יהדות - פרשת 'לך לך'

מאת: הרב דוד שנה ● צילום: ● 19/10/2018 04:52 ● מה נשמע 570
שחקן יהודי "התחתן" עם אשת תקשורת גויה, והארץ רועשת וגועשת. ( כתבתי התחתן במרכאות כי אין דבר כזה חתונה בין יהודים לגויים. זה כמו חיבור של שמן ומים – אין חיה כזאת זה פשוט לא תופס). מה כל כך נורא במימוש אהבתם של בני זוג, אם אחד הוא יהודי והשני גוי? מדוע זה מעורר בנו רגשות כל כך קשים?
יהדות - פרשת 'לך לך'

 

פרשת 'לך לך' 


שחקן יהודי "התחתן" עם אשת תקשורת גויה, והארץ רועשת וגועשת. ( כתבתי התחתן במרכאות כי אין דבר כזה חתונה בין יהודים לגויים. זה כמו חיבור של שמן ומים – אין חיה כזאת זה פשוט לא תופס). מה כל כך נורא במימוש אהבתם של בני זוג, אם אחד הוא יהודי והשני גוי? מדוע זה מעורר בנו רגשות כל כך קשים? ההתבוללות מחסלת את יהודי העולם, ממש זוללת אותנו בלי רחמים. יהודי רוסיה ויהודי ארצות הברית הם בסכנת הכחדה אמיתית ולא כמליצה. כל יהודי הוא חוליה בשרשרת שהחלה מיעקב אבינו, ישראל אבינו וכל מי שמתבולל או מתחתן עם גויים הרי שהוא מנתק את עצמו משרשת זאת וילדיו כבר לא יהיו מזרע ישראל. האין בכך צער גדול לאומה הישראלית? האין בכך צער גדול לאבינו שבשמיים? הכאב הוא אמיתי על כל יהודי או יהודייה שבוחרים לחיות את חייהם המשותפים עם מי שאינו יהודי. שורש הבעיה מתחיל מכך שאנחנו לא מכירים בערכנו כיהודים. אילו היינו מבינים באמת את משמעות היותנו יהודים, אף אחד לא היה מעלה בדעתו  "להתחתן" עם גויים.   אני מודה לה' שנולדתי יהודי, בן של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ישתבח שמו ויתעלה. הגוי העשיר והחשוב ביותר בעולם הוא כקליפת השום לעומת יהודי פשוט שמתפלל, מברך, לומד תורה, עושה חסד. מה יש כאן להשוות בכלל? המרחק בינינו הוא יותר גדול מהמרחק של השמים והארץ. אנחנו מברכים בהבדלה בכל מוצאי שבת: "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך ובין ישראל לעמים". ומסביר הרב קוק זצ"ל שההבדל בין ישראל לעמים הוא לאין שיעור גדול יותר בין ההבדל של האור מהחושך. 
השבת נקרא בתורה על אברהם אבינו, אברהם העיברי, שכל העולם ניצב מהעבר האחד מאוחדים באמונתם בעבודה זרה ואילו אברהם אבינו ניצב לבד, בודד לגמרי מהעבר השני, איתן באמונתו בה'. כאשר לוט, האחיין של אברהם, מחליט לעבור להתגורר בעיר החטאים סדום, פורצת מלחמה בין מלכי סדום ועמורה לבין 4 מלכים חזקים מהם. לוט ביחד עם מלך סדום וחיילים רבים נופלים בשבי, ואברהם אבינו יוצא להילחם מלחמה הרואית על מנת לפדות את האחיין שלו מהשבי. אברהם מנצח בקרב ומשחרר גם את מלך סדום ביחד עם לוט. מרוב שמחה שניצל מהשבי, מלך סדום אומר לאברהם – אני נותן לך את כל הרכוש שלנו בגלל שהצלת את חיינו. אברהם אבינו לא מתבלבל ולא מסתנוור ועונה למלך סדום: "אני נשבע שלא אקח ממך אפילו שרוך נעל. לא אתן לך את התענוג לטעון "אני העשרתי את אברהם, בזכותי אברהם התעשר". אברהם לא מוכן להיות יותר בקשר עם מלך סדום. הוא יודע עד כמה הרסנית התנהגותו המקולקלת של מלך סדום בפרט, ושל אנשי סדום בכלל, ולכן הוא מעדיף לנתק מגע ממלך סדום בבחינת "אומרים לצירעה – לא מדובשך ולא מעוקצך". אברהם לא מסתנוור מהכסף והזהב של מלך סדום, לא מהפאר וההדר של ארמונו ולא מעוצמת מלכותו. אין מה ללמוד מאנשים מקולקלים, ובוודאי שמלך סדום אינו יכול להיות מושא להערצה. אדם מושחת ורקוב כל כך. מאדם כזה בורחים כמו מאש. אף  גוי לא צריך להיות שאיפת חיינו. הנביא מלאכי מבטיח לנו שלפני שיבוא מלך המשיח הקב"ה ישלח לנו את אליהו הנביא, זכור לטוב, והוא ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם , יקבץ את נידחנו הן את הנידחים בגלות מארבע כנפות הארץ והן את הנידחים הרוחניים שהלכו התבוללו ואבדו מעם ישראל. בואו נתפלל ונקווה שהם ישובו לבד לעמנו ולארצנו. 


חדשות אילת - ערב ערב באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש