כלכלתה של מקאו מתבססת על בתי הקזינו, וכשסכומי כסף כה גדולים זורמים אליה, ציפיתי לראות אותה פורחת. להפתעתי, מה שמצאתי בשכונות המגורים המתפוררות היה קודר ומדכא: פקקי תנועה משתקים את הרחובות הצרים. כמעט ואין פארקים, גשרים להולכי רגל או גני משחקים. באזור התיירות - בתי הקזינו ממוקמים בבניינים אטומים. הכבישים רחבים, אך איש כמעט אינו נוסע בהם. כששאלתי היכן האנשים, הסבירו לנו שכולם נמצאים "בפנים". האם זה מה שחסר לאילת?
