שפוי זמני

מאת: ראובן זלץ ● ● ערב ערב 2235
ושוב עברה שנה ושוב אותם טקסים. דגל בחצי התורן וחברים טובים שלעולם לא יגדלו. ושוב הזיכרון ממקומות רחוקים. משדות עשן ואש, מארץ ארורה, רחוקה. ומגש הכסף כבר מלא בדם. זעקי ארץ אהובה. על זיכרון עד ופטישים מפלסטיק
שפוי זמני