אורתופדיה - ההבדל בין דרבן ודלקת של הפסיה הפלנטרית (פלנטר פשאיטיס)

מאת: שחר קדוש ● צילום: מערכת יום יום באילת ● 18/9/2019 19:04 ● מה נשמע 618
המונח דורבן ( (heel spur מגיע מעולם הטרמינולוגיה הרנטגני. מונח זה מתאר בליטת עצם בדרך כלל בקדמת העצם הממוקמת בתחתית כף הרגל, עצם הקלקנאוס ( אך עשוי להופיע גם במיקומים אחרים).
אורתופדיה - ההבדל בין דרבן ודלקת של הפסיה הפלנטרית (פלנטר פשאיטיס)

 

ההבדל בין דרבן ודלקת של הפסיה הפלנטרית (פלנטר פשאיטיס)


המונח  דורבן ( (heel spur מגיע מעולם הטרמינולוגיה הרנטגני. מונח זה מתאר בליטת עצם בדרך כלל בקדמת העצם הממוקמת בתחתית כף הרגל, עצם הקלקנאוס ( אך עשוי להופיע גם במיקומים אחרים).
קיימים מספר ניתוחים היסטולוגיים לגבי דרך היווצרותה של בליטה גרמית זו, אך קיימת הסכמה כי הדרבן נוצר כתוצאה מתהליכי מתיחה ממושכים של הפסיה הפלנטרית את עצם הקלקנאוס (לאחרונה יצאו מספר מחקרים, הטוענים כי על פי מיקום הדרבן השרירים הפנימיים של כף הרגל הם אלו האחראים להיווצרותו ). בעקבות עומסים חוזרניים אלו מתפתחים קרעים מקרוסקופיים מרובים בפסיה הפלנטרית בקרבת האינסרצייה שלה לעצם הקלקנאוס.
כאשר תהליכי הרס אלו גוברים על תהליכי הבנייה, נוצר מצבור של מיקרו-קרעים, ונוצר תהליך דלקתי בעל מאפיינים ניוונים במקום. בסופו של תהליך זה סידן חודר ושוקע ברקמה וזו הופכת למסויידת.
מחקרים רבים התחקו אחר הנושא דורבן ברגל והדעה הרווחת כיום היא כי לבליטת העצם עצמה, אין קשר ישיר לכאב או לסימפטומים המקומיים המופקים בסינדרום הפסיה הפלנטרית.
הגורם המרכזי לסימפטומים האופייניים בעקב הוא דלקת כרונית של הפסייה הפלנטרית, בעקבותיה סידור סיבים לא מאורגן וקליעת קצוות עצבים בפסיה הפלנטרית ( תהליך הדומה לטנדינוזיס בגידים), דבר הגורם לפסיה להיות חלשה יותר ורגישה יותר ולמעשה שימוש ב מדרסים בעלי רכות ובלימת זעזועים גבוה מורידה את הלחץ המקומי על איזור הדלקת בשעה מדרסים בעלי תמיכה הדוקה לאורך הקשת הופכת את המדרסים ליעילים בהורדת עומסי המתיחה מהקשת האורכית.
במחקר שבוצע בצפון אמריקה – נמצאו סימנים רנטגנולוגים המתאימים לדרבן בקרב כ50% מהאוכלוסייה הבריאה, בשעה שבקרב האוכלוסייה הסובלת מכאבי עקב נמצאו סימנים רנטגניים בקרב כ 70% מהמטופלים. מחקר זה בהחלט מציין קשר בין דורבן בכף הרגל והסיכוי ללקות בכאבי עקב, מאידך מבליט את העובדה שיש להפריד בין המונחים. במחקר אחר בו נקבע רף גבוה יותר של ממצאים רנטגנולוגים ( כלומר ממצא של דרבן חיובי סומן רק כאשר הממצא הרנטגני היה ברור גדול ובולט) , נמצאו ממצאים רנטגניים בקרב כ15% מהאוכלוסייה הבריאה ( זו הוגדרה ככזו שמעולם לא סבלה מכאבי כף רגל ) בשעה שממצאים דומים נמצאו בכ 15% מהאוכלוסייה שסבלה באותו הזמן מכאבי עקב. מחקר נוסף העריך כי בקרב 10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת ניתן יהיה לזהות ממצא רנטגני של דרבן, בשעה שרק כ5% מהם (כחצי אחוז מהאוכלוסייה) יסבלו מכאבים בכף הרגל.
בארט העריך במחקרו כי ב 21% מ200 גופות שבדק נמצא דורבן בכף הרגל, ממצא שמתאים למחקר הקודם שבעריך כי ל 10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת קיים דרבן. רובין גילה במחקרו כי 125 מטופלים שלו מתוך 461 היו בעלי סימן רנטגני של דרבן (21%), אך רק 13 מהם התלוננו על כאבי עקב .טנז העריך במחקרו כי בכ 16% מהאוכלוסייה קיים דרבן אסימפטומטי. אומאלי העריך כי 12 מתוך 19 מטופלים שלו שסבלו מכאבי עקב לא הציגו ממצאים רנטגניים של דרבן.
 לסיכום, ממחקרים אלו ומחקרים רבים אחרים שנעשו בנושא, ניתן להסיק כי הימצאותו של ממצא רנטגני גדול בהחלט עשוי להגביר את הסיכון לכאבי עקב, אך יש להבדיל בין המושגים דורבן בכף הרגל שכנראה אינו הגורם לכאבי עקב ובין דלקת כרונית של אינסרציית הפסייה הפלנטרית. 
מכוונים לפתרונות נכונים. בואו להיות בריאים.


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש