יהדות - חג פסח

חג פסח 

בערב שבת נחגוג את ליל הסדר. מי לא אוהב את ליל הסדר ? כולם אוהבים וגם חוגגים את ליל הסדר. רובו המוחלט של עם ישראל חוגגים ליל הסדר כהלכתו וישנם גם מתי מעט בעיקר בקיבוצים שחוגגים את ליל הסדר עם 'חמץ ומצה', אבל הם בודדים. כמה עשרות אנשים אשר בטלים ברוב של 20 מיליון יהודים ברחבי העולם אשר חוגגים את ליל הסדר עם מצות, 4 כוסות וקריאת ההגדה. מה יש בו בליל הסדר שמושך אותנו כל כך? הרי לא מדובר 'באיחוד משפחות' מסביב לארוחה, הרי סתם לשבת לאכול ביחד אפשר לעשות בכל יום, יש בליל הסדר איזה שהוא קסם מיוחד, מרגישים אותו באוויר את הקסם הזה, מה סודו של פסח? 
התורה מצווה אותנו לחגוג את חג הפסח באופן המוחשי ביותר- צריכים אנחנו להרגיש כאילו אנחנו עכשיו, ברגע זה ממש, יוצאים ממצרים. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". יציאת מצרים לא הייתה עוד סיפור היסטורי שהתרחש לפני 3300 שנה, היה ונגמר, לא ולא! יציאת מצרים פרטית ולאומית מתרחשת כל שנה מחדש. היציאה הראשונית ממצרים הייתה אמנם מזמן, אבל היא נוגעת ישירות לחיים שלנו כאן ועכשיו. אילמלא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, לא היינו קיימים היום. לא היה עם ישראל, לא הייתה מדינת ישראל, לא הייתה למעשה כל ההיסטוריה שלנו. העבר שלנו הוא חלק בלתי נפרד מחיינו, ולכן ה' מצווה אותנו בתורה: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". המילה "זה" מציינת משהו שניתן להראות אותו, להצביע עליו באצבע. "בעבור זה"- מצביעים על המצה והמרור, תספר לבנך (וביתך) על יצאת מצרים בשעה שמצה ומרור מונחים לפנייך. הנה זאת המצה שאכלו אבותינו כשיצאו ממצרים, הנה זה המרור שמציין כיצד מיררו המצריים את חיי אבותינו. זאת ועוד, הפסוק מסיים במילים "עשה ה' לי בצאתי ממצרים". אתה מספר לבנך- "לי, בצאתי". אני יצאתי ממצרים! אני הייתי שם. אני נגאלתי. ילד חכם בוודאי ישאל את אביו מה אבא אתה כזה זקן בן 3000 שנה? אבא חכם יענה לבנו- הגוף שלי בן 30, אבל הנשמה שלי נשמת האומה הישראלית היא בת 3000 שנים ויותר. בליל הסדר אנחנו מתחברים. בראש ובראשונה אנחנו מתחברים לעצמנו, למשפחתנו, לשכנינו "כל דכאפין (רעב) ייתי וייכול (מוזמן לבא לאכול),מתחברים לעמנו, לעברנו, להיסטוריה שלנו, לשורשים שלנו, מתחברים לאבינו שבשמיים, שגאל אותנו אז בימים ההם ויגאל אותנו שוב בימים הללו. יש תקופות הן  בחיינו הפרטיים והן בחיי אומנתנו שאנחנו חשים חושך גדול, כביכול הכל סוגר עלינו ואין תקווה, אבל  אנחנו יודעים מקריאת ההגדה "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". הצוררים שלנו בסך הכל פושטים צורה ולובשים צורה חדשה. פעם יהיו אלו המצרים, האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הנאציים, האיראנים, הפלשתינים. זוהי תמיד אותה הגברת רק בשינוי אדרת. אנחנו לא מתרגשים ולא פוחדים. אנחנו כאומה ערניים ודרוכים לעמוד על משמרת חיינו, לפעול בכל דרך אפשרית על מנת להתגבר על כל אויבנו ושונאנו ומבקשי רעתנו. למזלנו ולשמחתנו יש לנו אב רחום וחנון ששומר ומגן עלינו, תמיד. אנחנו עם של נצח ואנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה. ה' הבטיח לנו "כימי צאתך ממצריים אראנו נפלאות". בניסן נגאלנו ובעזרת ה' בניסן אנחנו ניגאל  ממש בקרוב בימינו ובחיינו.                                                                                         
ברצוני לאחל לכל קוראי הטור יחד עם כל בית ישראל - חג פסח כשר ושמח.

אביב הגיע פסח בא

הלכות פסח על רגל אחת  
יש לי חבר שקוראים לו "שלומי המגעיל", מדובר באחד האנשים הנחמדים שאני מכיר. אז למה מגעיל ? בגלל שהעבודה שלו היא להכשיר את הדירות של בנות השירות הלאומי בכל הארץ, ולשם כך הוא צריך להכשיר, להגעיל המון כלים. 

מה זה הגעלה:
במשך השנה אנחנו משתמשים בכלי המטבח שברשותנו באופן שוטף שימוש בחמץ. אנחנו מבשלים פסטות, פתיתים, מטגנים שניצלים ועוד המון מאכלים שכולם חמץ. על מנת להכשיר את הכלים שבלוע בהם חמץ, צריכים להגעיל- להוציא את החמץ הבלוע בכלים על ידי כך שנכניס אותם לתוך סיר גדול עם מים רותחים כשבתוך המים שמים חומר ניקוי על- מנת לפגום את טעם החמץ שבלוע בכלי. הסיבה שאופן הכשרה זה נקרא הגעלה - היא מלשון הוצאה. בדיוק כפי שאדם המקיא מאכל - מגעיל אותנו, כי הוא הוציא החוצה את מה שהיה בלוע בתוכו, כך גם הגעלת כלים - אנחנו מוציאים את החמץ שבלוע בכלים.

איסור "בל יראה ובל ימצא"
בכל בית מסורתי עובדים קשה מאוד על-מנת לנקות כל פירור אבק בכל פינה בבית שחס ושלום לא נמצא אפילו קמצוץ חמץ. צמד המילים "עושים פסח" הפך מזמן למושג אימתני של תוהו ובוהו ביתי עם המון מים מסביב. אך נדמה, שהעיקר חסר בכל עבודת הפרך שאנחנו מסגלים לעצמנו: א. בדיקה וניקיון של תיקי הגן ובית הספר של ילדינו, אשר באופן טבעי מלאים חמץ כל השנה. ב. לאחר כל העבודה והניקיון אנשים אצים רצים כאחוזי בולמוס לזלול מהר עוד פיתה לפני שיכנס החג, כאילו, שלאחר החג יגמרו כל הפיתות בעולם. חייבים לדעת שאסור לאכול חמץ כבר ביום י"ד. כלומר השנה, ביום שישי בשעה 9:30 בבוקר אסור יותר לאכול או להחזיק חמץ ברשותנו. ואנשים שלא יודעים הלכה פשוטה זו אוכלים חמץ בזמן שאסור וממש אבל ממש אוכלים אותה.

כשרות המזון
אני אישית מכיר בעל-עסק שקנה חותמת "כשר לפסח" והשתמש בה על מנת להחתים את כל המוצרים בחנות שלו, כולל על בירה! חמץ-הוא כל מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל ושיפון. לכן כל המוצרים שיש בהם אחד מהמרכיבים הללו הוא חמץ גמור ואסור באכילה או בהנאה בפסח. לפיכך - בירה ויסקי ושות' אסור בפסח. כמו כן מצוי בחנויות  יין ורדי תוצרת חו"ל שיש בו גם לתת - כלומר שעורה, ולכן יין זה חמץ ואסור בשום פנים ואופן לשתות ממנו בפסח. עוד עלולים אנשים בטעות לברך על ארבע הכוסות בליל הסדר על יין חמץ. צריכים לשים לב היטב שמוטבע על כל מוצר שקונים לפסח החותמת - "כשר לפסח התשע"ט" . בשום אופן אין להסתפק במדבקה או בחותמת  סתמית.   

"ליל הסדר" 
אחרי שכל המשפחה עברה הכנות מפרכות ממש מסע כומתה, אנחנו מגיעים לליל הסדר באחד משני אופנים: עצבנים מאוד בלי שום מצב-רוח לכלום או עייפים עד העצם כשכל רצוננו מאוויינו ומחשבותינו - לשים את הראש על הכרית ולישון.  אם אחת משתי האופציות הללו נשמעת לכם מוכרת - אז פספסנו ובגדול. המטרה בליל הסדר היא להרגיש שאנחנו בני חורין. וחייבים לנסות להרגיש, לראות את עצמנו כאילו אנחנו ממש עכשיו יוצאים ממצרים ביחד עם מיליוני בני ישראל לאורך כל ההיסטוריה. העיקר בליל הסדר הם הילדים "והגדת לבנך"  הגדה של פסח מלשון  להגיד, לספר את סיפור יציאת מצרים, צריכים להעניק לילדים שלנו חוויית ליל סדר בלתי נשכחת שתלך איתם כזיכרון מתוק של לילה משפחתי מיוחד במינו עד לזקנה ושיבה. 

מימונה
השנה חוגגים את המימונה במוצאי שבת. צריכים להקפיד שלא לעשות שום הכנות בשבת עצמה לקראת המימונה. אין להכניס את כלי הפסח ולהוציא את כלי החמץ בשבת, וכל שכן שאין להכין מאכלים שהם חמץ (מישהו אמר  מופלטה?) בשבת. קצת סבלנות. השבת תצא, הגוי יחזיר לרב העיר את החמץ שלנו שמכרנו לו, ואז ניתן לצאת למסע מרתק של זלילת מופלטות. בתיאבון.

חג פסח כשר ושמח לכולם.

חדשות אילת - ערב ערב באילת