פרשת צו - שבת הגדול

מאת: הרב דוד שנה ● 1/4/2020 12:03 ● ערב ערב 2960

הקורונה השיגה גם את משפחתי ואחד מילדי נדבק בנגיף הארור , אבל עברנו את פרעה - נעבור גם את זה . לכל חג אנחנו מוסיפים בתפילה פרק תהילים שמוזכרים בו עניינים שקשורים לחג , ובחג הפסח אנחנו מוסיפים את פרק קז' בתהילים. מזמור קז' עוסק באנשים שהיו בצרה , בסכנת חיים , ולאחר שהם ניצלו ממנה הם צריכים להודות לה' על הצלתם . ישנם 4 סוגי אנשים שצריכים להודות על הצלתם : א - יורדי הים , כל מי שהפליג בספינה בים הגדול עבר סכנת טביעה בסערות ובסופות המתחוללת בים ( כיום יש סכנת הידבקות בקורונה בספינות תענוגים ) . ב - הולכי מדברות ובכללם כל מי שנוסע בכבישים נסיעה שעולה על 72 דקות ( כביש הערבה ודומיו ) , הרי שהנוסע בכבישים נמצא בסכנה מתמדת כל זמן שהוא על הכביש . ג - אסיר שמשתחרר מבית הכלא ( יש דיון בין פוסקי ההלכה אם הכוונה דווקא לאסיר שמשתחרר מהכלא בחו''ל או אפילו מהכלא בארץ ) . ד - חולה שנפל למשכב במיטה ונתרפא מחוליו , גם הוא צריך להודות לה' על הצלתו ורפואתו ( ובכלל זה כל אישה לאחר לידה )

בס"ד

בפרשת צו , אותה נקרא השבת הקדוש ברוך הוא מלמד אותנו שכל אותם האנשים שצריכים להודות על הצלתם , צריכים להביא קורבן תודה עם כל הלכותיו ודיקדוקיו , אך בשונה מאותם 4 שחייבים להודות , את קורבן התודה רשאי כל אדם שהתרחש לו נס והצלה להביא קורבן תודה וראוי לו שיודה לה' על נס הצלתו. אבל מאז שנחרב בית מקדשנו אין לנו אפשרות להביא קורבן תודה ולא שום קורבן אחר , ולכן במקום קורבן תודה אנחנו מברכים ברכת הגומל . את ברכת הגומל מברכים רק בפני מניין של 10 יהודים " וירוממהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו " . הסיבה שקוראים מזמור זה דווקא בפסח ( ודרך אגב בהקמת המדינה תיקנו הרבנים הראשיים דאז לומר את המזמור הזה גם בתפילות יום העצמאות ) היא שאבותינו שהיו עבדים במצרים ויצאו מעבדות לחרות - הרי שהם בדיוק כמו אסיר שהשתחרר מהכלא , בהליכתם במדבר הרי שהם הולכי דרכים במקום סכנה , בחציית ים סוף הם היו כיורדי הים , וחולים - " כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עלייך , כי אני ה' רופאך ". גם כיום חלה חובה נעימה עלינו להודות לבורא העולם על כל חסדיו הרבים אשר הוא עושה עמנו יום יום ושעה שעה . חז"ל מלמדים אותנו כלל חשוב : 'אין בעל הנס מכיר בניסו' , כלומר למרות שהקב"ה עושה עימנו ניסים ונפלאות בכל רגע ורגע אנחנו לא מרגישים בניסים הגדולים שמתרחשים לנו , או משום שאנחנו לא מודעים כלל לנס שהתרחש או מפני שכל כך התרגלנו לניסים הללו והכל נראה לנו טבעי ורגיל . רק כאשר , חלילה , אדם ניצב בפני שוקת שבורה למשל הוא נתקף בדלקת ריאות חריפה שמקשה עליו לנשום , או אז הוא מבין איזה חסד עצום עשה איתו בורא העולם שאיפשר לו לנשום מיליארדי נשימות בלי קושי ובלי מחשבה, " הנשמה תהלל יה " על כל נשימה ונשימה אנחנו צריכים להודות לה' שאנחנו יכולים לנשום ולא זקוקים למכשיר הנשמה. כך בכל פרט ופרט בחיינו . אנחנו לא צריכים לקבל מחלות קשות , חלילה , על מנת להודות לבורא העולם . ההבדל בין חכם לפיקח הוא שהחכם לומד מהטעויות שלו ואילו הפיקח לומד מהטעויות של האחרים , לא צריכים לחלות במחלת מעיים על מנת להודות לה' שמערכת העיכול שלנו מתפקדת כראוי , מספיק רק לפקוח את העיניים ולראות את כל הטוב שסובב אותנו תמיד ולדעת שכל מה שעושה הקב"ה – הכל לטובה. " טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון "

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת