את שירה נבון ז"ל, הכירו אנשים לפני שנים עוד במבנה הקודם של 'שישים פלוס'. בית בודד, 'בונבוניירה', שער מסודר. אתה נכנס ורואה ניקיון מופתי. כל אדם הנכנס בשעריה נקלט כמו מלך: עומדים לרשותו, יש אוזן קשבת, זוכה ליחס, וזה מתבטא גם בכבוד. זוהי עבודה של אם הבית, שירה ז"ל, שהלכה לעולמה בחטף. שירה נבון סוג נדיר של אדם. לא אומרת לאדם 'לא'. לא דוחה אנשים. נותנת פיתרון על המקום. השבוע אני מספר לבתי הבכורה על שירה שנפטרה במהירות, והיא מכירה אותה וזוכרת אותה מהטיול של הגמלאים. בטיול זה שירה 'אימצה' את הבת שלנו, הזמינה אותה לארוחה ואף דאגה שתרגיש טוב. המונים הגיעו ללוויה. הבעל, איש גבוה, מרכיב משקפיים כהים והוא המום מכאב. שירה חסרה לכולם. אישיות מופלאה, יכלה לחיות עוד בקרבנו, לא הפסיקה לתרום מאישיותה. בתפקידה הכירה הרבה אנשים, גם כאלה שנפטרו מזקנה טובה. אנו בחיים, זוכרים אותה לטובה. לכל אחד מאתנו יש פינה חמה שלה. יהי זכרה ברוך
.jpg)
