מחשבים מסלול מחדש

בוועידת האקלים המתוקשרת שהתקיימה לאחרונה בפאריז ומשכה אליה את כל מנהיגי  העולם בניסיון להילחם על שמירת האקלים בכדור הארץ, הייתה גם לאילת הקטנה ייצוגיות גדולה. חברת הסטארט אפ הישראלית   Trucnet&Busnet שיושבת ופועלת באילת, הייתה חברת הסטארט אפ הישראלית היחידה שהוזמנה על ידי המשרד לאיכות הסביבה לקחת חלק במשלחת הישראלית בוועידה החשובה. במקום בו דנו שועי עולם, על הדרכים להציל את האקלים בכדור הארץ, היה לחברה הישראלית מה להציע. אפליקציית 'שרינג' כלכלית, שברגע שתכבוש את העולם וזה לחלוטין יכול לקרות, לא זו בלבד שדרכי ההובלה ייראו אחרת ויהיו זולים יותר, הרבה יותר, אלא שכל אלו ייעשו טוב לאיכות הסביבה ואגב כך - לאקלים העולמי. לא בכדי זכתה האפליקציה להתעניינות בשורות המשלחות מארצות הברית, מגרמניה ומשוודיה, והיד עוד נטויה. ואם לחשוב על זה שהחבורה המונה שבעה מפתחים ואנשי תוכן, בראשותו של המנכ"ל והיזם חנן פרידמן, יושבים באילת ועושים כאן את כל עבודת הפיתוח בשנתיים האחרונות, הרי שהם לגמרי משלנו.

איך לא חשבו על זה קודם?

הרעיון מאחורי האפליקציה הוא פשוט והגיוני, כמו דברים רבים טובים אחרים שאתה מוצא את עצמך שואל- איך לא חשבו על זה קודם? האמת, חשבו. אפליקציות Huber ו- BLA  BLA Car האירופאית, מציעות את אותו רעיון 'שרינג' אלא שבמקרה שלהם מדובר בשיתופיות ברכבים פרטיים. בחברות תעופה וגם בחברות הובלה ימיות רעיון ה'שרינג' הזה כבר קיים, אלא שבכל הנוגע להובלת נוסעים באוטובוסים והובלת סחורות במשאיות, מסתבר שעל זה אף אחד עדיין לא חשב, לפחות עד שהגיעה חברת  Tracnet, שהבינה שמה טוב באוויר ובים, יכול להיות טוב גם כאן. חשבו לרגע, כמה פעמים נתקלתם באוטובוס שפורק אנשים בנקודה מסוימת וחוזר לנקודת המוצא ריק. ומה על משאיות שמסתובבות עמוסות סחורה בכל רחבי הארץ, ורגע לאחר שפרקו את הסחורה הן חוזרות ריקות? תחשבו לרגע מה היה קורה אם בכל פעם כזו, היו מנהלי חברות המשאיות או האוטובוסים יוצרים קשר עם חברה אחרת, יוצרים את השיתופיות הכלכלית הזו שאנחנו מדברים עליה וחוזרים מלאים לנקודת המוצא. "הרעיון שלנו מתבסס על כלכלה שיתופית, שמטרתה למנוע בזבוז משאבים של חברות הובלה והיסעים תוך יצירת הקלה משמעותית על הנזק לאיכות הסביבה, עומס מיותר בכבישים וצמצום תאונות הדרכים שהתעשייה הזו מייצרת מדי שנה", מסביר חנן פרידמן, היזם והבעלים של חברת Trucnet&Busnet, שמספק נתונים משכנעים: "380 אלף משאיות ואוטובוסים נוסעים בכל יום על כבישי ישראל. 30% מהנסיעות האלו הם של כלי רכב שיוצאים או חוזרים ריקים. נתון חשוב לא פחות מדבר על כך שב- 30% מהתאונות הקטלניות על הכבישים, מעורבים כלי הרכב הכבדים האלו שפולטים בכל יום לאוויר מעל 4 מיליון קילוגרמים של CO2 מזהם ועדיין לא דיברנו על הכמויות האדירות של הדלקים שיורדים לטמיון בגין נסיעה ריקה בדרך חזרה", הוא אומר. "אנחנו אומרים- בואו נשתף פעולה. במקום שחברה תשלח יד לכיס, תקנה עוד אוטובוסים שיעמדו בחלק מהזמן ריקים, שיתוף פעולה כלכלי שכזה יועיל לכל הצדדים ובעיקר יעלה את הרווחים. בנקודה הזאת בדיוק המערכת שלנו יודעת לשאוב את הנתונים מתוכנית סידור העבודה של החברות השונות ולעשות את ה'מצ'ינג' המתאים". וכשחנן מדבר על התאמות, מסתבר שאפליקציית Trucnet&Busnet עליה עבדו מיטב המוחות שילוב של כוחות מקומיים עם כוחות שהובאו לאילת ונשארו כאן, יכולה למצוא את שיתופי הפעולה המתאימים ביותר מבחינה כלכלית, מחשבת עלויות בלאי, סולר, נהג, דלק ועוד והכל על פי הרגולציה ותנאי הרכב המתאימים. למעשה, מדובר במערכת היחידה בעולם שעובדת על פי הרגולציה של המדינה בה היא פועלת ומכאן גם ההתעניינות הבינלאומית הגדולה באפליקציה.

שיתופי פעולה כאלו לא גורמים לפגיעה בתחרותיות בין החברות? אני שואלת את חנן שמסביר: "במודרניזציה של היום, תחרות תהייה בכל מצב וכבר אי אפשר להסתיר את הלקוחות. היום אתה משתף, מחר החברה השנייה משתפת. ברגע שחברה מבינה שהיא יכולה להיפתח לרעיון, היא מתחילה להרוויח".

בדרך לפטנט

לאחר שנתיים של עבודת פיתוח של המיזם, הועלתה לפני כחמישה חודשים הפלטפורמה הראשונה בישראל הנוגעת באוטובוסים. בימים אלו מועלית גם אפליקציית המשאיות, והחברה כבר עושה צעדים בדרך לרשום פטנט בישראל. "יש לנו כבר 300 חברות בארץ שחתומות על הסכמים במערכת", מעדכן חנן. "150 כבר נכנסו לעבודה, ועוד 150 חברות בדרך. מדובר בתהליך, וכמו כל תהליך ההטמעה מורכבת ולא פשוטה. המערכת עובדת היום בדרך של הזרמת יעדי הנסיעות, כשהשלב הבא יהיה שהמערכת תדע לשלוף לבדה את הנתונים מהמערכות. סוג של כוורת שאוספת נתונים מכל החברות. מערכת שתעבד את החומר ותתחשב בכל הפרמטרים הנחוצים כדי למצוא לכל חברה את ה'מצ'ינג' המתאים ביותר עבורה". נשמע לכם מסובך? בהחלט. אבל כשכל אלו נתונים בידיהם של שבעה אנשי צוות העוסקים בפיתוח, חלקם מתכנתים וחלקם בעלי תואר במתמטיקה וסטטיסטיקה, שעובדים על כל שלבי פיתוח התוכנית והאלגוריתמים הנחוצים, אין פלא שכל חזון של חנן פרידמן מבוצע הלכה למעשה". פרידמן עצמו שהגיע לאזור לפני כעשור והקים בערבה כ - 150 תחנות סולריות עד שנושא הפאנלים הסולריים נגמר על ידי המדינה ובחר להישאר באילת כדי לקדם את חזון האפליקציה שלו.

ומהיכן המוחות?

"הצוות שלנו חלקו אילתי וחלקו ייבוא מבחוץ", הוא מספר ומבקש להדגיש את שיתוף הפעולה הפורה לו זוכה החברה מעיריית אילת: "עיריית אילת נרתמה מהר מאוד לנושא מרגע שהבינה את הפוטנציאל הטמון בו", הוא מבהיר. "ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, הפנה אותי ליד ימינו, סגנו אלי  לנקרי, ומאז, בחצי השנה האחרונה אנחנו פועלים בקשר הדוק והוא מעורב בכל התקדמות שלנו. האינטרס של העירייה ברור- להביא מוחות מבחוץ לעיר וליצור מצב לפיו מוחות שגדלים בעיר לא ייצאו החוצה. את זה את מצליחה ליצור ולא בקלות ברגע שאת בונה חברה כזו בעיר, ומצליחה לשמור עליה כאן. בין השאר אנחנו נהנים כאן מהטבות מס ומקיומו של ה'האב' בו אנחנו פועלים בזמן השיפוץ של המקום שלנו".

אז מה, אילת בדרך להפוך לעמק הסיליקון של ישראל?

"לעניות דעתי אילת לא תוכל  להיות עמק הסיליקון. בעיקר גלל הריחוק והמחסור במוחות. מצד שני, השקט שיש כאן, הווחת, הים, הגלשיה, הצלילה, יאפשרו לטפח כאן מספר בתי תוכנה בוטיקים, המתעסקים בפיתוח, אבל צריך להישאר עם שתי רגליים על הקרקע, ולהבין שלפחות אפשר להתחיל תהליך של בנייה שכולל בתוכו הקמת עתודת צעירים שרוצים להיכנס לתחום הפיתוח כבר משלב הלימודים בתיכון, לייבא מתכנתים חדשים שיעבדו באותם בתי תוכנה בעיר. מטבע הדברים בתבליך כמו בתהליך זה יהיה איטי והדרגתי. ואין ספק שלאחר שייצאו מספר סטארט אפים וסיפורי אקזיט מאילת יגדל הרצון של חברות נוספות להעתיק  את מרכז הפיתוח שלהן לעיר אילת או יקומו רעיונות חדשים מהעיר אילת

אם תהיתם מי השותפים העסקיים מאחורי היזמות, הרי חייבים להיות כאלו, כדאי שתרשמו לפניכם: ויזה אירופה וחברת 'ויזה כאל'. "בפגישה עם מנכ"ל חברת 'ויזה כאל', דורון ספיר, זיהינו מיד שהוא תומך בנושא האקולוגי", מסביר חנן, "הוא אהב את הרעיון שהאפליקציה שלנו משדרת והוא מאוד בעד טכנולוגיה מתקדמת. בהווה אנחנו יוצאים לדרך בפיתוח משותף שלנו ושלהם להגדלת אשראי אוטומטי לחברות על פי הצורך. כשאת מגלה תמיכה ואהדה למה שאת עושה וראש פתוח לקידמה טכנולוגית, זה בדיוק הפרטנר שאת צריכה בדרך".

מה החלום?

"לצאת עם האפליקציה לכל העולם. אם במדינת ישראל מדובר ב - 380 אלף משאיות ואוטובוסים על הכבישים בכל יום, הרי שבאירופה מדובר על כ - 15 מיליון ביום ובכל העולם כמה עשרות מיליונים, שזה מטורף לגמרי לחשוב על הפוטנציאל. ברור שהמטרה שלי היא לצמוח ולהתרחב. ככל שכמות המשתתפים במערכת תהיה גדולה יותר, המצ'ינג יהיה אטרקטיבי יותר".

חדשות אילת