פרשת קורח
פתגם עממי אומר שני יהודים שלוש דעות. קשה מאוד ואולי אפילו בלתי אפשרי להגיע לאחדות דעים בכל התחומים בחיים בין שני אנשים, כל שכן בין שלושה אנשים ובוודאי שככל שמתווספים יותר אנשים כך קשה יותר לגבש דעה אחת. וכבר אמרו חז"ל : כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. כלומר בני האדם אינם שונים רק במראה החיצוני שלהם אלא גם בקו החיים שמנחה אותם, באמונות שלהם, בערכים שלהם. אדם אחד בטוח שרק אם ניתן את כל יהודה ושומרון וירושלים המזרחית לערבים מיד יפרוץ שלום עולמי ואילו אחר בטוח שאם ננהג כך זה עלול להביא לחורבן העם והארץ, חלילה, ולכן אסור לוותר על אף שעל מאדמת ארצנו הקדושה. איזו דעה לגיטימית, כיצד אנחנו יכולים להכריע מהי הדעה הנכונה ומהי הדעה הכוזבת? שלמה המלך אמר בשיר השירים "צאי לך בעקבי הצאן" וחז"ל דרשו על פסוק זה את המשפט הבא: "פוק חזי מאי עמא דבר". כלומר: צא וראה כיצד העולם נוהג כיצד נהגו אבותינו הראשונים.
דעות מנוגדות יכולות להיות לגיטימיות, ואפילו בהלכה כאשר תלמיד חכם אחד יתיר ותלמיד חכם אחר יאסור ובלבד שתהיה זו מחלוקת לשם שמיים, וכבר לימדו אותנו חכמים בפרקי אבות –איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים? זוהי מחלוקת הלל ושמאי. ואיזו היא מחלוקת שאינה לשם שמיים? זוהי מחלקות קורח וכל עדתו. השבת נקרא בתורה כיצד מחליט קורח, שהיה בן דוד של משה, לקום על מנהיג ישראל הדגול, האדם הגדול שבענקים האיש שהוציא את בני ישראל ממצרים, שקרע להם את הים, שהוציא להם מים מהסלע, שהוריד את התורה מהשמיים – עליו, על משה רבנו, מחליט קורח לקום ולחלוק על מנהיגותו. על פניו נראות, לכאורה, טענותיו של קורח צודקות, משה מחליט שהוא המנהיג (בלי בחירות מקדימות) הוא ממנה את אהרון אחיו לכהן גדול (משרה מכובדת ללא ספק) ואת שני אחייניו, בניו של אהרון - לכהנים. באיזו זכות , באיזו סמכות, מה פתאום? אולי ניתן היה לומר שזאת עוד מחלוקת פוליטית של אופוזיציה מול קואליציה. אבל האמת היא שזאת מחלוקת שאיננה לשם שמיים. מאחר ומשה רבנו לא החליט למנות את אהרון אחיו לכהן גדול, אלא הקב"ה החליט, והוא זה שאמר למשה למנות את אהרון למשרה הרמה. אם כך, כאשר מערערים על דברי משה רבנו, למעשה מערערים על כל התורה כולה. כי הרי על כל מצווה שמשה יצווה בתורה, תמיד נוכל לטעון מי אמר שה' ציווה אותו, אולי חלילה משה ממציא. לכן מחלוקתו של קורח איננה אמיתית ואין סופה להתקיים. ומכיוון שקורח ערער על האמת, על כך שכל מה שמשה אומר - למעשה, הקב"ה מצווה עליו לומר, לפיכך נהרג קורח במוות לא טבעי, סופו שהאדמה פצתה את פיה ובלעה אותו ואת כל עדתו שתמכו בו ובדרכו הרעה.
בשבוע שעבר התבשרנו שהממשלה תממן "רבנים" רפורמיים ולמעשה תכיר ב"רבנותם" של הרפורמים. ואם זה לא היה עצוב הייתי צוחק בקול גדול. כיצד יתכן שאותם אנשים המכנים את עצמם "רבנים", אשר אינם מאמינים בכלל בתורה, ובכך שההלכה מחייבת אותם, הם אלה שייחשבו כנציגי התורה. והרי הם "מחתנים" יהודים עם גויים, עושים "בר-מצווה" לכלבים, רומשים את השבת ברגל גסה, מחתנים כהן עם גרושה ועוד שאר דברי הבל כיד הדמיון הרעה עליהם ובכללם איסורי דאורייתא גמורים – והם נציגיו של משה רבנו בדור הזה!?! כל מעשיהם מעשי קורח ועדתו שחלקו על תורת משה, אז כיצד הם יכולים להיות נציגי הדת? זה בדיוק כמו שיעמוד נציג ישראל באו"ם ויכריז שהוא מגנה בתוקף את מדינת ישראל על-כך שהיא רוצה לתקוף את איראן, ויחזק את ידי האיראנים שפועלים למען השמדת ישראל. מדוע משל זה שונה ממעשי הרפורמים? הלא הם טוענים שתורתנו היא מיושנת ולא רלוונטית לדורנו וניתן וצריך לשנות אותה ולעשות עם התורה ככל העולה על רוחנו, הייתכן שהם נציגי הדת? לי נראה יותר שהם דווקא הנציגים של קורח ועדתו. מעניין מה יהיה סופם...
