איך הפכנו למדינה השניה בעולם מבחינת היארעות מלנומה ממאירה?

מאת: או-מד מדיקל ● 11/7/2012 09:39 ● ערב ערב 2558
ד"ר בתשבע מרקוס / לאורך ההיסטוריה הייתה השמש כוח מניע לתרבויות ודתות שלמות. בזמנים העתיקים, הימנעות ממנה וחיוורון של העור שויכו למעמד גבוה. הפועלים או נחותי העם לעומת זאת עבדו בעבודות חקלאות גינון ובאופן כללי נאלצו להיחשף לשמש והיו בעלי עור כהה או שזוף
איך הפכנו למדינה השניה בעולם מבחינת היארעות מלנומה ממאירה?

בימי רומא העתיקה, נהגו נשות האצילים להלבין את עורן עם אבקה המכילה עופרת (מנהג שעלה להן בבריאות. רבות מהן נפטרו מהרעלה. במאה העשירית ניסו את השימוש באבקה המכילה ארסניק להבהרת העור. ואילו בתקופת המלכה ויקטוריה השתמשו באבקה לבנה לאיפור ואף משחו פס כחלחל לרוחב המצח על מנת להעניק אשליית שקיפות ולובן לעור. נשות האצולה לא יצאו ללא כובע שמשיה ושמלות ארוכות.

המאה ה-20: השיזוף כסמל סטאטוס ובריאות


בשנות ה-20 של המאה העשרים העניקה אייקון האופנה קוקו שאנל הילת סטייל לאמבטיית השמש כשהשתזפה בדרום צרפת. בשנות ה-30 וה-40 כוכבניות הוליוודיות שיקפו סגנון חיים נינוח וזוהר כאשר הצטלמו בחוף ובבריכה. נעשו סרטים הוליוודיים עם תרבות חופים , בגדי הים הלכו וקטנו, הופיעו הביקיני ולהקות כמו נערי החוף, שחקנים שזופים (זוכרים את ג'ורג' המילטון?) - כולם חלק מתרבות הסגידה לשמש, והשיזוף נתפס כסמל לאיכות חיים, שפע פנאי ומעמד כלכלי המאפשר זאת.

העליות שהגיעו ארצה מאירופה הביאו עימן את התפיסות התרבותיות של הערצת השיזוף, חופשות קיץ ארוכות ותפיסת השמש כבריאה. בשנות הששים והשבעים בארץ ישראל היו ההורים לוקחים את הצאצאים לים, וחושפים אותם קיצים שלמים, לעתים עד כדי הופעת שלפוחיות. קרם שיזוף מטרתו הייתה בימים ההם לקדם שיזוף: השתמשו בחמאת קקאו , שמן תינוקות או קרם גזר...

ובכן, ניקח את הרגלי העבר, נוסיף לזה את העובדה שישראל היא ארץ שבה מרבית ימות השנה אנחנו נהנים משמש, את הנזק שגרמנו בייצור חמרים הפוגעים בשכבת האוזון במשך שנים רבות ואת מגמת ההתחממות הגלובלית שגם אנחנו חלק ממנה ונקבל את הנתון הבא: ישראל הינה השלישית בעולם אחרי אוסטרליה וניו-זילנד מבחינת היארעות מלנומה ממאירה, אותו סרטן עור אשר מסכן חיים ושולח גרורות יותר מכל סרטן עור אחר הנגרם משמש. מלנומה אמנם שכיחה יותר ביהודים אשכנזים מסיבות שתוארו, אולם מופיעה גם ביהודים יוצאי ספרד, ואז עלולה להיות אלימה יותר.

מגיע המטופל הטיפוסי למרפאת העור כשהוא בשנות החמישים ואילך לחייו, וכאשר רופא העור מעיר לו שהוא ניזוק משמש, הוא מוחה: "כבר עשרות שנים שאינני נחשף לשמש". עובדה: העור "זוכר" את הנזק משמש אשר נגרם לו במשך עשרות שנים. הנזק למבנה הגנטי של תאי העור נעשה בילדות ובנעורים ומתבטא עשרות שנים מאוחר יותר. כמו כן יש משמעות לרקע גנטי ולמינון קרינה מצטבר לאורך החיים. חטאי הנעורים ניכרים על העור כבר משנות השלושים ואילך, בצורת כתמים חומים למיניהם, נמשים, שומות, כתמים לבנים על האמות והשוקים (המאובחנים תדיר בטעות כפטרייה), גידולי עור וקמטים.

נזק משמש הינו בר תיקון עד לגבול מסוים. לרפואה האסתטית כלים רבים לטיפול בנזקי שמש: קילופי עור, טיפולי לייזר, טיפולים במכשירי IPL ו-RF , קרמים מבהירים ומצעירים (במרשם מרופא עור) ועוד. לא רק מצליחים כיום להעלים את הנזק הקיים, אלא אף מחזירים נעורים לעור ומשקמים ממש את תאי העור המזדקנים.

במקביל מומלץ להימנע מנזק נוסף. כל יציאה מהבית בין השעות תשע לחמש כרוכה בחשיפה לשמש קופחת. חשוב למרוח קרם הגנה משמש בעל מקדם הגנה גבוה ככל האפשר. (המלצה: SPF 50, עם חסימה של קרני UVA ו-UVB). אגב, אין צורך למרוח קרם בסיס ועליו קרם לחות ועליו קרם הגנה . קיימים תכשירים מצוינים בשוק הישראלי שבהם קרם ההגנה הינו גם קרם לחות. חשוב לרענן את קרם ההגנה במהלך היום אם חוזרים ונחשפים לשמש. נשים המשתמשות גם במייק-אפ ייהנו משכבת הגנה נוספת. לא מספיק למרוח את הפנים. חשוב לשים לב גם לצוואר, אוזניים, עורף- כל איזור חשוף אחר. ובגברים: הקרחת. וטיפ אחרון: שימו לב לעורכם. שינוי בנגעים, התכהות גרד או דמם שלהם צריכים לעורר חשד-ולפנות לבדיקה. וגם ללא סימנים מחשידים- היבדקו אחת לשנה אצל רופא העור שלכם, בתקווה שנצליח להידרדר סטטיסטית מבחינת המיקום העולמי שלנו בדירוג שכיחות המלנומה.

ישראל במקום השני בעולם בשכיחות למלנומה.

לדברי פרופ' אלי שפרכר, מנהל מחלקת עור, במרכז הרפואי תל-אביב "בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות האוכלוסייה לבדיקה עצמית של הגוף ושל העור בפרט. אוכלוסיית מדינת ישראל נמצאת בחלקה הגדול בסיכון לחלות במלנומה, סרטן העור הקטלני ביותר. ישראל ממוקמת במקום השני בעולם, אחרי אוסטרליה, בשכיחות מלנומה. הדבר נובע מאוכלוסייה שהינה ברובה בהירת עור וחיה באזור גיאוגרפי שטוף שמש".

לדברי ד"ר אילת רשפון, מנהלת המרפאה לגילוי מוקדם של סרטן העור במרכז הרפואי תל-אביב, ישנם ארבעה כללים לפיהם ניתן לזהות נגע עורי מסכן חיים המחייב בדיקת רופא:

1. כל נגע עורי הגדל או משתנה בגודלו, צורתו או צבעו במהלך הזמן.
2. כל נגע עורי מדמם בקלות וכל פצע שאינו מתרפא תוך 4 שבועות.
3. כל נגע עורי בעל קוטר הגדול מ- 5 מ"מ, בעל צבע לא אחיד, צורה לא סימטרית וגבולות לא סדירים.
4. לבעלי שומות ונמשים מרובים, נגע כהה או שונה בצורתו או בגודלו מן האחרים.
5. ככלל, מומלץ לכל האוכלוסייה להיבדק על ידי רופא עור אחת לשנה לפחות.

ד"ר בתשבע מרקוס, מומחית למחלות עור ומין, מנהלת המרכז לאסתטיקה, המרכז הרפואי תל-אביב.

המרכז הרפואי תל-אביב בשיתוף חברת ד"ר פישר, המתמחה בפיתוח וייצור תכשירי הגנה מהשמש, יקיים ב-31.5.12, בין השעות 08:30-13:30 בבנין סמי עופר שבבית החולים, מרתון של בדיקות עור, לאיתור מוקדם ומניעה של סרטן העור. הבדיקות ייערכו ע"י רופאי עור של המרכז הרפואי ת"א, ללא כל תשלום וללא צורך בהרשמה מראש.

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש