ירוק - הזבל של האחד הוא האוצר של האחר

מאת: או-מד מדיקל ● 27/3/2014 21:11 ● ערב ערב 2064
מאת: אורית ברוד / הם אוספים פריטים שלכאורה אין בהם עוד שימוש, ובמגע של קסם ויד אמן, הופכים אותם לאוצר של ממש. בעידן בו אמנות המיחזור היא כבר לחלוטין לא מילה גסה, הצצנו אל מאחורי הקלעים של שני אמני מיחזור מקומיים ויצאנו נפעמים
ירוק - הזבל של האחד הוא האוצר של האחר

אמנות ממוחזרת היא לא סתם אמנות, אלא אמנות עם אמירה חשובה. זרם אחד בתוך עולם האמנות, נקרא 'אומנות אקולוגית'. היוצרים המשתייכים לזרם זה, מנסים להעביר ביצירותיהם מסר של ערכי הסביבה וחשיבותו של היחס ההדדי בין האדם לטבע. על פי רוב, מדובר ביצירות שמושפעות ממאגרי המים, מהרוח או מרעידות אדמה, ומציעות דרכים לקיום משותף בין כל הגורמים בטבע ובין האדם. אמנויות אלה גם מיוצרות על ידי חומרים ממוחזרים, אך גם היצירה עצמה מבטאת מסר חזק שקשור לשמירה על הטבע וערכיו.

לא כל הנסחף פסולת הוא

תמונת כתבה
ניב זהר, תושב אילת, הוא היחיד בארץ שיוצר אמנות שימושית מעצי הסחף שהוא מוצא על שפת הים. למעשה עבורו כל הסחף הזה הוא בגדר עולם ומלואו. "עצי סחף הם ענפים שנסחפו במורד הנחלים לים ונפלטו לחוף", מסביר ניב, "בדרך הם נשברו ושויפו על ידי הסלעים והחול וגם קיבלו חיטוי ממלח הים ומהשמש. אחרי סופות וסערות, העצים נזרקים לחוף ונערמים שם, וצריך רק ללכת ולאסוף אותם", הוא מתאר את מה שהוא עושה בפועל. ניב, יליד קיבוץ צרעה, גדל באווירה של יצירת אמנות שימושית. אביו הרבה לעבוד ולפסל באבן ובברזל, וזהר סיתת, ניסר ועיצב פסלים ויצירות אמנות אחרות מאז שהוא זוכר את עצמו. "מגיל צעיר אני יוצר אמנות שימושית באבן, בברזל ובעץ ומפסל פיסול סביבתי. במסגרת בית הספר, למדתי אמנות ואהבתי מאוד לעסוק בה. בעלי מלאכה עניינו אותי ולמדתי מלאכות שונות, החל ממסגרות וכלה בנגרות". למה למחזר? "מבחינתי, בחומרים חדשים אין יותר מדי עניין, הכל מגיע מוכן, רק חותכים, משייפים ומחברים. בעצי סחף יש עניין אחר, כל ענף, כל עץ, מגיע עם עבר. במסעו העץ עובר כל כך הרבה, ותמיד נראה מעניין ושונה מחברו למסע".
תמונת כתבה
תמונת כתבה
תמונת כתבה
תמונת כתבה
איפה משיגים עצי סחף בארץ? "אהה, בארץ זה קצת יותר קשה, אם כי בהחלט אפשרי. ענפי הסחף זורמים מהנחל לים, בדרך הם עוברים תהליך שיוף מהסלעים, מהים והחול ומקבלים את צבעם מהשמש. כל חריץ וסדק בעץ מראים עוד סימן של מסעם. ואז אני יוצא למסע איסוף. נאספים כמה חברים, תיקים על הגב, וקדימה מתחיל מסע האיתור והאיסוף של ענפי הסחף. בארץ אני בעיקר משתמש בעצים תעשייתיים, שברי אוניות... באילת ממש אין סיכוי למצוא עצי סחף, לכן אני משתמש במה שיש: משטחי עץ של סחורות, עצים שנזרקים מפרגולות וגדרות, מדקים ישנים וכדומה. ביוון, תוך כדי בניית ריהוט מענפי סחף, מצאתי ענפים בשפע בחופי הים, ממש בערמות. בגלל היערות ומטעי הזיתים הרבים שיש שם, ישנן כמויות אדירות של עצי סחף על החופים. שיטוט אקראי על החוף יכול לספק חומר גלם לעבודות רבות. על הדרך אנחנו מנקים גם את החוף". מה בעצם אתה יוצר מענפי הסחף? "מכל וכל", הוא משיב, "מסגרות למראות ולתמונות, קונסולות וגופי תאורה, שולחנות, ספסלים, חיפויי קירות, הם רק חלק מהיצירות שלו, ספריות מארגזי עץ, כמו ארגזי הפירות של פעם". מהיכן אתה שואב את הרעיונות ליצירה? "ראשית אני יושב עם הלקוח, מקשיב לדרישותיו ולצרכיו ולומד את טעמו האישי, ואז הרעיונות והעיצוב שלהם רצים לי בראש וגם בשיטוטים באתרי אמנות, מיחזור ואקולוגיה באינטרנט, כך אני מצית את הדמיון ומשם אני לוקח את הדברים למחוזותיי".

"לימוד פורמלי חשוב ונחוץ רק כשבא ממקום של הנאה"

ביום יום עובד ניב יחד עם רונה שפירא, מנהלת החינוך הסביבתי באילת אילות, יחד הם עובדים על פרויקטים עיצוביים מיוחדים בבתי ספר בעיר. "אנחנו עושים להם פינות מיחזור מעצים בשימוש חוזר, פינות ישיבה ממשטחי עץ ישנים, מסגרות מחתיכות עצים קטנות בסגנון פאצ'ים ועוד. בימים אלה ממש, אנחנו מתחילים פרויקט בבית הספר 'רבין', בשיתוף תלמידים והורים ומשדרגים את לוחות המודעות- אני מלווה אותם בתהליך היצירה, הם מדביקים את לוחות העצים ומעצבים להם את לוח המודעות". ניב לא עוצר רק באילת ועובד עם מיטב האדריכלים במרכז הארץ. כשיש פרויקטים מיוחדים, הוא אורז את הפקלאות ועולה לעבוד במרכז. לאחרונה, הוא סיים פרויקט של משרדי ממן לוגיסטיקר בלוד, שם השתמש בכל משטחי הסחורה הישנים של החברה ליצירת מייצג בלובי המבנה, ובנוסף - עיצב את דלפקי הקבלה מחתיכות עצים ישנות. מצמיגי מלגזות הוא בנה שולחנות. פרויקט אחר עליו חתום ניב זהר הוא עיצוב החנויות ב'סטודיו נועה' במתחם התחנה, ברישפון ובקניון G צמרת, חנות לבגדי נשים וילדות מרהיבה. "כל העצים בהם השתמשתי ב'סטודיו נועה', נאספו בים, ואיתם יצרתי קירות מחתיכות העצים עם נישות תצוגה. אחרי החשיפה ב'סטודיו נועה', הוזמנתי ליצור קירות פאצ'ים ועוד סגנונות בשימוש חוזר בעץ בעיר חדרה באיגוד ערים לאיכות הסביבה". זהר מצליח בתחומו למרות שבפועל לא למד לימודי אמנות ועיצוב פורמליים, מלבד מגמת אמנות בבית ספר תיכון, אך הוא ממליץ לכל מי שעוסק באמנות לא לוותר וללמוד. "אני עצמי אמנם לא הרגשתי צורך ללמוד, מכיוון שהייתי בתוך שטף של עבודה ויצירה, אבל אני חושב שלימוד פורמלי חשוב ונחוץ, אבל רק אם הוא בא ממקום של הנאה, כי רק אז הדמיון מתפתח". לצד הפרנסה שיש באמנות בה הוא עוסק, עבור ניב, מדובר בלא פחות מתראפיה לנפש. ומאחר והוא עובד על פי הזמנות ואין לו מלאי לתצוגה, תוכלו להתרשם מגלריית עבודות שלו באתר האינטרנטי www.nivzohar.com או בדף הפייסבוק (ניב זהר – אומנות שימושית ), וגם בסטודיו mik בכפר האומנים עין – הוד.

"ממחזרת מכל הבא ליד"

תמונת כתבה
אם תראו את העבודות של קרן מזרחי,שמשלבת קרטון, פחיות זכוכיות, עטיפות חטיפים ומה לא, לא תאמינו איך יוצרים אמנות שימושית מאשפה שאחרים זורקים. עבור קרן, ה'אשפה' הזו בדיוק היא ממש אוצר יקר. שכן קרן 45, ילידת אילת, היא אמנית מומחית ליצירת מוצרים שימושים מחומרים בשימוש חוזר. את הפגישה שלי עם קרן ערכנו בבית אמה, יפה, שכן לקרן היה חשוב להראות לי איפה גדלה ומאיפה באה היצירתיות. קרן, גרפיקאית במקצועה, שותפה עם משה פאר בסטודיו לגרפיקה 'אאוריקה' (פרוש השם בלטינית- הבנתי, נפל לי האסימון). בשנים האחרונות, מתעסקת ביצירה בחומרים בשימוש חוזר. היא מדריכה בתחום החל מילדי הגנים בני השלוש ועד למבוגרים ופנסיונרים, ואפילו צוות מקצועי של מורים לאמנות. ההדרכות נעשות דרך הכיפה האקולוגית בניצוחה המקצועי של רונה שפירא, אחראית החינוך הסביבתי. קרן היא אמנית הבית של הכיפה האקולוגית, בעוד שניב זוהר הוא 'נגר הבית', כך שמתוך המקום היצירתי והאקולוגי הזה כולם יוצאים לעבודות והדרכות במתנ"סים, בבתי הספר ובגני הילדים. בין השאר, עובדת קרן בשיתוף פעולה עם 'אנוש', יחד הם פיתחו קו מוצרים שמותאם ליכולתם. כמו כן היא עובדת בבתי ספר בעיר ומעצבת מרחבי למידה. בשנה האחרונה, החלה קרן להשתמש בקרטונים: "גיליתי חומר מדהים, שמאפשר לי ליצור רהיטים יפים, איתנים וחזקים, שנוחים לישיבה", היא מתארת, "היום אני גם מעבירה סדנאות של יצירת אותיות מקרטון". בואי ותעשי לי סדר בהגדרות, מה ההבדל בין שימוש חוזר למיחזור? "בשימוש חוזר לוקחים את החומר ומשתמשים באותו חומר, לא מעבירים אותו תהליך פירוק החומר, לעומת זאת מיחזור כולל בתוכו תהליך שבו לוקחים את חומר כמו בקבוק פלסטיק ומעבירים אותו תהליך, לעיתים כימי, וממנו נבנה המוצר החדש, הידעת שמעילי פליז מיוצרים מבקבוקי פלסטיק?", היא מבליחה לעברי שאלה מחוייכת.
תמונת כתבה
למה מיחזור? "גדלתי בבית שבו כמו רוב הבתים של פעם התקציב הכלכלי לא היה בשפע רב, אז מתוקף התנאים ומעצם הכישרון הרב של הוריי, הם פשוט 'שיפצרו' רהיטים ישנים ואלתרו ממה שהיה ברשותם. אני זוכרת שהיה לנו ארון בגדים מקרטון ובמקום דלתות היו בו וילונות". בשלב מסוים בחייה, התגוררה קרן בארה"ב כשלוש שנים ועבדה בחברה למיון פסולת בניין, שם בעצם נחשפה לראשונה למיון פסולת ושימוש חוזר וגילתה את האושר הגדול של מה שאפשר למצוא בפח". "בארה"ב למדתי שיפוץ רהיטים עתיקים ועסקתי בזה תקופה וכשחזרתי לארץ, המשכתי להתעסק ביצירה והפעם מחומרים בשימוש חוזר". עם אילו חומרים את בעיקר עובדת? "כל מה שבדרך לפח ואין לו שימוש אצל האחר. אצלי זה אוצר", אומרת קרן בעיניים נוצצות. עם החומרים שהיא מוצאת, מכינה קרן כמעט הכל. שימושית, רהיטים, מנורות, ארנקים, אהילים, משחקים לילדים, שעונים ובעצם מה לא. ספרי לי קצת על תהליך היצירה שלך? "זה מתחיל מזה שאני מחליטה מה אני רוצה לייצר ומציירת לי או על דף או בראש. למשל גיליתי שיטה לגלגל נייר עיתון על שיפודי עץ ולהפוך אותם לדוקים מנייר, ואז אני שוזרת ממש כמו ששזרו פעם נצרים ומתחילה לקלוע סלים. מתחילה ממשהו קטן וגדלה איתו". אפילו ריהוט מקרטון קרן מוציאה תחת ידיה הכישרוניות. "אני מתחילה באיסוף הקרטון, בעיקר קרטונים של מוצרי חשמל גדולים, בגלל עובי הקרטון, מציירת על הקרטון את הצורה של הרהיט ומתחילה לנסר בג'קסו (מסור חשמלי), מרכיבה, מדביקה עם דבק, פינישים, צביעה ולכה. אין בעצם הנחיות, אני בונה את המערך, מכינה את הכלים והחומר...אני בעצם ממציאה את הגלגל", צוחקת קרן. מוכרת? "כמעט ולא. האמנות שלי היא יצירת אמנות חד פעמית וייחודית, שאני עובדת עליה עשרות שעות, לתמחר ולגבות כסף על יצירה כזו זה כמעט בלתי אפשרי, לא יהיה מי שיקנה, וקשה למצוא אנשים שמעריכים אמנות כזאת ויסכימו לשלם. חוץ מזה, אני ברת מזל על שמצאתי את הנישה שלי ויכולת הביטוי העצמי שלי, וזה בעצם מה שחשוב לי, אבל אני מעבירה הלאה את מה שאני יודעת וזאת שליחות בעיניי". מאיפה את שואבת את הרעיונות? "כל תחום היצירה בחומרים חוזרים זה טרנד מטורף בכל העולם, החל ממקומות קשים כמו אפריקה, הודו, ממקומות של מצוקה שבעצם בשבילם זה לא עניין של טרנד, אלא צורך קיומי הישרדותי ועד לטרנד היאפי בעולם. כולם מתעסקים בזה וזה מאוד אופנתי, כך שאני שואבת רעיונות מהאינטרנט, מספרים, מגזינים, ממעצבים ואפילו מהתלמידים שלי, שמפתחים את הרעיונות וזה הכי הכי", זורחת קרן. איפה את מציגה את עבודותייך? "הצגתי בתערוכת המיניאטורות שהתקיימה באילת, וגם בכיפה האקולוגית אפשר לראות מיצירותיי. בכיפה האקולוגית יש תערוכה מתחלפת שקשורה לנושא מסוים שהוחלט שילווה למשך שנה". למדת? "אני אוטודידקטית שלומדת בעצמי, בקצב שלי, דרך ספרים, אינטרנט, תערוכות, תוכניות טלוויזיה, תוכניות ילדים, מגזינים. שיטת רהיטי הקרטון, למשל, היא שיטה שפותחה בצרפת. הביאה אותה לארץ אנג'לה בן אליעזר, ודרכה למדתי והתפתחתי תוך כדי עשייה". אני מצדי כבר התחלתי לנדנד לקרן שתפתח סדנה לנשים שרוצות ליצור, גם אני רוצה... 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש