טור יהדות

מאת: או-מד מדיקל ● 13/4/2016 10:38 ● ערב ערב 2754
בס"ד / מאת: הרב דוד שנה
טור יהדות

פרשת 'מצורע'– שבת הגדול

איך אפשר לדעת אם אנחנו נמצאים בימים שלפני ביאת המשיח? חז"ל נתנו לנו מספר סימנים, שאם הם מתקיימים, נדע שהמשיח ממש קרוב. לצערנו, או אולי לשמחתנו, הסימנים הללו קמים וניצבים למול עינינו אחד אחרי השני. אם הסימנים מעידים על כך שהמשיח קרוב, מדוע אני אומר לצערנו? כי אני בטוח שכל אחד מאיתנו היה מוותר על הסימנים הללו. ומה הם הסימנים? " לפני שיבוא המשיח: חוצפה יסגא (תתגבר), ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה (ולמרות זאת), היין יהיה ביוקר, ומלכות תהפך למינות (רומא תתנצר), יראי חטא ימאסו (ישנאו את הרבנים), האמת תהיה נעדרת (תרבות של שקר), נערים פני זקנים ילבינו (זה במקרה הטוב, אם לא ידקרו אותם), זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אוייבי איש אנשי ביתו (רצח במשפחה, אונס במשפחה), פני הדור כפני הכלב (פירש רש"י- המנהיגים יהיו עזי פנים בלי בושה, ראש ממשלה גנב ונשיא אנס, והעשירים- קמצנים), הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מה יש לנו להשען – על אבינו שבשמיים. מה אומר ומה אדבר. כל אחד מהדברים שאמרו חז"ל מתקיים בדור שלנו במלוא עוזו. עם יד על הלב, האם מישהו מאיתנו לא שיקר, טייח, עיגל פינות כמה פעמים בחייו? אולי קצת יותר מכמה פעמים, אולי כדבר שבשיגרה? מי שלא התחצף להורים שלו – שיקום! אף אחד לא קם.


השבת נקרא בתורה את פרשת 'מצורע'. בזמנים מתוקנים, כשהיה לנו בית מקדש, היינו במדרגה רוחנית כל כך עליונה, שאם חלילה היינו טועים, או חוטאים, מיד יכולנו לתקן את מעשינו ולכפר על חטאינו. אם איסטניס שרגיל לשטוף את הידיים עם סבון 20 פעמים ביום ילכלך את הידיים בגריז ולא ישטוף אותם, אני חושב שהוא יקבל פריחה בידיים. כך בדיוק היה עם המצורעים. שלא נטעה, הצרעת שהתורה מדברת עליה, לא הייתה מחלה. לצרעת אומנם היו סימנים של פצעים ודלקת, אך מי שלקה בצרעת, לא הלך לרופא ולא נזקק לטיפול רפואי. הכהן היה מתבונן במצורע, ולפי הסימנים שנתנה התורה הוא היה אומר למצורע אם הנגע נשאר או עבר. מה קשור הכהן לצרעת, וכי הכהנים עברו הכשרה רפואית? התשובה היא לא. הכהנים אינם רופאים. הסיבה שהם קובעים את חומרת הצרעת היא מפני שהצרעת איננה מחלה. הצרעת הייתה באה כעונש לכל אדם שמדבר לשון הרע או רכילות, כל מי שהיה מוציא שם רע על חברו היה לוקה בצרעת. מצורע = מוציא רע. הצרעת הייתה התרופה ולא המחלה. אדם שלקה בצרעת, ידע שהוא חטא בלשון הרע, ועכשיו, כשהוא מודע לחטאו, הוא היה יכול לעשות תשובה ולתקן את החטא, וממילא הצרעת הייתה מסתלקת ממנו בלי רופאים ובלי תרופות. עונש מיידי, ותיקון מיידי של החטא אפשרי רק כאשר האדם נמצא בדרגה רוחנית גבוהה ביותר, רק מי שהוא איסטניס רוחני סובל מיד מכל רבב שדבק בו. אבל אם האדם מתרחק כל כך מבורא העולם, כיצד יצליח לחוש פגיעות רוחניות? מפתחים עם הזמן חיספוס רוחני ולא מרגישים שמשהו לא בסדר איתנו. רבי שמעון בן לקיש אומר בגמרא: " כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה        (חזר ועשה אותה שוב פעם), נעשית לו כהיתר". כלומר- ברגע שמתרגלים לחטא, כבר לא מרגישים שעשינו משהו לא בסדר. החטא נראה לנו טיבעי וכדבר שבשיגרה. אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו חייבים לחזור לשורשים שלנו, לערכים שעל פיהם חיו אבותינו ואבות אבותינו. רק על ידי שמירת התורה, נוכל לחיות בחברה מתוקנת.                  

 

(הטור מוקדש לעילוי נשמת ידידי שמעון גרופמן ז"ל שנפטר בשבוע שעבר).


חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש