פרשת עקב
מי לא רוצה שקט כלכלי? לדעת שיש לך בית בלי משכנתה , שיש לך עבודה מסודרת ויציבה עם משכורת מכובדת שתמיד נכנסת בול בזמן. לא הייתם רוצים? האם אתם מכירים מישהו בעולם שהיה מעדיף חיים לא יציבים בלי קורת גג קבועה, בלי הכנסה קבועה, כאשר בכל יום הוא לא יודע אם יהיה לו מה לאכול מחר ? אם אתם מכירים אחד כזה אז בבקשה תשלחו אותו לפסיכיאטר הראשון שאתם פוגשים. כל אדם שפוי מחפש חיים רגועים, ושקט ובטחון כלכלי שמספקים את הרוגע הנדרש. אבל כמו לכל דבר בחיים על מנת לזכות בביטחון כלכלי, על פי רוב, האדם נדרש לעבוד קשה ולעיתים קרובות אפילו קשה מאוד בשביל להגיע ליעדים שהוא מציב לעצמו. לא מקבלים כלום בחינם, לכל דבר יש מחיר. הדבר נכון לגבי האדם הפרטי ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באומה שלמה .
השבת נקרא את פרשת עקב. בפתיחת הפרשה משה רבנו מבטיח לעם ישראל צרור ברכות אשר יהיו מנת חלקנו לכל ימי חיינו ולכל הדורות עד עולם. שפע של בריאות איתנה פרנסה טובה, שלום בארץ. אין מלחמות אין בצורת אין רעב, אין נשים עקרות אין חיות רעות בארץ, כולם ישנים בביתם בשלווה ובלי פחד, עולם פסטורלי ואידיאלי שיהיה לכל עם ישראל בכל מקום בארץ ישראל, איזה כיף. אבל צריכים לדעת ולהפנים - אין ארוחות חינם! על מנת שנזכה הן כיחידים והן כאומה לכל השפע, הטוב והברכה שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת לנו, אנחנו חייבים לשלם לו על כך. אך כיצד ניתן לשלם לקדוש ברוך הוא, הרי אין לו שום צורך לא בכסף ולא בזהב - כי "לי הכסף ולי הזהב נאום ה", הכל שלו, הוא ברא את הכל ואין לו צורך בכלום, אם כך מה אנחנו יכולים לתת לקדוש ברוך הוא בתמורה לכל השפע הרב אשר הוא משפיע עלינו? כמעט ואין שום דבר שאנחנו יכולים להציע לה' בעד כל אשר הוא חונן אותנו ואלמלא גילה לנו הקב"ה בעצמו מה הוא דורש מאתנו, לעולם לא היינו יכולים לתת לו כלום. אבל הקב"ה כן דורש מאתנו בתמורה, ממש מעט מזעיר הוא מבקש שניתן לו בעד כל החיים שהוא מעניק לנו. בסך הכל הקב"ה מבקש מאתנו שנשמע לכל החוקים אשר הוא נתן לנו בתורה.
בכל מדינה מתוקנת כל אזרח חייב לציית לחוק, בין אם החוק מוצא חן בעיניו ובין אם לאו. חוק הוא חוק נקודה. אך בניגוד לכל המדינות בעולם, האזרח לא מקבל פרסים ומתנות על-כך שהוא שומר על החוק, לאף אחד לא מובטח ולא מעוגן בחוק - אם לא תגנוב - תקבל מתנה, יצאת צדיק, להיפך בכל החוקים, אכיפת החוק היא על דרך השלילה - אם תגנוב - תיענש. רק אצל הקב"ה - יש שוויון מלא בין ציות לחוק לבין אי ציות. במידה ונשמור את חוקי התורה ונעשה את רצון ה' - אז מובטח לנו כל הברכות והשפע אשר נאמר בפרשתנו, אך אם חלילה עוברים על החוק ולא מצייתים לדברי ה', מי שמצפצף על חוקי התורה - צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
יהודי החפץ בחיים טובים ושלווים, יהודי שמרגיש אחריות לאומית כלפי כל עם ישראל מוכרח לדבוק בתורה. אין כאן שאלה של רצון, זה פשוט צורך קיומי, חובה קדושה. כל ישראל ערבים זה לזה, ואם אני יודע ששלומו של חייל העומד ברגעים אלו על משמרתו, ששלומה של הארץ והשפע הכלכלי שלה, תלוי גם במעשים הטובים שלי כלפי יהודי אחר וכלפי הקב"ה, תלוי בשמירת הלשון שלי (לא לדבר לשון הרע) תלוי בשמירת הברית שלי (לא לנאוף ולהתלבש בצניעות) ותלוי בשמירת השבת שלי - האם אין מחובתי להשתדל יותר ולהתאמץ לשמור את התורה?
