פסח, רבותיי, פסח

אם תשאלו אותי, הרי שמתוקף תפקידי, חג הפסח הוא החג הכי 'מגעיל' שיש לי. לא מגעיל במובן השלילי, חלילה, אלא מגעיל מפני שאנחנו צריכים להכשיר בתהליך של הגעלה המון עסקים. משגיחי הכשרות מוסרים את נפשם עבור ההגעלה.

מה זה הגעלה?

במשך השנה אנחנו משתמשים בכלי המטבח שברשותנו באופן שוטף שימוש בחמץ. אנחנו מבשלים פסטות, פתיתים, מטגנים שניצלים ועוד המון מאכלים שכולם נחשבים בגדר חמץ. על מנת להכשיר את הכלים שבלוע בהם חמץ, צריכים להגעילם- להוציא את החמץ הבלוע בכלים, על ידי כך שנכניס אותם לתוך סיר גדול עם מים רותחים. בתוך המים שמים חומר ניקוי על מנת לפגום את טעם החמץ שבלוע בכלי.
הסיבה שאופן הכשרה זה נקרא הגעלה - היא, מלשון הוצאה. בדיוק כפי שאדם המקיא מאכל – מגעיל אותנו, כי הוא הוציא החוצה את מה שהיה בלוע בתוכו, כך גם במקרה של הגעלת כלים – אנחנו מוציאים את החמץ שבלוע בכלים.

איסור "בל יראה ובל ימצא"

בכל בית מסורתי עובדים קשה מאוד על-מנת לנקות כל פירור אבק בכל פינה בבית, כדי שחס ושלום לא נמצא אפילו קמצוץ חמץ. צמד המילים "עושים פסח", הפך מזמן למושג אימתני של תוהו ובוהו ביתי עם המון מים מסביב. אך נדמה, שהעיקר חסר בכל עבודת הפרך שאנחנו מסגלים לעצמנו: א. בדיקה וניקיון של תיקי הגן ובית הספר של ילדינו, אשר באופן טבעי מלאים חמץ כל השנה. ב. לאחר כל העבודה והניקיון, אנשים אצים רצים כאחוזי בולמוס לזלול מהר עוד פיתה לפני שיכנס החג, כאילו שלאחר החג יגמרו כל הפיתות בעולם. וחייבים לדעת שאסור לאכול חמץ כבר ביום י"ד. כלומר השנה, ביום שישי בשעה 9:30 בבוקר אסור יותר לאכול או להחזיק חמץ ברשותנו. אנשים שלא יודעים הלכה פשוטה זו אוכלים חמץ בזמן שאסור וממש, אבל ממש, אוכלים אותה.

כשרות המזון

אני אישית מכיר בעל-עסק שקנה חותמת "כשר לפסח" והשתמש בה על מנת להחתים את כל המוצרים בחנות שלו, כולל בירה! חמץ-הוא כל מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון, ולכן כל המוצרים שיש בהם אחד מהמרכיבים הללו הוא חמץ גמור ואסור באכילה או בהנאה בפסח. לפיכך - בירה, ויסקי ושות' אסורים בפסח. כמו כן, מצוי בחנויות יין ורדי תוצרת חו"ל שיש בו גם לתת - כלומר שעורה, ולכן יין זה נחשב חמץ ואסור בשום פנים ואופן לשתות ממנו בפסח. אנשים עלולים בטעות לברך על ארבע הכוסות בליל הסדר עם יין חמץ. צריכים לשים לב היטב שמוטבעת על כל מוצר שקונים לפסח החותמת - "כשר לפסח התשע"ב". בשום אופן אין להסתפק במדבקה או בחותמת סתמית.

'ליל הסדר'

אחרי שכל המשפחה עברה הכנות מפרכות ממש מסע כומתה, אנחנו מגיעים לליל הסדר באחד משני אופנים: עצבנים מאוד, בלי שום מצב-רוח לכלום. או עייפים עד העצם, כשכל רצוננו, מאוויינו ומחשבותינו - לשים את הראש על הכרית ולישון.
אם אחת משתי האופציות הללו נשמעת לכם מוכרת - הרי שפספסנו ובגדול. המטרה בליל הסדר היא להרגיש שאנחנו בני חורין. וחייבים לנסות להרגיש, לראות את עצמנו כאילו אנחנו, ממש עכשיו יוצאים ממצרים ביחד עם מיליוני בני ישראל.
לאורך כל ההיסטוריה העיקר בליל הסדר הם הילדים - "והגדת לבנך" הגדה של פסח, מלשון 'להגיד', לספר את סיפור יציאת מצרים. אנו צריכים להעניק לילדים שלנו חוויית ליל סדר בלתי נשכחת שתלך איתם כזיכרון מתוק של לילה משפחתי מיוחד במינו עד לזקנה ושיבה.

מימונה

השנה חוגגים את המימונה במוצאי שבת. צריכים להקפיד שלא לעשות שום הכנות בשבת עצמה לקראת המימונה. אין להכניס את כלי הפסח ולהוציא את כלי החמץ בשבת, וכל שכן שאין להכין מאכלים שהם חמץ (מישהו אמר מופלטה?) בשבת. קצת סבלנות. השבת תצא, הגוי יחזיר לרב העיר את החמץ שלנו שמכרנו לו, ואז ניתן לצאת למסע מרתק של זלילת מופלטות. בתיאבון.

חג פסח כשר ושמח לכולם