כל העניין הזה של הסליחות, שהפך לסוג של ריטואל שנתי קבוע, לא ממש עושה לי את זה. ממש כמו סיפור הברכות הקבוצתיות, כך גם בנושא הסליחות, אם זה לא בהתכוונות אמיתית, אישית, זה לא שווה דבר. כי בואו נודה על האמת, אנחנו פועלים על אוטומט ולא ממש עוצרים, אפילו לא לרגע, בטח שלא לבקש סליחה מעומק הלב. כי בקשת סליחה אמיתית, היא סוג של תודעה הבאה ממקום עניו, המכיר בהתנהלות לא הולמת, פוגעת באחר. באמת, סליחה
