”כמה זמן את חושבת שאני מסוגל לחכות עוד?" תבע ירון "את מושכת אותי באף כבר יותר משנה. ובכן, נמאס לי, אני לא יכול יותר, אם את לא נפגשת אתי עוד השבוע זה הסוף..." "אל תעשה לי את זה ירון, "התחננה ציפי "אני אוהבת אותך, אתה יודע כמה אני אוהבת אותך, אבל אני אשה נשואה ויש לי ילדים ואני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיד הכל. אתה חייב להיות סבלני..." "אני כבר לא כל כך מאמין לאהבה הגדולה הזו שלך. אני הייתי מוכן לחכות בסבלנות, אבל את חייבת להסכים אתי שגם לסבלנות יש גבול". אמר ירון בכעס וניתק.כל אותו אחר צהריים הסתובב במשרדו כאריה בסוגר. מזה ששה חדשים הוא מחזר ללא הרף אחרי ציפי ולמעט כמה נשיקות וכמה מכתבי אהבה לוהטים טרם קיבל ממנה כלום. הדבר הרגיז אותו, לא רק מפני שבאמת אהב אותה יותר משאהב נשים אחרות, כי אם משום שלא יכול היה להרשות לעצמו שלא להצליח להכניס אותה למיטה - התערב עם כל החברה שיצליח וההתערבות היתה על סכום שבהחלט לא יכול היה לעמוד בו- עשרת אלפים שקל. חמשת חבריו התערבו על אלפיים שקל לאיש, ויכלו לעמוד בהתערבות גם בלי להתאבד, אבל ירון היה צריך לשלם מכיסו לכולם את כל הסכום אילו הפסיד. כמובן שלא עלה כלל על דעתו שלא יזכה, מעולם לא היתה לו בעיה לתפוש מישהי כשבאמת רצה בכך, ומי יכול היה לדעת שציפי מפחדת להפסיד את בעלה? כל אדם בעיר ידע שציפי בחורה משגעת ואילו גידי סתם טמבל שרץ אחרי כל חצאית מתנפנפת ותופש כל הזדמנות בתפקידו כאיש בטחון לנסוע לחו"ל עם איזו חתיכה תורנית. בשלב מסוים של החיזור האינטנסיבי שקל בדעתו את האפשרות לספר לציפי על מעלליו של גידי ועל ידי כך "להשכיב" אותה, אבל החברה אמרו שאם יוודע להם שזו היתה הטכניקה שלו לכבוש את לבה וגופה - יחשב הדבר כאילו הפסיד בהתערבות ויהיה עליו לשלם ממש כמו לולא עלה בידו לכבוש אותה. אי לכך, אחרי ששה חדשים של חיזור לוהט, מכתבי אהבה מעלי עשן ונשיקות לוהטות במסיבות ובחדרי מדרגות הצליח להביא את ציפי רק לכך שתודה שאינה מאושרת עם גידי שלה ושהיא אוהבת אותו – אבל זה הכל. אי לכך החליט ירון לנקוט באיומים ודרישות בסגנון, "אילו אהבת אותי באמת", "את רק משתעשעת בי" ואפילו "פגשתי מישהי והיא לוקחת אותי ברצינות". לפנות ערב, אחרי שכמעט החליט להודות בפני החבר'ה שהפסיד בהתערבות, צלצל לפתע הטלפון. ציפי היתה על הקו. "אני אוהבת אותך ירון ואני לא רוצה להפסיד אותך. גידי נוסע לשלושה ימים ולילות כמאבטח על מטוס ואוכל סוף סוף להיות אתך. אבל איפה נפגש? אילת מקום כל כך קטן – תוך עשר דקות יראו אותנו וכל העיר תדבר..." התיפחה ציפי. "נפגש אם כן בתל אביב" אמר ירון, "מצאי סידור לילדים ותירוץ לנסוע לתל אביב בזמן שגידי בחו"ל ואני אדאג לכל השאר. יש המון בתי מלון בתל אביב ואני מבטיח לך שאבחר את הסוויטה הכי יפה והכי מרוחקת מעיניהם של אנשים. כמובן שהייתי רוצה שתישארי אתי לילה, אבל אם זה לא מסתדר תחזרי הביתה לפנות ערב – נאמר בטיסה של שבע" כעבור יומיים עלה גידי על המטוס שיוביל אותו למילאנו עם רוחמה, הבלונדינית התורנית שלו בחדשיים האחרונים, ושעתיים אחריו עלתה ציפי על המטוס שהוביל אותה לתל אביב. תרצה בפני אמה את הנסיעה בכך שעליה לקנות תכנה מיוחדת למחשב שלה. את "לא יכולה להזמין את זה. ושיביאו לך לאילת?" שאלה אמה. "יכול להיות שכן, אבל כל כך מתחשק לי יום תל אביב בלי אף אחד. קצת שקט מהילדים וממשק בית ומהעבודה... בבקשה אמא, גידי אף פעם לא מסכים שאסע לבד..." ענתה ציפי. כמובן שאמה הסכימה – בסך הכל נהנתה גם היא מבלוי עם נכדיה בלי שאף אחד יהיה לו מה להגיד. שתעשה ציפי שלה חיים, באמת מגיע לה, היא תמיד חייבת לתת לבעלה דין וחשבון על כל דבר. גם אמה של ציפי ידעה, בדיוק כמו כל העיר, שגידי לא עושה חשבון לאף אחד – מתרוצץ בעולם ובוגד בילדה שלה ללא בושה. מגיע לציפי לנסוע ולעשות קצת חיים. נחתה ציפי בתל אביב ונכנסה למונית שתוביל אותה ישירות למלון בו חיכה לה ירון, אחרי שכמובן דווח לחברה על הפגישה העתידה. חמשת החברים ישבו בפינה צדדית של הלובי וראו כיצד נכנסת ציפי ללובי ומטלפנת ואחר כך עולה במעלית. ציפי דפקה על דלת החדר שאת מספרו מסר לה ירון בטלפון וכשפתח נפלה לזרועותיו. התנשקו שעה ארוכה והבטיחו זה לזו אהבת נצח, אבל משהחל מתיר כפתורי חולצתה נרתעה לפתע. "אני לא יכולה, זה לא מתאים לי. אני לא מסוגלת לשקר ולבגוד... אתה חייב לסלוח לי. אם אתה באמת אוהב אותי אתגרש מגידי ואנשא לך - אבל ככה אני לא יכולה", גימגמה ציפי. "אל תהיי טיפשה, בודאי שאני אוהב אותך" אמר ירון ולפתע מצא את עצמו מספר לציפי על ההתערבות, "זו היתה שטות, אבל אני לא מצטער על כך, שכן ההתערבות הטיפשית הזו גרמה לי להכיר אותך ולהתאהב בך. מעולם לא אהבתי מישהי כפי שאני אוהב אותך, וברגע שתוכלי לסלוח לי על ההתערבות המטופשת ותסכימי – אשא אותך לאשה, אבל אני לא יכול לחכות יותר. אני נשרף מאהבה. אני רוצה אותך עכשיו ולא בתאריך ארטילאי כלשהו..." זמן רב שתקה ציפי ולבסוף אמרה: "אם אתה אוהב אותי תזמין לי קפה ונשב ונשוחח ותחבק אותי ותנשק אותי ואחר כך אצא העירה ואקנה את התוכנה שהיתה התירוץ לנסיעה שלי, אקנה גם צעצועים לילדים ואסע הביתה... אני לא צריכה זמן כדי לסלוח לך, אני כבר סולחת לך. אם ההתערבות הטיפשית הזו גרמה לך להתאהב בי – מה טוב, מפני שאני אוהבת אותך בלי שום תירוצים, אבל אני לא טיפוס של אשה שיש לה מישהו "מהצד". אם אתה באמת אוהב אותי תיתן לי לחזור הביתה ולחשוב על כל העניין. אחרי הכל יש לי ילדים. אני חייבת לחשוב בשקט. אל תלחץ עלי..." ענתה ציפי וירון הבין שבכח לא ילך שום דבר. אחרי שעתיים של קפה ושיחה מלב אל לב יצאה ציפי לרחובות תל אביב. הסתובבה בחנויות, קנתה כמה פריטי לבוש לעצמה וקצת בגדים וצעצועים לילדים, קנתה גם את תכנת המחשב ולבסוף קנתה גם תיק יד חום גדול. הכניסה לתיק היד את הבגדים והתוכנה שקנתה לעצמה וגם את המעיל שלבשה לנסיעה – היה כל כך חם – רשמה את שמה וכתובתה במקום המיועד לכך על התיק ובארבע הגיעה לשדה דב עמוסה בחבילות ובתיק יד גדול חום ניגשה אל הדלפק כדי להרשם לטיסה של ארבע והשלושים במקום הטיסה של שבע בערב, בה היה לה מקום מוזמן, והתבקשה לשבת עד שיעלו הנוסעים שהזמינו מקום ותתחיל קריאת שמות הנוסעים בהמתנה. סקרה בעיניה את השדה, מחפשת מקום לשבת, כשלפתע קלטה בזוית עינה את גידי שלה נכנס לשדה כשעל זרועו מתרפקת בלונדינית חטובה. תפשה את החבילות שלא הצליחה להכניס לתיק, אותן הניחה על הרצפה בעת ששוחחה עם הדיילת, ומיהרה לעבר השירותים בכוונה להסתתר, שוכחת בחפזונה את תיק היד החום שקנתה. הרגישה כל כך אשמה על מה שכמעט קרה עם ירון ועל כך שהיא בתל אביב בלי ש"קבלה רשות" מבעלה, שלא חשבה על כך שבעצם היה עליה לכעוס על גידי אותו תפשה "על חם" עם אשה אחרת... כעבור דקה או שתיים גילו אנשי הבטחון את התיק שנעזב והחלו עוברים מנוסע לנוסע בחיפוש אחרי בעל התיק. משלא נמצא בעל התיק, הכריזו על כך שנמצא חפץ חשוד בשדה ובקשו מכולם לפנות את השטח. ציפי חיכתה עד שכל הנוסעים יצאו ואז ברחה דרך כניסה צדדית מבלי שירון הבחין בה. רק כשנמצאה בתוך המונית שהובילה אותה לשדה התעופה בן גוריון משם יצאה טיסה כחצי שעה אחרי הטיסה משדה דב, נזכרה ששכחה את התיק בשדה והבינה שכל המהומה היתה בגלל התיק שלה. בשל העובדה שהטיסה מבן גוריון אורכת רק חצי שעה והטיסה משדה דב התאחרה מאד בשל החפץ החשוד, הצליחה להגיע הביתה דקות אחדות לפני גידי. נשקה לאמה ולילדים, החליפה בגדים, תוך כדי שהיא מסבירה לאמה מה קרה, ונכנסה למטבח. שהתה שם רק חמש דקות, מעמידה פנים שהיא שקועה בהכנת ארוחת ערב לילדים. כשנכנס גידי הביתה מיהרה לעברו, כאילו שמחה לשובו הבלתי צפוי, כשלפתע קפאה על מקומה למראה התיק החום הגדול שבידו. "זה התיק שלך אני מבין" אמר גידי, "את יכולה אולי להסביר לי מה בדיוק הוא עשה בשדה דב?" וציפי הסבירה. לא הסתירה שום דבר. בסוף השאלה: " איך ידעת שזה התיק שלי?" "אחרי שחיפשו ולא מצאו את בעל התיק תפש אחד הקבטים יזמה וקרא את התוית והכריז על גברת ציפי כהן. אמרתי שזה שמה של אשתי, אבל זה לא יכול להיות התיק שלה – וכי מה עושה התיק של אשתי בתל אביב? אבל אז, אחרי שקראנו לחבלן כמובן, פתחנו את התיק וראיתי שם את המעיל שלך ידעתי בלא כל ספק שזה התיק שלך. עדיין לא חשדתי בכלום, אבל משראיתי שנעלמת הבנתי שברחת כדי שלא אראה אותך ועשיתי אחד ועוד אחד... אילו נסעת לתל אביב למסע קניות תמים לא היית בורחת... העמדתי פנים ששכחתי שבעצם התיק שלך היה אתי, התנצלתי על המהומה שגרמה "השכחה" שלי, ומשנפתחה הטיסה עליתי עליה כשהתיק שלך אתי. "ועכשיו אני דורש הסבר כדי לדעת מה אנחנו עושים " אמר גידי. "אני חושבת שאנחנו צריכים להתגרש" אמרה ציפי, "ראיתי אותך עם בלונדינית". "רוחמה? סתם מישהי שפגשתי במקרה!" מחה גידי "אני חושבת שאנחנו צריכים להתגרש. אני אוהבת את ירון". אמרה ציפי. "למרות שאת יודעת שכל האהבה הגדולה הזו של ירון זה עניין של התערבות? תמה גידי "את לא רצינית! ואני? אני בטוח שהשתגעתי אם אני בכלל מדבר אתך אחרי שספרת לי שנסעת לתל אביב להיפגש עם גבר אחר. אז מה אם ראית אותי עם רוחמה, רוחמה היא סתם מכרה – זו את שנסעת לתל אביב להיפגש עם המאהב שלך." "הוא לא המאהב שלי..." ניסתה ציפי לענות אבל לא הספיקה שכן באותו רגע נשמע צלצול בדלת. ציפי פתחה – ירון עמד בפתח. "באתי להגיד לך שאני אוהב אותך. שלמתי לחברים את דמי ההתערבות. הם ראו אותך נכנסת למלון ולא האמינו לי ששום דבר לא קרה, אבל אני סברתי להם בדיוק מה קרה ואמרתי שהחלטתי לשכנע אותך להתחתן איתי", אמר ירון ולפתע השתתק למראה גידי. "זה בסדר ירון. גידי בדיוק היה בדרכו אל החברה שלו. החלטנו להתגרש..." אמרה ציפי. "את רוצה לומר לי שגידי סיפר לך על הבלונדינית שלו?" תהה ירון.. "גידי יודע על הפגישה שלנו בתל אביב. החלטתי לספר לו מפני שהוא "תפש" אותי בגלל התיק שלי. אתה מבין? התיק שלי היה חפץ חשוד... אבל זה ספור ארוך. אספר לך אחרי שגידי ילך". אמרה ציפי. וגידי הלך, לוקח אתו את המזוודה שלו שהיתה עדיין ארוזה לנסיעה שלו למילאנו שהתבטלה משום שבעלה של רוחמה החליט ברגע האחרון לא לנסוע לבודפשט. חודש אחרי שהתגרשה צייפי מגידי נישאה לירון. גידי עדיין מתרוצץ מבלונדינית לג'ינג'ית לשחרחורת, ציפי וירון עסוקים בהגדלת המשפחה וכולם מאושרים.
