והנה החלה שנת הלימודים, יותר ממחצית מתלמידי כיתות א' בישראל לא ילמדו בבתי ספר ממלכתיים, וזה נתון שאותי מפחיד הרבה יותר מהפצצה האירנית. כי בישראל 2012 ציונות זו מילה שכבר מזמן איננה קונצנזוס. סוף הקיץ ואפשר כבר להתחיל בסיכומים, למי שממש בעניין. אז בואו נודה על האמת, יש לנו עם לא ממש סימפטי, נכון שהכללות זה עניין מסוכן, אך טיבה של כתיבת טור אישי, העוסק במרחב הציבורי, הוא לטפל, בין השאר, בהכללות ובתופעות חברתיות כלליות. כל זה אינו אומר שאין איזה סוג של חן בעם שלנו, אך זה עדיין לא הופך אותנו לנעימים במיוחד. על הדבש ועל העוקץ, סוף אוגוסט 2012.נ.ב בטח קראתם את הדעה המטוקבקת ב- y net תחת הכותרת "מי בא לנופש עם סכין" המתארת איך הפכה אילת "לבירת הערסים של ישראל". עצוב
