מה זה כל המתוק הזה?

תסכימו איתי שאין זה חריג לדמיין שילד באירוע חברתי כלשהו, מסוגל, ולעיתים אף אוכל, יותר מפרוסת עוגה, קוביית שוקולד, וופלה וסוכריית טופי – שילוב נהדר וצנוע זה יגרום לעליית הסוכר בדם הילד פי 40 מהרמה המקורית, מצב שיוצר עומס עצום על הגוף כדי להחזיר את הרמה לתקינה.
ילד שמעודדים ומשמחים אותו בממתק כתגמול למעשיו, יוצר כמיהה בגוף למתוק והופך לאט לאט מכור לו ודורש כמויות הולכות וגדלות של סוכר.

הסטטיסטיקות של בתי החולים הגדולים בארץ מצביעות על כך שאחד מתוך ארבעה ילדים שנולדים היום יהיה חולה בסוכרת לפני גיל 17. מנתונים של בית החולים 'שניידר' לילדים עולה, כי בעשור האחרון חלה עלייה של 35% במקרי סוכרת שאובחנו בקרב תינוקות עד גיל שנתיים.
יהיו שיצביעו על שורת שינויים ו'הרעות תנאים' שהדור הצעיר והבוגר סובלים מהם, אך על דבר אחד כולנו מוכרחים להסכים:
משהו אנחנו עושים לא טוב. לא טוב, לא נכון ולא בריא.
על נושא שכזה ניתן להרחיב (ואפילו ראוי) ארוכות מאוד, אך הייתי רוצה להסב את תשומת לבכם למקום בו הכל מתחיל, מתבסס ונרשם- לנו ולדורות הבאים- תקופת הילדות.

זהירות- סוכר

תקופת הילדות וההתבגרות מתאפיינת בגדילה, בהתפתחות וברכישת הרגלים לחיים. תזונה הולמת בגילאים אלו, תאפשר גדילה והתפתחות תקינה ותסייע, כחלק מגורמים נוספים, לשמור על בריאות הילדים בהווה ובחייהם הבוגרים בעתיד.
חשיפת ילדים לממתקים וחטיפים באופן מצטבר ומוגזם, עלול לפגוע ולהזיק לילד בכמה מישורים:
ילד שאכל חטיפים וממתקים יהיה חסר תאבון בכדי לאכול אוכל מזין אשר דרוש לו לגדילה ולהתפתחות.
חשיפה מצטברת לסוכר, גורמת לתהליכים דלקתיים בגוף, שבסופו של דבר עלולים לגרור להופעת מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם וטרשת עורקים, שבעבר היינו נתקלים בהופעתן בעיקר בגילאים מבוגרים והיום הן שכיחות גם בבני נוער ואף בילדים צעירים מאוד.
חשיפה לסוכר משפיעה על בריאות השיניים והחניכיים. גם אם הילדים מצחצחים שיניים, חשיפה ארוכה לסוכר מעודדת יצירת עששת שיניים.
והחמור ביותר בעיניי- ההרגל. חושי הטעם העדינים של הילד מתרגלים למזון בעל טעם מועצם וחזק, כזה שאפשר להשיג רק בצורה מתועשת ולא טבעית, והילד יתקשה לאכול מזונות שאינם ממותקים או ממולחים. הרגלים אלו ילוו אותו להתנהלות תזונתית שאינה בריאה ומטיבה לגופו בהמשך חייו.
בנוסף, כיום ישנן עדויות רבות על שצריכת יתר של סוכר נחשבת לגורם התורם ו/או יוצר היפראקטיביות/בעיות קשב וריכוז ויכולה ליצור חוסר איזון מינראלי: מחסור בכרום, הפרעה בספיגת סידן ומגנזיום, חוסר איזון הורמונלי, היפוגליקמיה, מתח ורמות אדרנלין גבוהות.

אז מה עושים או לפחות איך מתחילים?

נשמו עמוק, זה באמת פשוט, כמו רוב הדברים שאימצנו בחיינו – הכל עניין של החלטה ושינוי הרגלים, שכן ידוע כיום שהטמעה או שינוי של הרגל הינה תהליך שבמהלכו כל שנדרש הינו חזרה על הפעולה הרצויה במשך 14 פעמים רצופות.
אז ראשית נציב את המטרה שלנו – להפחית ככל היותר את צריכת הסוכר ולרכזו בצריכת סוכר פחות מעובד או לא מעובד כלל.
וכעת, מספר רעיונות ליישום –
בימי הולדת או מסיבות אשר מתקיימות בשעות אחר הצהריים /ערב- להקדים את ארוחת הערב המזינה, כך שהילד וההורה יזכו ברוגע ובביטחון תזונתי על כך שגופו של הילד זכה במזון מזין אשר יספק את צרכיו, טרם הילד הגיע למסיבה והקטין את סיכויו לצריכת מזונות בעלי ערך תזונתי.
לטיולים, לשלוח אוכל מזין אך מושקע ומפתה בעזרת חיתוכים יפים ומעניינים, צבעים מושכים ומגרים כמו מאפים ביתיים ורודים (בעזרת מי סלק), קופסאות קטנות עם עגבניות שרי/ רצועות גזר/ מלפפונים גמדיים. קופסא קטנה עם מבחר אגוזים, צימוקים וחמוציות וכדומה.
קינוחים- מרציפן בייתי, כדורי תמרים עם קוקוס ואגוזים, עוגות ומאפים ביתיים מבוססי שקדייה וטחינה, גלידות ביתיות ופירות קפואים.
לפני שיוצאים לבילוי מחוץ לבית להצטייד בפירות צבעוניים חתוכים או שייק פירות קר ובכריכים ממותקים שממתיק אותם סילאן ללא סוכר, מייפל טבעי, ממרח אגוזים או שקדייה.
לספק לילד ארוחות קבועות ומסודרת כל 2.5-3 שעות.
להשתדל ככל הניתן לנוכחות מבוגר עם הילד, אשר יוכל לענות על צרכיו של הילד ולהנחות אותו במצבי שעמום, תחושת עצב או בדידות וכמובן שגם רעב.
כשבכל זאת בוחרים להגיש דבר ממתק או חטיף- הגישו אותם במגוון המצומצם ביותר, ככל שבצלחת ההגשה או על השולחן יהיה בהישג היד מגוון מצומצם יותר, בהתאם גם הצריכה הכוללת תקטן. ואם תתחילו את כל אלו כבר בגיל צעיר, תהיו בטוחים שהילדים שלכם יגדלו להיות בוגרים בריאים הרבה יותר.
בהצלחה.



חדשות אילת