יהדות

פרשת 'אתחנן'

הערב ליל ט"ו באב. חז"ל לימדו אותנו "שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכיפורים". ההשוואה בין ט"ו באב ליום הכיפורים איננה מקרית. ביום הכיפורים הקב"ה מודיע למשה שהוא סולח על חטא העגל "סלחתי כדברך" ביום הכיפורים הקב"ה נותן למשה רבנו את לוחות הברית בפעם השנייה ויום זה נקבע לדורות עולם כיום של סליחה וכפרה, לכן הוא יום טוב לעם ישראל, השבחנו נעשה תשובה וה' יסלח לנו על מעשינו הרעים . במקביל ליום הכיפורים מתייצב גם ט"ו באב כיום של סליחה ומחילה, יום של ביטול גזירות קשות ורעות.
הגמרא מונה מספר גזירות קשות מאוד שהתבטלו ביום זה. אחת הגזירות שהתבטלו היה האיסור להתחתן עם שבט אחר. כידוע, היו בעם ישראל 12 שבטים בשעה שיצאו ממצרים. כאשר עמדו בני ישראל להיכנס לארץ ישראל, באו אנשים ממשפחת מנשה בטענה כלפי משה רבנו. לטענתם יש בנות מהשבט שלהן (בנות צלופחד) שצריכות לקבל נחלה בארץ ישראל במקום הנחלה של אביהן שמת במדבר, וזה בסדר גמור מבחינתם, אבל הבעיה היא שאם בנות צלופחד יתחתנו עם מישהו משבט אחר אז הנחלה שהן יקבלו, אשר שייכת למעשה לכל השבט, נחלה זו תעבור לשבט אחר בעקבות הבת שתתחתן עם שבט אחר. וכך יפסידו שבט מנשה חלקים בארץ ישראל ששייכים להם על פי דין. משה רבנו שומע את טענות בני שבט מנשה ושואל את הקב"ה מה לעשות וכיצד לנהוג במקרה זה. הקב"ה מודיע למשה רבנו - שבט מנשה צודקים! בדור הראשון שזוכה להיכנס לארץ ישראל ולרשת אותה אסור לערבב בין השבטים. כל שבט צריך להתיישב בנחלה שלו, להתבסס בה ואסור לבת שבט אחד להתחתן עם בן משבט אחר, כדי שלא יתערבבו הנחלות של השבטים אלו באלו. בגזירה זו הייתה הרבה תועלת בדור הראשון שכבש ונחל את הארץ, אך יש בגזירה זו גם קושי עצום. נשווה בנפשנו שאסור לבן עדה אחת להתחתן עם בת עדה אחרת. אין נישואין בין אשכנזי לספרדייה, בין מרוקאית לתימני, בין עירקי לגרוזיני, אין. כל אחד חייב להתחתן רק עם בן או בת העדה שלו. היה בכך צער גדול לאבותינו. ובאמת בדור שבא לאחר שנחלו כל שבט את נחלתו והתיישבו והתבססו בארץ, ביטלו חכמי אותו הדור את הגזירה ביום ט"ו באב ולימדו את בני ישראל שכל התקנה הזו הייתה נוהגת רק בדור הראשון שכבש את הארץ , ומעתה מותר לכל השבטים להתערבב ולהתחתן בן שבט אחד עם בת שבט אחר. לפיכך היו יוצאות בנות ישראל כל שנה ביום ט"ו באב לכרמים למפגש שנתי על מנת למצוא חתן. ביום שכולו טוב, ביום שבו מותרים השבטים לבא זה בזה, יום כזה הוא יום שבו אפשר למצוא זיווג הגון. נמצאנו למדים שדווקא מתוך הגזירה הקשה שאסור לשבטים להתחתן זה עם זה צמחה בדור שאחר כך ולכל הדורות הבאים ישועה גדולה שהפך יום ביטול הגזירה יום טו באב ליום טוב וליום מועד ומיועד לנישואין. השבת נקרא בתורה בפרשת ואתחנן, כיצד משה רבנו מתחנן אל הקב"ה שיכניס אותו לארץ ישראל. משה רבנו מתפלל אל ה' פעם אחר פעם 515 תפילות ותחנונים על-מנת שה' יזכה אותו להיכנס לארץ. אבל הקב"ה לא מסכים להתרצות ומבקש ממשה, די אל תבקש ממני יותר להיכנס לארץ, אתה לא נכנס. נקודה. לאחר כל ניסיונותיו שלא עלו יפה, פונה משה אל בני ישראל ואומר להם – דעו לכם שאני לא זוכה להיכנס לארץ, וכל זה למענכם ולטובתכם. ואנו תמהים איזו טובה תצמח לנו מהגזירה על משה רבנו שלא להיכנס לארץ? בחז"ל מובאים מספר הסברים לטובה אשר תצמח לישראל מאי כניסת משה לארץ, קצרה היריעה, לכן אכתוב רק רעיון אחד בקצרה, הגיע זמנו של יהושע להנהיג. וטובתם של ישראל היא שיהושע הוא זה שיילחם בעבורם ויכניסם לארץ. המון פעמים בחיים נדמה לנו שכל-כך רע, והמצב קשה, אך צריכים אנו לדעת ולהאמין בכל לב, שהכל לטובתנו ולבסוף דווקא מתוך מה שנראה כרע -עוד תצמח הישועה.