הקרב על האוויר הנקי

כאילו שלא די לתושבי הישוב באר אורה המתמודדים מול אתגרים בתחום התשתיות, מפגע הרעש משדה התעופה רמון, הסמיכות לאתר האשפה נימרה וכל אלו בנוסף לאתגרים הברורים מאליהם של מגורים בערבה הרחוקה, הרי שעכשיו גילו תושבי הישוב הקטן בערבה כי רשות מקרקעי ישראל מתכוונת להוציא לפועל, החלטה על הקמת מחצבה, על כל המשתמע מכך בהקשר של איכות הסביבה ואיכות האוויר שהם ינשמו. אמנם ההחלטה על הקמת המחצבה במרחק של כקילומטר אחד בלבד צפונית ליישוב, התקבלה כבר לפני כ–20 שנה, עוד לפני ההחלטה על הקמת היישוב, ואולם מאז זרמו הרבה מים בים סוף. מרגע היוודע הדבר החל מרוץ נגד הזמן של וועד הישוב באר אורה ותושביו אל מול רשות מקרקעי ישראל, בניסיון לקבל תשובות ולעצור את התהליך ההרסני. 

הרבה דברים השתנו מאז

טל הולצמן, רכזת סבב"ע (סביבה בריאה בערבה) ותושבת באר אורה שמובילה את מאבק תושבי היישוב על הבית, או כפי שהם מכנים זאת- המאבק על האבק מסבירה: "בסוף שנות ה-90 אישרה המדינה שתי תוכניות: הראשונה הייתה הקמת יישוב קהילתי גדול בחבל אילות, שיהווה מנוע צמיחה לערבה. השנייה הייתה הקמת מחצבה. הרעיון להקים מחצבה נולד מתוך זיהוי הפוטנציאל של שפך נחל רחם כמקור לחומר בניין, חצץ וחול. המתכננים סימנו שטח של 919 דונמים שהיה ממוקם בשפך נחל רחם כ-1200 מ' צפונית ליישוב המתוכנן באר אורה. הבדיקה שנעשתה הייתה שטחית וההערכה מדויקת הושלכה על היזם שיזכה במכרז. המחצבה הוקמה כדי לספק את צרכי האזור עד לשנת 2020 שבאותם ימים הוגדרו כבניית שדה התעופה והרחבת כביש 90. שני המיזמים כבר בוצעו. באותם ימים, השטח המיועד היה "אמצע שום מקום", היישוב באר אורה לא היה קיים ושדה התעופה רמון תוכנן לקום באזור עברונה ולא היכן שממוקם כעת, מול באר אורה". 
לשאלה מה הבעייתיות הקמת מחצבה ליד הבית? מסבירה טל: "הבעיה המרכזית היא שהמחצבה לא תוכננה לאור תקנות אוויר נקי שנקבעו בחוק ב- 2008. מחקרים מדעיים מצאו קשר בין מחלות בדרכי הנשימה ובין מחצבות, והגורם המרכזי שמוכר כיום כסיכון בריאותי הוא חומר חלקיקי זעיר PM 2.5 שמרחף באוויר ונכנס לראות מבלי שנרגיש בכך. התסקירים שנערכו לפני התקנות החדשות לא בדקו את ריכוזי הגודל הזה של האבק ובחנו רק חלקיקי אבק בגודל - PM 10. החשש הכבד ביותר קשור לבריאות התושבים ולתוחלת החיים ב -20 שנה הקרובות (משך הזמן שמגדיר המכרז להפעלת המחצבה). בנוסף, כיוון הרוח עובד לרעתנו והמשמעות היא שחלקיקי האבק עשויים להגיע אל הבתים ישירות. 
מעבר לכך, הקמת מחצבה מביאה אתגרים תחבורתיים- בואי נחשוב לרגע מה המשמעות של תנועת 70 משאיות בכל יום (35 משאיות לכל כיוון) על כביש 90. מבחינה לוגיסטית- איך הן ייכנסו למחצבה? גם כאן אין הלימה בין התכנון המקורי למצב העכשווי. אם יכנסו כפי שתוכנן בתסקיר מדרך צפונית למחצבה, יצטרכו לפנות שמאלה על כביש 90 בכביש דו נתיבי ללא רמזור 35 משאיות ביום. מה יקרה בתקופות של עומס? בחודשים יולי-אוגוסט כשהכביש ממילא עמוס? מה המשמעות מבחינת בטיחות בדרכים ותנועה לאילת? לחילופין, אם המשאיות יכנסו למחצבה דרך כביש הכניסה של באר אורה מדובר בעומס לא מידתי על הישוב וגם בהטעיית התושבים כיוון שכל התסקיר הסביבתי שנעשה לא בחן את ההשלכות של הכניסה דרך הישוב מבחינת רעש ואבק".

ההשלכות הבריאותיות של הקמת מחצבה ליד יישוב לא נבדקו?

"בתסקיר סביבתי שנערך איי שם בשנת 1998 בדקו את ההשפעות של האבק והרעש בכלים ובתנאים שהיו ידועים אז. בימים ההם לא פעלו עדיין תחנות הניטור של המשרד לאיכות הסביבה והנתונים נלקחו מאטלס. הטענה המרכזית שלנו היא שאין הלימה בין תסקיר שנערך לפני 20 שנה ובין התנאים היום הן מבחינת סטנדרטים, הן מבחינת ידע ושיטות בדיקה והן מבחינת התייחסות לחוקי אוויר נקי העדכניים. דוגמה קטנה לכך היא שהתסקיר שנערך לפני 20 שנה התבסס על מדידה אחת, לפיה נקבע שאין ערכי רקע של אבק באוויר. כל מי שגר כאן יודע כמה אמירה זו מגוחכת. בשנים האחרונות הוקמו תחנות ניטור שמראות שערכי האבק כבר עכשיו מתקרבים לתקן המותר. כתושבים איננו יכולים להיות רגועים מתסקיר כזה ואנו דורשים תסקיר חדש". את טענותיה של הולצמן בעניין התנאים שהשתנו מאז עריכת התסקיר, מחזקת חוות דעתו של פרופסור יגאל אראל מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, שמצביע על כמה כשלים בתסקיר שנעשה לפני 20 שנה. "התסקיר אינו תואם את צפי הפעילות של המחצבה. חוות הדעת מעמידה בספק גם את תקפות המודל של מהירות הרוח שנעשה בו שימוש באשר לאזור אילת והערבה שבו מהירות הרוח גבוהה מהרבה לעומת שאר חלקי הארץ", הוא מסביר. פרופ' אראל מדגיש בחוות דעתו את הפוטנציאל הגבוה לנזק הבריאותי כתוצאה מחשיפה כרונית של תושבי באר אורה לאבק שייוצר על ידי פעולות המחצבה בשל כיוון הרוח הצפוני ומסיק שמסקנות התסקיר הסביבתי הקיים מבוססות על נתונים חלקיים או חסרים ולכן מעמיד את תקפותו בספק. לדבריו, בשל העובדה שתקני איכות האוויר כיום שונים מהותית מאלו שהיו קיימים בשנות ה-90, ומכיוון שלא מדובר במחצבה קיימת, אלא כזו שבתכנון להקמה, יש לדעתו לערוך תסקיר מקיף חדש ומעודכן.

מה יש למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה - מה להם יש להגיד בנושא?
טל: "במשרד להגנת הסביבה מסכימים עם הטענה שתסקיר ההשפעה על הסביבה אינו תואם באופן מלא לבחינת הקריטריונים הסביבתיים העדכניים הנהוגים כיום בתסקירים לגבי איכות האוויר במחצבות, אבל לטענתם, היות שמדובר על תוכנית מאושרת ותקפה, לא ניתן לחייב הגשת תסקיר חדש או לעדכן את זה הקיים. למעשה הם מטילים את האחריות על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שלדבריהם יכולה לדרוש הגשה של חוות דעת סביבתית ובדיקות סביבתיות נוספות. גם במשרד הבריאות מסכימים שחלף זמן רב מאישור התוכנית ועד לפרסום המכרז. במכתב שהתקבל מהם נאמר מפורשות: "בהתחשב בהשלכות הבריאותית כתוצאה מהשינויים שחלו בסביבה וההתקדמות המדעית של שיטות ביצוע אומדני זיהום האוויר יש מקום לעריכה מחודשת של תסקיר סביבתי כדי לקבל החלטה מושכלת. באותה נשימה הם מטילים את האחריות על המשרד להגנת הסביבה שהוא זה שיכול להתערב בהיבט של האמצעים למניעת מפגעי אבק", מציינת טל וממהרת להוסיף: "מחקרים חדשים שנעשו בשנים האחרונות מלמדים על השלכות בריאותיות משמעותיות של מחצבות על בריאות הציבור. 
אחד השינויים המשמעותיים שחלו באזור הוא הקמת היישוב באר אורה בדצמבר 2005. בשנים האחרונות גדל היישוב באופן מרשים וכיום הוא מונה 267 משפחות שהן כ- 1000 תושבים וקצב הגדילה עולה בכל שנה". גם לסוגיה זו מתייחס פרופ' אראל בחוות דעתו וקובע: "התסקיר לא התחשב כראוי באפשרות (שהייתה אז תיאורטית) שיקום יישוב במרחק קצר מהמחצבה ובמורד הרוח ממנה, כך שהאבק מפעולת המחצבה יוסע לכיוון היישוב".  

שמועה שהפכה לעובדה

אם תהיתם כיצד נודע לתושבי באר אורה בדבר הקמת המחצבה, הרי שבפועל הכל התחיל בגדר שמועה על ההחלטה של רשות מקרקעי ישראל להוציא מכרז להקמת מחצבה בנחל רחם. השמועה גונבה מטעם ארגון סבב"ע (סביבה בריאה בערבה) שהוא ארגון של כל תושבי חבל אילות והערבה שפועל למען הסביבה. גם להם נודע לגמרי במקרה על הכוונה להוציא מכרז והם מיד העלו את הנושא מול וועד הישוב ותושבי הערבה". וועד הישוב ומנהלת הקהילה, יחד עם קבוצת תושבים מודאגים, הקימו צוות חירום שעוסק בנושא בהתנדבות. 

מה אתם דורשים במאבק שלכם?
"בשלב ראשון אנחנו מבקשים לעצור את המכרז ולערוך תסקיר שיקבע האם ניתן להקים מחצבה ובאילו תנאים שלא יסכנו את בריאותנו. נראה לנו שהבריאות שלנו מצדיקה את עקרון הזהירות המונעת. בנוסף, יש הרבה עמימות וחוסר שקיפות בשאלה עד כמה הקמת המחצבה תיטיב עם האזור מבחינת התיישבות ותכנון כולל של השטח. אנחנו מרגישים שלא נלקחו בחשבון נקודות משמעותיות וחשובות כמו נושאי בטיחות על כביש 90, פגיעה בתיירות המתוכננת באזור, פגיעה באיכות החיים שלתושבים ועוד.  

אתם מטילים ספק בצורך בהקמת מחצבה, מה הסיבה לכך?
"הטענה שעצירת המחצבה תגרום למחסור חריף בחומר לבניה בעיר אילת ובכביש 90 היא מגוחכת. רשות מקרקעי ישראל אפילו לא יודעת, אלא רק משערת שיימצאו כ- 4 מיליון טון ומשערת שיהיה חומר סלעי בעומק של 6 מטר, אך קביעה זאת אינה מתבססת על בדיקה אמיתית. יתר על כן, צפונה למיקום המתוכנן של המחצבה יש 50 מיליון קוב של חומר טפל של מכרות תמנע. חומר טפל הוא חומר שנשאר על הקרקע בעקבות פעולת הכרייה מהמחצבות והוא לא פחות מאשר מפגע סביבתי. מניפות הסחף הן דומות וחומרים שונים נמצאים בטפל. בהחלט ייתכן שניתן להוציא ממנו חצץ. אנחנו שואלים את עצמנו האם לא כדאי לפני שמייצרים מפגע נוסף לא כדאי לנסות להוציא משם משהו?"

אילו תשובות קיבלתם מרשות מקרקעי ישראל? 
"אין באמת שיח מול רשות מקרקעי ישראל, ואין שום דיאלוג מולם. עד כה נכתבו שלושה מכתבים דרך וועד היישוב, ראש המועצה ועורך הדין שמייצג את היישוב ולא קיבלנו מענה. התסכול הוא עמוק, כיוון שבשורש הדברים נמצאות שתי תוכניות שאושרו על ידי אותו גוף: הקמת באר אורה והקמת המחצבה. לא ברור ההיגיון באישור שתי התוכניות זו מול זו כאשר מובן שהקמת מחצבה מהווה סכנה לבריאות התושבים".

מה כולל המאבק שלכם?
"וועד הישוב ותושביו הגישו עתירה משפטית לעצירה מלאה של המכרז לאלתר ועריכת תסקיר עדכני. בית המשפט הוציא הוראה לדיון דחוף בנושא שתיערך ב25.7 בביהמ"ש המחוזי בב"ש. אנחנו מבקשים שבית המשפט יעצור את המכרז, יורה על עריכת תסקיר עדכני וגם שיתקיים דיון מחודש בוועדה המחוזית על הצורך במחצבה. במסגרת המאבק אנחנו מנסים להעלות את המודעות הציבורית דרך עצומה שהפצנו. אנחנו קוראים לבחינה סביבתית של הנושא על ידי תחנת ניטור מקומית- למרבה האבסורד כיום אין תחנה מקומית והמדידות נעשות באילת ובקטורה. בנוסף אנחנו רוצים שתתבצע בדיקת התכנות של שימוש בחומר הטפל של תמנע. מדובר בזילות של חיי התושבים. התחושה שלנו היא שלא נעשתה חשיבה מספקת ושבריאות התושבים אינה נמצאת בראש סדר העדיפויות". 

פגיעה עתידית בהתפתחות היישוב

עו"ד אפי מיכאלי שמייצג את וועד היישוב בעתירה מסביר כי במועד עריכת התוכנית לא פעל שדה התעופה רמון המצוי כ- 950 מטרים ממזרח לאתר הכרייה והחציבה ומיקומו היה מתוכנן לאתר מלחת עברונה בעת עדכונה של התוכנית בשנת 2002. "פעילות שדה התעופה רמון מהווה, כשלעצמה, פעילות מזהמת ביותר שמעלה את פליטת PM2.5 לאוויר וזאת לצד הפעילות הצפויה באתר הכרייה והחציבה. כל זאת, כאמור, בסמוך לישוב בן 1,000 תושבים, שלא היה קיים בעת עריכת התוכנית והוקם מספר שנים לאחר אישורה ובאזור מדברי בו קיימים נתוני רקע גבוהים של 2.5PM  באופן טבעי".

ראש המועצה: "אני מבין לחלוטין את החשש"

ד"ר חנן גינת, גיאולוג במקצועו וראש המועצה האזורית חבל אילות בשלוש השנים האחרונות מכיר את התוכנית מהשנים האחרונות. לדבריו, כשהוחלט להניע את התוכנית מחדש הוא לא עודכן בדבר ומיד כשעלה הנושא החל ללמוד אותו, בתחילה מול מנהל מקרקעי ישראל ומנהל מחצבי ישראל ובהמשך הוא גם נפגש עם מובילי המאבק בבאר אורה, כדי להבין מהם החששות שלדבריו הם מובנים מאוד. "מתוך הבקשה הראויה לבצע תסקיר עדכני, פניתי למשרד להגנת הסביבה, למשרד הבריאות  וללשכת התכנון כדי לקבל את חוות דעתם. אני שותף לחששות של התושבים ומגבה אותם בדרישה לתסקיר מחודש, ולכן גם פניתי למנהל מקרקעי ישראל, אבל לצערי לא הצלחנו להגיע להסכמות לגבי תסקיר מחודש. 

עד כמה אתה מעורב במאבק של התושבים?
"הבקשה של תושבי באר אורה מוצדקת לחלוטין בעיניי. הייתי מעודכן לגבי התביעה ואף התרעתי בפני מנהל מקרקעי ישראל שבכוונת וועד היישוב להגישה וסברתי שכדאי להגיע להסכמות. התשובה שקיבלתי הייתה שהכל חוקי ותקין, מה שנכון אגב. ברמה האישית אני מקווה שנמצא דרך לפתור את זה".

מה יכולה המועצה לעשות כדי לסייע לתושבים במאבק?
"אני מוזמן לדיון בבית המשפט ביום חמישי הקרוב ועומד להגיד בדיוק את הדברים הללו. מה שכן, אם בסופו של דבר תוקם המחצבה, אנחנו נדאג לפקח במלוא החומרה על היזם בדרישה לעמוד בתקנים. אני בהחלט מתכוון להתעקש על כביש הגישה למחצבה וזה אולי יסייע לנו גם בהקשר של נימרה ויעצור את תנועת המשאיות בכניסה ליישוב". 

המועצה יכולה לעצור את כל הטירוף הזה אם תמנע מהיזם לקבל רישיון עסק?
"אנחנו לא יכולים שלא לתת רישיון עסק ליזם שיזכה במכרז, אבל אנחנו בהחלט יכולים להתנות את מתן הרישיון בפיקוח על האבק, הרטבה ועוד היבטים סביבתיים ובריאותיים אחרים". 

המשרד להגנת הסביבה טוען שהוועדה המקומית מוסמכת לבצע תסקיר מחודש במסגרת בקשה לקבלת היתר בנייה, מה נעשה עם זה?
"מחר יש דיון בוועדה המקומית בסוגיה הזו. בגדול הוועדה המקומית יכולה לפנות לוועדה המחוזית ולהעלות שאלות לגבי התסקיר".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "משהוגשה עתירה בנושא נגד רמ"י וגופי ממשלה אחרים ובהם המשרד, לא נוכל לענות על השאלות הנוגעות לנושא. יש לפנות לפרקליטות, האמונה על ייצוג גופי הממשלה, לקבלת מידע נוסף".

מנהל מקרקעי ישראל לא הגיב לשאלות שהפננו אליו בנושא ואולם בתגובה שמסר המשרד לעיתון 'ידיעות אחרונות' בנושא נכתב: "מדובר במכרז שנערך על פי תב"ע (תוכנית בניין עיר) תקפה ובהמלצת המפקח על המכרות. המכרז מבקש להבטיח אספקת חומר גלם באזור אילת, המצוי כיום במחסור ממשי. אם לא תובטח הצלחת המכרז, צפויים פרויקטים למגורים בעיר אילת להיקלע למשבר וכך גם פרויקטים תשתיתיים נוספים ביניהם כביש 90".

את תגובת משרד הבריאות לא קיבלנו עד לסגירת הגיליון.

חדשות אילת - ערב ערב באילת