פרויקט פינוי נמל שדה התעופה באילת יוצא לדרך

מאת: מירב לוי דיאמנט ● צילום: דוברות עיריית אילת ● 13/2/2019 08:51 ● מה נשמע 587
לאחר שאילת התחדשה בשדה תעופה בינלאומי ''רמון'', פרסמה השבוע העירייה קול קורא להפעלת אטרקציות במתחם הבילוי הזמני, שיוקם בשטח שדה התעופה המתפנה ● קדם לכך תהליך שיתוף ציבור, אשר בחר בתרבות ואומנות, ובהתאם להחלטת ראש העירייה - מאיר יצחק הלוי, יישאר מבנה הטרמינל במקומו וישמש כמרכז תרבות
פרויקט פינוי נמל שדה התעופה באילת יוצא לדרך
שטח שדה התעופה המתפנה - הדמיה

עם תחילת הפעלת שדה "רמון" החלה עיריית אילת לעבוד באופן רשמי על פרויקט פינוי נמל התעופה בעיר, במטרה להפעיל במקום שימושי ביניים למשך 10 שנים למען התושבים, התיירים והמבקרים בעיר. עיריית אילת באמצעות החברה הכלכלית יצאה בימים אלה בקול קורא הפונה ליזמים ומפעילי אטרקציות תיירותיות, להציע הצעות להקים ולהפעיל אטרקציות בשטח המתפנה.

 

להחיות את המקום המתפנה


כבר חודשים ארוכים בהם שוקדת הנהלת העירייה בליווי האגף לפיתוח כלכלי ויזמות בעירייה, לטפל אסטרטגית בשטח שדה התעופה המתפנה, המשתרע על פני כ- 800 דונם. במסגרת שלבי הנעת התכנית, נפגשה הנהלת העירייה עם חברות שונות בתחום התכנון הפיזי. לכולם היה רצון לייצר מעבר לתכנון אדריכלי, פתרון כולל ויצירתי המותאם באופן מדויק לתושבים, לבעלי העסקים ולמבקרים בעיר. יתרה מזאת, היה ברור שהתהליך יצריך שימושי ביניים עד הבינוי הקובע, ולכן נבחרה למשימה חברת "build", המתמחה באסטרטגיה עירונית, החייאת מקומות ויצירת מרחבים ומתחמים, העונים לצרכים של מגוון קהילות אורבניות. 

האתגר הגדול היה תכנון שטח השדה המתפנה לטובת שימושים זמניים, שיחזירו את החיים למקום ויקשרו בין המתחם לבין הקהילות והצרכים העירונים. אתגר נוסף היה, להתמודד עם גודלו של השטח, והוחלט להתמקד בחלקו הדרומי וייתכן אף בקצהו הצפוני. בתוך כך, עלו הרבה מאוד סימני שאלה באשר לפינוי המסלול והריסת הטרמינל, עלויות ביצוע והיבטים כלכליים. "יצאנו לעבודת מחקר ארוכה ובעיקר פנינו לציבור. במקביל, בחנה חברת build מקרים דומים מהארץ ומהעולם, נעזרה ביועצים ואפילו טסה לטמפלהוף - שדה התעופה ההיסטורי בברלין, שפונה והתמלא בשימושים קהילתיים, זאת על מנת ללמוד מניסיונה של ברלין ולשאוב השראה מהתוצאה" מספרת מרלן רוזנפלד – מנהלת האגף לפיתוח כלכלי בעירייה על התהליך עד לגיבוש התכנית, "עקבנו מקרוב אחר לוחות הזמנים של רשות שדות התעופה, בחנו את משמעויות הפינוי ופנינו אל הציבור, הן באמצעות סקר והן באמצעות מעגלי שיתוף. זה היווה את החלק המשמעותי בתהליך, כאשר למעשה שאלנו את הציבור מהם החלומות שלו לשימושי השטח". 

 

לשמוע על מה התושבים חולמים


"התושבים דיברו על סוג של 'סנטרל פארק', על חיבור העיר אל הים, על הכנסת מוטיבים של תרבות ואמנות, על מרחב פתוח של אפשרויות", מספרת רוזנפלד על תהליך שיתוף הציבור. אלא שביחד עם החלום התעוררו גם ספקות מצד התושבים באשר ליכולת ליישם את התכנית והחשש מפני הקמת מגדלי מגורים בשטחה. לאחר שלב שיתוף הציבור, יצרה חברת build תכנית אסטרטגית מקיפה, המבוססת על מתודולוגיה, מחקר וצרכים שעלו מהציבור, מהנהלת העירייה, מתאגיד התיירות אשר הינו שותף משמעותי בחשיבה וברעיונות, מהנהלת החברה כלכלית לאילת, ועוד.
החברה פנתה לאדריכל צעיר תושב העיר אילת לשעבר - כפיר גלטיה אזולאי, שבקווים ראשוניים תירגם את התכנית לפריסה על פני השטח. לאחר מכן, עברה התכנית לשלב תכנון מפורט בביצוע משרד האדריכלים המוביל- דרמן ורבקל. 
שטח השדה מורכב ומחולק תכנונית, וחלקו הדרומי נמצא בתהליכי תכנון של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר גם אמונה על שיווקו, תהליכים שיימשכו מספר שנים. ראש העירייה - מאיר יצחק הלוי, לקח את כל זה בחשבון והחליט לבצע תכנון לשימושים זמניים במתחם, אשר יתחברו לתכנון העתידי שמבצעת רמ"י. הדבר הראשון שראש העירייה הסכים עליו ואפילו דרש, היה להשאיר את הטרמינל ולבטל את ההריסה, שכן מדובר במבנה היסטורי, שחשוב לשמר לדורות הבאים, כנכס עירוני מרכזי. 
לאור זאת, מציעה התכנית שלוש חלופות להפיכתו של הטרמינל לבית תרבות ואף שומרת על השם "הטרמינל", כאשר בחלק העליון ישמש הטרמינל כבית לתיאטרון ומופעים קטנים עם חדרי סדנאות ובחלק התחתון ייבנה מתחם הסעדה, שממנו יוצאים אל המסלול, אשר יוקם בסגנון "פופ-אפ"- מעין פארק, המחבר בין הפנים לחוץ וכולל שפע אטרקציות, למגוון קהלים וגילאים. בצד הצפוני מתוכנן מתחם אירועים ענק ופתוח. בעניין זה מסבירים המתכננים, כי המגמה כיום בעולם היא לקיים פסטיבלי ענק. אילת בעלת יתרון ביכולת להלין את אורחי הפסטיבלים העתידיים אולם חסרה את המרחב שיוכל להכיל אלפי אורחים ולכן, מתחם כזה נחוץ והכרחי. לצד מתחם האירועים, התכנית ממליצה לייצר גם מתחם לינה ברת השגה חדשני וצעיר, כגון שיטת המכולות. גם בחלק הצפוני הוצעו שלוש חלופות לשימושים. אחת החלופות היא הקצאת מתחמי ניסוי לחברות, שתעודד חברות משמעותיות למקם באילת "בק אופיס" או משרד קטן. 
את יישום התכנית מבצעת "חברת פז כלכלה" ומנהל את התהליך תת-אלוף במיל', בצלאל טרייבר מי ששימש עד ראשית 2018 כסמנכ"ל משרד הביטחון, כראש אמו"ן האגף למבצעים לוגיסטיים ונכסים וכראש רח"ל.  במקביל, מוביל מהנדס העיר - אינג' אסף אריכא את התכנון המפורט מול משרד האדריכלים ואת ביצוע התשתיות והפרויקט מנהלת החברה הכלכלית לאילת (חכ"א). 

בימים אלה פורסם קול קורא ראשון ליזמים באשר למתחמי האטרקציות ובהמשך יפורסמו קולות קוראים ומכרזים גם למתחמי האירועים, ההסעדה ומתחם הלינה. בזמן הזה, הדבר הראשון, שנוכל לראות הוא פריצת כבישים של רחובות חטיבת הנגב (משטרה) והבורסקאי (הכביש המתחבר לאמת"ל) ויצירת מסלול רגלי משדרות התמרים לצד התיירותי, אלה למעשה החיבורים הראשונים שיתרחשו בין העיר לתיירות וכל השאר עוד מעט יהיה היסטוריה. 


חדשות אילת - ערב ערב באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש