החיים על גלגלים

יום בהיר אחד נגמר להם החשק לחיות חיים נורמטיביים והם החליטו לעשות את השינוי של חייהם. כל אחד בדרכו פילס לעצמו דרך חדשה, לא מוכרת, אך מפתה, באופן כזה שהם לא חששו ללכת על זה בגדול. אז איך זה לחיות בצורה ארעית, כמה זה עולה להם, והאם אין חרטות או געגועים לחזור אחורה לאורח החיים המקובל והמוכר? יצאנו לבדוק.

מחפש שקט מהסביבה

בגיל 20 שלום איזקו לארץ מאיטליה והתגייס לצבא מתוך ציונות. הוא חי את מרבית חייו בהרצליה ולפני כ-13 שנים החליט להפוך לתושב אילת. כבר שנתיים ששלום איזקו חי בקרוואן ומרגיש שמצא את מקומו. הוא חי בקרוואן שלו בגפו לאחר שהחליט לבצע שינוי משמעותי בחיים, שינוי עליו הוא יכול לומר היום בפה מלא שהפך את החיים שלו ליפים הרבה יותר. אם תרימו גבה ותשאלו את עצמכם איך דוחסים לתוך קרוואן קטן יחסית את כל תוכנו של בית מגורים ממוצע, איזקו יסביר כי אין לו שום חפץ נוסטלגי או משהו יקר בבית החדש. מהכל הוא 'נפטר' כשויתר על ארבע קירות בטון לטובת החיים בקרוואן. אבל באותה נשימה הוא ימהר ויזכיר שאין בחומר כלום לעומת האושר האמיתי שמרגישים עמוק בלב. בניגוד לכמה קרוואנים חונים, הוא בוחר לנדוד עם הקרוואן שלו ברחבי הארץ, כאשר אילת היא הבית, לכאן הוא חוזר כל העת.

מה מיוחד בחיים האלו?
"אין לי אולי הרבה מקום בתוך הקרוואן עצמו", אומר איזקו בחיוך, "אבל יש לי הרבה מרחב. המדינה היא הגינה שלי. הנוף משתנה, האנשים משתנים. אני פוגש אנשים שלא ידעתי על קיומם, אנשים מעניינים עם ניסיון חיים שונה, עם עולם אחר משלי וזה פשוט מדהים. אין לי צורך ברהיטים, נפטרתי מכל מה שהיה לי, ואני מרגיש נפלא ככה. אני נודד עם הקרוואן, כך שלא משעמם לרגע. עכשיו רק חסרה בת זוג שגם לה כל זה יתאים".

ואיך זה עובד?
"יש לי בקרוואן שני חדרים ובפנים יש לי את כל מה שצריך: מקרר, מיטה, אינטרנט, הכל. 
מוצרי החשמל פועלים מאנרגית השמש, מה שחוסך הוצאות שיש בבית רגיל. לצערי אין כמעט מקומות מסודרים בארץ לחניית קרוואנים. אלו שקיימים, גובים יותר כסף מאירוח בבית מלון, כך שאין בזה טעם. מה שכן, יש חופים בכל הארץ שבהם אפשר להחנות. באילת חונים בחוף הצפוני, או בדרומי". 

כמה עולה התענוג?
"אני למעשה יצאתי לפנסיה מוקדמת. מרבית חיי הייתי עצמאי, וכיום אני מתפרנס מעבודות משניות, בזמן שבא לי. בעקבות השינוי באורח החיים שלי, באופן טבעי ההוצאות שלי הצטמצמו. תחזוקה ממוצעת של קרוואן עולה כ- 1500 ₪ וזה כולל ביטוח, דלק וכו'. במידה ונעים ברחבי הארץ, כפי שאני עושה, ההוצאה מכפילה את עצמה. בואי נאמר שבשביל לחיות כמוני בצורה מספקת צריך בין 5000 ל- 6000 ₪ בחודש".

מה התוכניות להמשך?
"בינתיים אני חיי את היום יום וטוב לי ככה. בהמשך אני רוצה להגשים חלום ולהעלות את הקרוואן על ספינה, להוריד אותו בחו"ל  ולטייל אתו למשך חמש- שש שנים. אני מחפש 'משוגעת' שתצטרף אלי, כי טיול כזה לא עושים לבד".
נשמע שבשביל איזקו השמיים הם הגבול, ומתוך כך הוא נהנה מכל רגע. אם תשאלו אותו איפה היה רוצה לחיות אם לא בקרוואן? הוא בוחר באי בודד. "פחות אנשים, פחות בעיות", הוא אומר.

המפלט הוא השקט

ניסים סוויסה, גרוש עם שני ילדים שחיים בשוויץ, מתגורר באילת כבר 40 שנה ומוכר להרבה אנשים מעיסוקיו העצמאיים, בניהם כמה מועדונים מצליחים, חנות צילום ועוד. טלטלות החיים, בניהם עזיבתה של גרושתו עם ילדיו את הארץ, גרמו לו לרצות לבצע שינוי ולסיים את החיים כעצמאי. באופן כמעט מקרי גילה ניסים  ביום אחד שיש חיים על חוף הים, ונשאב לשם.

איך חל השינוי?
"כשהחלטתי לסגור את העסק, הלכתי לחתום בלשכת העבודה שם הציעו לי לצאת ללימודי חשמל. סיימתי אותם בהצלחה ומיד התחלתי לבצע עבודות. יום אחד פנה אלי מי שזכה במכרז ב'חוף המגדלור' בכדי לבצע במקום עבודות חשמל. בין לבין בהפסקות, הייתי יושב בחוף ומתערבב עם האנשים. היה לי נחמד וחשבתי לעצמי, למה לחזור הביתה, גם ככה אני עובד בחוף. אתגורר באוהל קטן עד שאסיים ואחר כך אמשיך בחיים שלי". 

חזרת הביתה?
ניסים צוחק: "אחרי ארבעה חודשים במקום, הרגשתי שלא בא לי לחזור הביתה. מצאתי בפשטות הזו  את הטוב והשקט שהייתי זקוק לו. אני פוגש כל כך הרבה סוגים של אנשים, בניהם ראשי ערים, מנכ"לים של חברות היי טק, עובדי ממשלה, טייסים אלופים. כל הזמן מחזוריות מדהימה של אנשים. בשלב מסוים עברתי לקרוואן ועכשיו יש לי בית על חוף הים בכלום כסף, כאשר אנשים משלמים הון אם מדובר בבית צמוד לים. פתאום יש לי חברים מכל העולם". 

איך מתנהלים החיים?
"מאחר ואני חשמלאי, לא הייתה לי בעיה להתקין את הכל בקרוואן, מה גם שלמדתי לנצל את השמש והכל פועל סולארי- משאבות, חשמל, ממש הכל. יש לי שכנים טובים, שאוהבים שקט, אוהבים את האדמה, אף אחד לא מחפש לריב וכולם חיים פה בהרמוניה. תכל'ס זה מה שהייתי צריך. פשוט שקט ושלווה. באשר לכלכלה, אפשר לחיות באושר עם 50 ₪ ביום בלבד. כרגע אני חותם אבטלה ובעצם אני לא מודאג מפרנסה. אני אדם שיודע לעשות לא מעט, וזה הדבר האחרון שמדאיג אותי. בסך הכל יש לי בקרוואן את כל מה שאני צריך: מיטה זוגית, טלוויזיה ומחשב, פינת ישיבה, מקרר, גז, תנור, כיור, ארונות מטבח, ארון בגדים, שולחן אוכל מתקפל, מזגן וכמובן מקלחת ושירותים".

איך מכניסים את כל הציודים שהיו בבית לקרוואן קטן?
"אז ברור שכל הציוד שהיה בבית לא יכול היה להיכנס לקרוואן, לכן לקחי איתי רק חפצים אישיים: אלבומים, בגדים וחפצים קטנים בלבד. זה בעצם הרעיון", מזכיר ניסים, "עוברים לחיים פשוטים ומסתדרים עם מה שיש".

ואיך מארחים?
"יש לי שולחן מתקפל בתוך הקרוואן, שאני משתמש בו בעיקר כשקר בחוץ. בימים נעימים, מה שיש כאן רוב השנה, אוכלים מחוץ לקרוואן. יש כמובן ציוד לכך- שולחן כסאות וכל מה שצריך כדי לארח כיד המלך".

איך הולך עם הבישולים?
ניסים מחייך ומפרט: "יש לי כיריים גז וגם תנור, כך שאני מבשל לעצמי כל הזמן. יש לי ארון מטבח מספיק לכל הכלים והפרודוקטים. אין שום הבדל מהמטבח הביתי בנושא הזה, מלבד המקום שאתו לומדים להסתדר".

למי מתאימה צורת החיים הזו?
"בעיקר למי שאין לו מחויבות כמו משפחה עם ילדים, למרות שיש כאן משפחה אחת באילת שחייה ככה, אולי בגלל בעיות כלכליות. לדעתי לגור בקרוואן זה סוג של מותרות, לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לרכוש קרוואן. זה גם מתאים למי שבוחר להשאיר מאחור את החיים הרגילים ולחיות יותר את השקט והעצמאות, כמובן עם יכולת להתפרנס בהתאם לצורת החיים החדשה".

מה התוכניות להמשך?
"כרגע אין לי תכניות. אני חי את הרגע, לא חושב על המחר וטוב לי. בנוגע לחיים במקום אחר, אני לא רואה את זה קורה. אחרי שחיים בקרוואן, לא רוצים לחזור אחורה. כבר הייתי בכל העולם וחייתי בכמה ארצות שונות. היה לי למבורגיני, פרארי, וחיי מותרות. בסוף אתה מבין שכל החומר הזה לא משתווה לחיים השקטים שיש לי עכשיו".

נסים מצא את שלוותו ביום שעבר להתגורר בחוף הים עם הקרוואן, ושומעים עליו שהוא רגוע ומאושר. מדי פעם הוא מגיע לעיר לסידורים ומיד חוזר לביתו המיוחד. הוא מצדו ממליץ בחום לכל מי שמאס בחיי היום יום השגרתיים, לנסות את סגנון החיים שאימץ לעצמו, ולחיות כמוהו בשקט ובשמחה.

חדשות אילת