טור חוק ומשפט

מאת: או-מד מדיקל ● 20/2/2013 16:35 ● ערב ערב 2590
מאת: עו"ד רפאל חזן
טור חוק ומשפט

משרד עו"ד מנתניה חוייב ב-15 אלף שקל בגין גבייה אגרסיבית
הגובים חדרו בכוח לבית אביה של חייבת, איימו עליו ועיקלו רכוש‏. בית המשפט: "במקום לבדוק אם אמנם ה'איתור' על-ידי חוקר פרטי מבוסס די הצורך, אצה לנתבעת הדרך, והיא ביצעה את הפעולה של הוצאת המטלטלין".
‎‎בישראל, ומדובר בנתון ידוע שכבר דובר בו רבות, פועלים כיום יותר מ-50 אלף עורכי דין, העוסקים במגוון רחב של תחומים. לעתים, מדובר בתחומים שאינם משפטיים טהורים, כמו למשל בגביית חובות עבור הלקוחות, באמצעות גובים שכירים.
פסק דין שנתנה לאחרונה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, יעל קלוגמן, מדגים היטב את האופן שבו התנהלות משולחת רסן של גובים, שנשלחו מטעם משרד עורכי דין העוסק בגביית חובות, עלולה לגרום נזק קשה לחייבים ולבני משפחתם. ‏
על פני 8 עמודים תיארה השופטת כיצד התנהלות קלוקלת של חברת "הדס עורכי דין", בגביית חוב שנוצר מדו"ח חניה עבור עיריית נתניה, שבמהלכה עיקלה החברה רכוש של אבי החייבת ללא הצדקה, פגעה קשות וללא צורך באב.
השופטת חייבה את חברת עורכי הדין לשלם לאב, תושב נתניה בשם יוסף אוריאל, המשמש כרב וכראש הכולל "תפארת בנים", בעיר, פיצוי בסך 15 אלף שקל, ובנוסף להחזיר לו סך של כ-1,287 שקל, שהיא גבתה ממנו בניגוד לדין. עוד חייבה השופטת את חברת עורכי הדין לשלם לאוריאל 600 שקל בגין הוצאות משפט.
‎‎גובים מתדפקים על הדלת‏
‎‎תחילת הפרשה העגומה ביום חורפי של שנת 2008, אז קיבלה רחל ביטון דוח חניה מעיריית נתניה. כשנה וחצי חלפו, וב-1 ביוני 2010, בשעת ערב, התדפקו על דלתו של הרב אוריאל, אביה של ביטון, שני גובים מטעמה של חברת "הדס עורכי דין", על מנת לגבות את החוב ולשם כך - לעקל מיטלטלין מהבית. כשהגיעו לביתו, הסביר אוריאל לגובים כי הם טעו בכתובת, מכיוון שבתו נישאה ב-2007 ומאז כלל אינה מתגוררת בביתו.לא עזרו תחנוניו של אוריאל והגובים התחילו לפרק מחשב בביתו כדי לעקלו. כאשר הוא התנגד למעשיהם של הגובים, הם איימו עליו כי יזמינו ניידת משטרה לביתו. בשל החשש מהסתבכות עם המשטרה, לא הייתה בידיו של אוריאל ברירה, אלא לשלם לגובים 1,800 שקל בגין החוב של בתו.
בעקבות המקרה הגיש אוריאל תביעה נגד חברת עורכי הדין שביצעה את פעולת הגבייה עבור עיריית נתניה, לבית המשפט לתביעות קטנות בעיר, ובה דרש פיצוי בסך 20 אלף שקל, בטענה כי הגבייה בוצעה שלא כדין. כמו כן הוא תבע את החזר 1,800 השקלים שהוא שילם בלית ברירה. מנגד אישרה חברת עורכי הדין כי כתובתה של החייבת, בתו של אוריאל, על-פי הרישום במרשם האוכלוסין, היא הכתובת שבה נקב אוריאל, אך טענה כי לאחר שמכתבי התראה נשלחו לכתובת זו הם חזרו בציון "לא ידוע", היא איתרה את כתובתה באמצעות חוקר פרטי, ונמצא כי היא מתגוררת בביתו של אוריאל.
‎‎ השופטת קיבלה את רוב התביעה של אוריאל ופסקה כי "לא הופרכה טענתו של התובע כי החייבת נישאה ב-2007 ומעולם לא התגוררה בכתובתו". עוד כתבה כי "במקום לבדוק אם אמנם ה'איתור' על-ידי חוקר פרטי מבוסס די הצורך, אצה לנתבעת הדרך, והיא ביצעה את הפעולה של הוצאת המטלטלין... בכך גרמה הנתבעת לתובע את הנזק התדמיתי, הבושה ועוגמת-הנפש, כפי שפירט בתביעתו". השופטת מצאה לנכון ציין כי חברת עורכי הדין היא זרועה הארוכה של הרשות, וככזו חלה עליה חובה מוגברת של תום-לב כלפי האזרחים שהיא פועלת לגביית חובותיהם לעירייה. "למותר להכביר מלים על עוגמת-הנפש שנגרמת לאדם, כאשר הרשות מפעילה כנגדו אמצעי גבייה, ובמיוחד הוצאת מטלטלין מביתו לשם גביית חוב", ציינה.


חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש