טור יהדות

פרשת צו – שבת הגדול

לדודו טופז ז"ל יש מערכון על "דברים קטנים אבל מעצבנים". הנה 2 דוגמאות נוספות: אתה חייב להשיג מישהו בטלפון, אתה מחייג ואומרים לך – טעות במספר. כך חוזר הדבר מספר פעמים עד שאתה הופך לפקעת עצבים ולא מבין מדוע אתה לא מגיע לייעד, אחר- כך מתברר לך שחייגת את הספרה 5 במקום 6, ולכן למעשה לא חייגת לייעד המבוקש. דוגמא נוספת- החנית את המכונית בחניון בתשלום. אחרי שעתיים כאשר אתה בא לשלם, מתברר לך שיש לך בארנק 29.90 שקלים ואתה חייב 30 שקלים על-מנת לשחרר את כרטיס החניה ולצאת לדרך. מסביבך אין נפש חיה ואף אחד לא ייתן לך 10 אגורות. כך אתה יכול להמתין זמן ארוך עד שתמצא את אותן 10 אג' גואלות. דיוק בפרטים הוא חלק מרכזי מהחיים שלנו. אנחנו מאוד אוהבים לראות דיוק בתחרות התעמלות קרקע באולימפיאדה, הרי הדיוק בביצוע התרגיל הוא שעושה את ההבדל בין מדליית זהב למדליית כסף , ככל שהתרגיל יותר מושלם כך הניקוד גבוה יותר. הטבע מדקדק מאוד בפרטים הקטנים. למשל- נקודת הרתיחה של מים חייבת להיות 100 מעלות צלסיוס, גם אם נבקש מהמים יפה הם לא ירתחו ב- 99 מעלות. גם נקודת הקיפאון היא 0 מעלות צלסיוס ולא יעזור לנו אם נצרח על המים הם לא יקפאו אם הם לא יגיעו לאפס מעלות. גם בקיום מצוות התורה אנחנו נדרשים לדיוק ולדקדוק על כל פרט ופרט.
השבת נקרא בתורה את פרשת 'צו'. בפרשה ישנה רשימה מפורטת של סוגים שונים של קורבנות. חטאת, אשם ושלמים. מי צריך להביא את הקורבנות הללו, מתי צריכים להביאם, היכן שוחטים את הקורבנות הללו, מה עושים עם דמם, אילו חלקים מקריבים ואילו חלקים נאכלים מכל קורבן, מי אוכל מתי אוכלים. פרטים על-גבי פרטים, דקדוקים על-גבי דקדוקים. כשמסתכלים מן הצד על כל הקורבנות הללו אנחנו לפעמים תוהים מה אכפת לקדוש ברוך הוא אם אני אשחט את הקורבן בצד הצפוני של המשכן או בצד הדרומי. מדוע מפריע לה' אם אני אקריב את השוק של הכבש או את האליה שלו ולא אקריב חלק אחר מהכבש, האם זה כל-כך קריטי שנאכל את הקורבן בתוך 24 שעות ולא אחרי שלושה ימים? הדקדוק בפרטים הקטנים בעשיית המצווה, אינו מוגבל רק לקורבנות. למעשה בכל מצווה ומצווה ממצוות התורה אנחנו מחויבים לשים לב ולדייק בכל פרט בעשיית המצוות. ההבדל בפסח בין חמץ למצה הוא רגע אחד. בכל בוקר יש לנו זמן מוגבל עד מתי מותר לקרוא קריאת שמע, ואם מישהו יאחר את זמן קריאת שמע אפילו בדקה אחת – הוא לא יצא ידי חובה, בדיוק כשם שאדם שיאחר למטוס או לאוטובוס לא יוכל לעלות עליו. הדת היהודית שונה מהדתות האחרות גם בדבר המהותי הזה של הדיוק בפרטים. ישנם דתות שמדברות הרבה על האמונה בבורא עולם על החמלה והחסד, אך אין פירוט מעשי של מה צריך לעשות על מנת לממש את האמונה הזאת בבורא העולם. התורה מחייבת אותנו לרדת לפרטים הקטנים ולדקדק בכל דבר, כאן בדיוק ניכרת גדולתנו. אם אדם ימלא טופס לוטו וכל המספרים שלו יהיו כמעט כמו המספרים הזוכים הוא יישאר עם כרטיס חסר ערך. צריכים את כל המספרים הזוכים בדיוק ולא בערך. על-מנת שנוכל להגיע אל בורא העולם אנחנו חייבים לחייג אליו את כל הספרות הנכונות, 613 מצוות על דקדוקיהם ופרטיהם, אחרת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מגיעים לייעד לא רצוי. חג הפסח הוא חג החירות וחז"ל לימדו אותנו "שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". חג פסח כשר ושמח.


חדשות