חורף ג'אזי חם באילת

תה לואיזה?

ראשית כל, אני רוצה לפצוח בדיווח מתוק מהשטח. את חוברת פסטיבל הג'אז עיטר איור של הזמרת המתוקה לואיזה סוברל שהפליאה בשליטתה במגוון כלים: גיטרות, נבל, בנג'ו, קסילופון, פסנתר, תיפוף על הגוף וכמובן יחד עם שירה בקול נעים. היא תזזיתית, בכל שיר היא מפתיעה עם סיפור, עם כלי נגינה, עם ריקוד. ושלא תחשבו שרק היא – הנגנים שלה, וירטואוזים, מולטי טאלנטים, 'מג'נגלים' בין כלי הנגינה. היא רק בת 27, וקולה מגובש, רענן ומבטיח. השירים שלה היו עטופי ג'אז אמריקאי עם שורשים ספרדיים והדהדו מהם דמויות מוסיקליות כמובילי הולידיי, אלה פיצג'רלד ואפילו ביורק. בין השירים חושפת לואיזה חלקים מסיפור חייה, מתבדחת עם הקהל על גמלוניותה בריקוד, עם שמלת הסטרפלס המאוד לא נוחה שלבשה למופע, מפלרטטת איתו, מפרגנת לאילת על הים המדהים שלנו ועל איך שכחה את תעודת הצלילה שלה וגם מספרת שגילתה בימים אלה בפעם הראשונה – ששמה – לואיזה הוא גם שם של תה, שהיא מאוד רוצה לטעום. (צילום: גונזאלו פ. סנטוס).

פיוז'ן גיטרות

גולת הכותרת של הפסטיבל היה ללא ספק המופע המרתק של חואן כרמונה עם לארי קוריאל, שני ענקי גיטרה שהשילוב ביניהם הוליד ניצוצות. קוריאל האמריקאי, מגדולי מייסדי פיוז'ן ג'אז ורוק וכרמונה, ממוצא צועני-ספרדי, מאסטר של מוסיקת הפלמנקו השורשי והחושני, עם מוסיקה קלאסית, ג'אז ורוק. עם מומחיות מובהקת, איש איש בתחומו, סובלנות ורוחב אופקים, יצרו השניים דיאלוג שכולו תערובת אלכימית אמיתית בין פלמנקו ופיוז'ן. (צילום קוריאל: סקוט מיטשל, צילום כרמונה: מולינה ויז'ואלז).

הוא גיטרה היא- פסנתר

המופע האחרון שהחלטתי לספר אודותיו הוא המופע האחרון לפסטיבל, מופע ישראלי, עם שני ענקים: הוא על גיטרה – עמוס הופמן, היא על פסנתר, ענת פורט, שהתאחדו לראשונה בפסטיבל למופע זוגי משותף ומסקרן ומיוחד לפסטיבל, ולדידם, זו ממש לא תהיה הפעם האחרונה. למעט הסאונד החזק והבאסי מדי לטעמי ולטעמם של עוד כמה שישבו בשורה יחד איתי, המופע היה בהחלט מרתק. הופמן מפליא בנונשלאנטיות על גיטרה ועל העוּד, פורט – נגנית פסנתר מוערכת בסצנת הג'אז האלטרנטיבי בניו יורק, נותנת בראש ומדייקת בצלילים. רוב המופע היה בנוי חומרים חדשים, שעדיין חסרי שם, עליהם אמרה פורט: "אני אשמח שתבואו אחרי המופע ותציעו שם לקטע". (צילום: סימונה סולומון שאואט).


צילום: גונזלו פ. סנטוס