרה לשגרה עלולה להיות קשה הרבה יותר. ושבוע לאחר שכתבתי על מערכת היחסים המורכבת שלי עם אילת, המציאות היא סוג של מראה בהירה וחדה. כשבוע לאחר כנס הסוחרים, שיצאו מבולבלים, החלטתי באקט פורימי אך רציני, לסלק רעשים וקולות רקע ולהתעסק במהות. אז בואו נשים את הדברים על השולחן (הרעוע) ונדבר ביזנס. טור המוקדש כולו לאילת, כמשק כלכלי סגור ומה ניתן וצריך לעשות על מנת למנוע את הכנס הבא וכן, כל מה שלא נאמר בכנס. השפוי עובר לענייניי כלכלה ולסיום מזכיר לכולם, כי זה הזמן לצאת ולטייל. פורים שמח כבר אמרנו...?
