אל תגיד תרמתי כבר במשרד
"מה שהציל אותה היה הגילוי המוקדם", מספרת שלי קיסל ומקווה, שהמלחמה התודעתית אותה היא מנהלת מדי יום, בתפקיד ההתנדבותי שלקחה על עצמה, יוכיח את עצמו ביום ההתרמה שיתקיים ביום שני הקרוב. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, לידיעתכם, היה הראשון להעביר תרומה נדיבה של 1,000 שקלים. הכינו את הארנקים.
150 זוגות של תלמידי בית הספר 'רבין' יצאו ביום ב' הקרוב לרחובות העיר, מקווים לאסוף תרומות לפחות כמו בשנה הקודמת, אם לא יותר. שלי קיסל, יו"ר האגודה, מקווה לא רק לתרומה הכספית, אלא לעידוד המודעות לנושא. נכון שתרופה רשמית לסרטן טרם נמצאה, אך שלי יודעת מה יכול להציל חיים של רבים: גילוי מוקדם. "תהרוג את זה כשזה קטן", היא אומרת ומפצירה בציבור להיבדק, לא להזניח מיחושים ואילוצי בדיקות שמגיעים עם הגיל: "יש באילת מאות ניצולות וניצולים של המחלה הזו", היא מספרת. "מדובר באנשים שגילו מוקדם את המחלה, הצליחו להלחם בה ולהבריא ממנה". באוכלוסיית הניצולים, בולטות במיוחד שתי קבוצות: נשים וילדים. הנשים, שמצליחות לגלות מוקדם מקרים של סרטן שד, מגיעות למעל 90% (!!!) החלמה, וכך גם הילדים שלקו בלוקמיה, וזה לא מקרי: "כשילד מרגיש לא טוב, אמא מיד תיקח אותו לרופא. בלי תירוצים, ילד לא יאמר 'אין לי זמן, יש לי המון עבודה, הקריירה או הלקוחות'. ואז, בבדיקת דם פשוטה, אפשר לגלות את המחלה ולטפל בה". לדידה של שלי, כפי שאנו מתייחסים לילדים, כך יש לנהוג גם במבוגרים, לא לחכות לרגע האחרון, אלא להקפיד ולבדוק פעם בשנה, בעיקר אם אתה משתייך לקבוצות הסיכון.
את פירות העבודה ארוכת השנים שלה באגודה למלחמה בסרטן, קיסל חשה במודעות ההולכת ועולה עם השנים, ובהישגים המשמעותיים של מבצעי התרומה של התלמידים, הפנסיונרים והקופות המפוזרות במרכולי העיר: "אנחנו מחזיקים באילת חדר טיפולים אונקולוגי שחוסך לאנשים רבים נסיעות מתישות למרכז הארץ ומסייע להם לקבל את הטיפולים כאן, קרוב לביתם. אנחנו מביאים מדי שנה ניידת ממוגרפיה שנשארת פה ארבעה שבועות ועובדת ללא הפסקה בבדיקות. כל הדברים האלו מתאפשרים הודות לתרומות של הציבור, גם במבצע של התלמידים וגם בעבודה של המתנדבים המבוגרים".
כל מי שמשלה את עצמו שיפטור את התלמידים שיגיעו אליו ביום ב' בביטוי השגור: "תרמתי כבר במשרד", יצטרך למצוא תירוץ טוב יותר כשיפגוש את המתנדבים הפנסיונרים שיתמקמו בעיר, תחת כל עץ רענן, מרכול או בנק, ביום ההתרמה: "הם מאוד אסרטיביים, הם לא מקבלים לא כתשובה. אם תגידי להם שכבר תרמת, הם יבקשו ממך לתרום שוב גם להם," מספרת שלי קיסל בגאווה. בשנה הקודמת, הפנסיונרים האסרטיביים שלה הוכיחו שזה לא הגיל, אלא התרגיל והצליחו להתרים מעל 10,000 שקלים! לקיסל יש סיבה נוספת לגאווה: השנה, סניף אילת של האגודה למלחמה בסרטן זכה במקום הראשון בארץ באיסוף תרומות מקופות הפזורות ברחבי העיר, מבצע עליו אמונים מתנדבים מבוגרים שעושים עבודתם בדבקות ובנאמנות. לצד שביעות הרצון, קיסל לא שוכחת לרגע, שבסוף היום, מדובר במחלה קשה, מסוכנת שגובה מדי שנה קורבנות רבים, כמו צפי רותם ז"ל, המנהלת המיתולוגית של בית ספר 'גולדווטר', שהלכה לעולמה בשבוע שעבר. אבל במלחמה, כמו במלחמה, קיסל ממשיכה להיות אופטימית וממשיכה למערכה הבאה. היא שואבת כח מהמתנדבים שעושים עבודת קודש, מסיפורי ההחלמה המדהימים ולא מפסיקה לקוות שגם השנה, תושבי העיר יעזרו במלחמה הזו.
