תנועת הנוער שמפגישה בין מגוון אוכלוסיות

כמדינה צעירה יחסית (לפחות בהשוואה לרוב מדינות העולם) היא מאגדת בתוכה אוכלוסיות רבות ומגוונות, מערבים ועד יוצאי ברה"מ לשעבר, דרך יוצאי אתיופיה וקהילות דרוזיות. אלא שלעיתים קיימת התחושה שהיחסים בין הקבוצות המגוונות כל כך לא מאוד פשוטים, וגם נדמה שאילו רק יכולנו ללמד את דור העתיד שלנו מה היא סובלנות, קבלת האחר ושיתופיות, הכל היה נראה אחרת. בנקודה הזו בדיוק נכנסת לתמונה אחת מתנועות הנוער המובילות בישראל, דרור ישראל, שבה חברים אלפי צעירים שמשפיעים על החברה בכלל ועל הילדים בפרט.

אורח חיים שיתופי-התנדבותי

בני ובנות הנוער הפעילים בתנועת דרור ישראל נוטלים חלק משמעותי מאוד בחינוך הילדים והצעירים בישראל. הם עושים זאת באמצעות כלים פדגוגיים פורמאליים, וגם באמצעות אמצעים פורמליים פחות. הם מגיעים לבתי הספר ולמועדוני הנוער, והם פועלים מתוך אורח חיים שיתופי, מה שאומר שהם מעניקים לחברה על ידי הדרכת הילדים במסגרות השונות. עד גיל 19 הם פעילים במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד, ועם סיום שירותם הצבאים הם מוזמנים (ומתנדבים) להצטרף לתנועת הבוגרים. רבים מהם ממשיכים לקחת חלק פעיל בקידום ערכי התנועה גם לאחר גיל 30, דרך קהיליית קיבוצי הקבוצות.

כך עובדת התנועה

בשנים האחרונות הפעילה תנועת דרור ישראל שורה של פעילויות מרכזיות. ברשימה הארוכה הזו ניתן סמינרים לבתי הספר ולמגוון ארגונים חינוכיים, הדרכות לבני הנוער היוצאים למסע לפולין, קיום פעילויות משותפות ליהודים ולערבים, ליווי מועצות אזורים ומועצות בתי הספר, הפעלת מרכזי זכויות לבני ובנות הנוער העובדים למחייתם ועוד מגוון הדרכות, תכניות ליווי וסדנאות בעלות תוכן ומשמעות. אם כן, נראה שאפשר להבין איך צברה לעצמה התנועה מעמד של ארגון חברתי שמוביל לשינוי חיובי בחברה הישראלית, שמתמודדת לא פעם עם חיכוכים בין המגזרים והקבוצות המרכיבים אותה.

מתרחקים מהמסכים

יתרון משמעותי נוסף של התנועה, כמו גם של תנועות נוער אחרות, הוא שמדובר בפתרון יעיל ומשמעותי הרבה יותר לבילוי שעות הפנאי של הצעירים והצעירות. בתקופה האחרונה קבוצה צעירה זו זוכה לביקורות רבות, בעיקר משום שהם מבלים זמן רב (מדי) מול מסכי המחשב, הטלפון והטלוויזיה. ההזדמנות לצאת מהבית, להתרחק מהמסך ולפעול למען חברה שיתופית יותר, שחבריה מקבלים אלה את אלה, היא הזדמנות פז, במלוא מובן המילה.

חדשות אילת