צוללים במפרץ אילת מזהירים: ''זה רק עניין של זמן עד שסירת מנוע תפגע בצולל''

מאת: ניר אמיתי ● 31/7/2020 15:16 ● ערב ערב 2977
מדריכי צלילה וצוללים מזהירים מפני סירות מנוע שחולפות מעל ראשי צוללים במפרץ, בניגוד לחוק ולהנחיות ומסכנות אותם ● ''זה רק עניין של זמן עד שהמצב הזה יסתיים באסון'', הם מתרים ומדגישים כי הגיע זמן לעשות סדר בסימון המצופים מעל אתרי הצלילה ● אסף הברי, מנהל המרחב ברשות הטבע והגנים מסכים ומבהיר: ''יש הרבה מה לעשות בתחום. בכל מקום בו אני אחראי ובעל הסמכות אפעל לשפר את המצב'' ● ממשרד התחבורה האמונים על הרספ''ן (רשות הספנות לישראל) מבהירים: ''רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה פועלת באופן שוטף להעלאת רמת הבטיחות בפעילות הימית בכלל ובמפרץ אילת בפרט. ב – 15 השנים האחרונות לא אירעה כל תאונה במפרץ אילת למעט מקרה בודד של אדם שנסחף לים ונזקק לחילוץ''
צוללים במפרץ אילת מזהירים:  ''זה רק עניין של זמן עד שסירת  מנוע תפגע בצולל''
קרבה מסוכנת של מנוע הסירה לצוללים באתר הסטי

העובדה כי מפרץ אילת צפוף אינה חדשה. מזה שנים מתריעים גורמים שונים בעיר מפני סכנות שעלולה הצפיפות הזו לגרום אגב ערבוב בשטח המצומצם של המפרץ בין מאות כלי שייט בכפיפה אחת עם שחיינים, רוחצים, צוללים, גולשי קייט ועוד. אלא שנדמה כי לא זו בלבד שדבר לא נעשה במרוצת השנים על מנת לצמצם את הסכנה במפרץ, אלא שמשנה לשנה הסכנה גוברת. אם תשאלו את איילת סייג, מדריך בכיר וותיק באילת הרי שמזה שנים הוא מתריע מפני הסכנה הברורה שנשקפת במפרץ במיוחד לצוללים. במרוצת השנים הוא כבר התריע, כתב מכתבים להתאחדות הצלילה, העלה פוסטים ולמרות שלדבריו כולם מסיכמים שהמצב מסוכן ושיש לעשות משהו כדי לשנות, בפועל שום דבר לא קורה. רק בשבוע שעבר הוא יצא בראש קבוצת צוללים אל אתר הצלילה 'סלע משה' שבשמורת חוף האלמוגים, כשלפתע נחרד לגלות סירת מנוע שעברה מעליהם כשהם במים רדודים בעומק של כ- 4 מטרים בלבד, במרחק של כ – 50 מטרים מהחוף. איילת המנוסה מיהר לסמן לחניכיו על הסכנה הנשקפת והקפיד שאף אחד מהם יעלה על פני הים. בהמשך הוא יבין כי גם הפעם מדובר בסירת החילוץ של גולשים שהגיעה לאסוף גולש שנסחף לשמורת האלמוגים. בפוסט זועם שהעלה לאחר המפגש המסוכן כתב סייג: "האם חשבתם שצלילה לסלע יהושוע (5.5 מ') וסלע משה (8 מ') בשמורת האלמוגים, יכולה להיות מפחידה ומסוכנת? מדי סוף שבוע אני רואה מעל ראשי מנועים של כלי שייט קטנים (באזורי הנסיכה, קצא"א, אתר היתוש, אתר המערות ועוד). ביום רביעי בצהריים סירת החילוץ של קורסי גלישה נכנסה בחוסר זהירות לאזור בו יש צוללנים מתחת למים כדי לחלץ גולש שנסחף לכיוון השמורה, ללא כל התחשבות בכך שהם נכנסים לאזור בו יש צוללים בעומק של 4 מ' בלבד. מה שמעניין אותם זה שהגולש חסר הניסיון שנסחף לתוך השמורה לא יקבל דו"ח על זה שהמצנח שלו עם החוטים יפגע בערכי הטבע. איך הם הגיעו לשם? שאלה טובה. אתם הצוללים ממש לא מענייני ם אותם ולכן את התמרונים הנדרשים כדי לאסוף את הגולש הם יעשו מעל הראש שלכם בלי כל חשבון. ופה צריך להיות סופר זהירים גם באזור בו חשבתם שאתם מוגנים באילת. באי הסדר האילתי הטיפוסי- תסמכו רק עליכם", הוא כתב והוסיף להמחשה את הסרטון שצילם מתחת לפני המים כשסירת המנוע עשתה שם מעל ראשיהם, במרחק מטרים ספורים בלבד מעל, את איסוף הגולש שנסחף.

 

צולל חדש לא יודע שהוא חשוף לסכנת נפשות מסירה או ג'ט סקי שיכולים לעבור להם מעל הראש". סייג

 

 מדריך צלילה בכיר: "אני מודאג"


"חוקי השייט קובעים שסירה לא תבצע תמרונים במרחק של עד 300 מ' מקו במים", מסביר סייג השבוע. "אלא שאם לא מדובר בחוף מוכרז, סירה יכולה להגיע אל החוף ולצאת ממנו חזרה תוך כדי נקיטת משנה זהירות, נסיעה במהירות נמוכה של עד 5 קשר ובדיקה שאין באזור שוחים או צוללים". לדבריו מה שהופך את העניין למורכב יותר היא העובדה שבאזור מתחם שמורת האלמוגים מסמנים המצופים האדומים שפרוסים על קו המים את קו השמורה ולא את מרחק ה – 300 מ' המגבילים את כניסת הסירות, "מה שאומר שיש אזורים בהם המצופים בשמורה מצויים במרחק של כ- 75 מ' מהחוף", אומר אייל ומסביר: "זה אומר שצוללים חדשים שסיימו קורסי צלילה ומשוכנעים שבשמורת אלמוגים כמו בשמורה הם בטוחים, לא יודעים שהם חשופים דווקא שם לסכנת נפשות כשסירות מנוע, ג'ט סקי או סירת חילוץ של גולשים יכולים לעבור להם מעל הראש במרחק ממש קרוב, בדיוק כמו שקרה לנו בשבוע שעבר במהלך צלילה בשמורה. ומה עושה צוללן שלא מודע לכך ועולה אל קו המים? זו בדיוק הסיבה שבשמורת האלמוגים, אגב, ממש כמו שזה קורה בחוף קצא"א. גם שם אין קו תיחום של 300 מ' אלא קו תיחום של שונית האלמוגים במרחק קרוב הרבה יותר לחוף, מישהו חייב לקחת את העניינים לידיים ולהרחיק את המצופים מקו החוף".

לשאלה האם העלה את הנושא בפני הגורמים האחראיים הסביר סייג: "זו לא פעם ראשונה שאני מתריע בפני המצב. העלתי את הנושא בפני מנהל שמורת האלמוגים, בפני הרספ"ן של אילת (המפקח הימי מטעם רשות הספנות) כולם מכירים את הנושא וכולם יודעים שחייבים לעשות משהו אבל לצערי עד שזה לא יסתיים באסון, דברים לא יזוזו. 
 אמר השבוע גורם בענף הצלילה בעיר. "הזוי לחשוב שסירת חילוץ של גולשים עוברת על ההוראות המפורשות ונכנסת לתוך שטח שמורת האלמוגים רק כדי להציל גולש שנסחף ובאותה שעה מסכנת את שלומם של הצוללים מתחת". והיה גם מי שהזכיר השבוע בכאב: "תמרורים בישראל נקבעים בדם".

 

 

בתגובה לטענות מסר השבוע אסף הברי, מנהל המרחב ברשות הטבע והגנים: "הקו החוצה מפריד בין תחום הרחצה לתחום כלי השייט בשמורה. כלי שייט שעובר את הקו, עובר על תקנות הקו החוצה והדבר ייאכף. לצערנו במפרץ ישנן תקנות שייט ותקנות שמורת טבע ימיות ושני אלו לא תמיד הולכים יחד זה עם זה. הרצון שלנו שתהייה רצועה רחבה יותר שתמנע את כניסת כלי השייט ותפחית את הסיכוי למפגשים בין הסירות לצוללים, אבל כל החלטה כזו צריכה לקחת בחשבון את כלל המשתמשים במפרץ כשיש קונפליקטים שמערבים היסטוריה, פרנסה ובתוך זה צריך ללכת בין הטיפות ולשמור על הביטחון ועל ערכי הטבע. ברמה הטכנית לבצע שינוי כזה זה קל, ברמה המשפטית זה לא כזה מסובך ואנחנו לגמרי על זה ומנסים לקדם את הנושא וכן, אני מודע לסיכון הקיים גם כמי שבעצמו צולל במפרץ. גם אם נרחיב את קו המצופים או ניצור רצועת ביטחון, זה עדיין לא ישנה את התקנות לפיהן סירה אמורה להיות במרחק של 300 מ' מהחוף, אבל כשיש להסיבה מספיק טובה היא יכולה, בחופים שאינם מוכרזים, להתקרב לחוף. אני מסכים שיש הרבה מה לעשות בנושא ויכול להבטיח שבמקום שאני אחראי ובעל הסמכות אני לגמרי על זה. כל טענה, תלונה, תצפית או חריגה שנצפו בשמורה אשמח לקבל לידי ולטפל. בסוף, עם כל הכבוד להכל, הבטיחות של כולנו היא החשובה ביותר. בכל שאר חלקי המפרץ צריך יד מכוונת ויותר סדר. כתבנו זה מכבר מסמך מדיניות בו התייחסנו לשייט והממשק לצוללים בכל המפרץ, יש המלצות ברמה של הזזת הקו החוצה, השאלה מתי זה יקרה. המעבר ממדיניות לתוכנית עבודה זה עניין של פוליטיקה ותקציבים".

 

 

ממשרד התחבורה האמונים על פעילות הרספ"ן (רשות הספנות והנמלים) נמסר בתגובה: "רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה פועלת באופן שוטף להעלאת רמת הבטיחות בפעילות הימית בכלל ובמפרץ אילת בפרט. ב – 15 השנים האחרונות לא אירעה כל תאונה במפרץ אילת למעט מקרה בודד של אדם שנסחף לים ונזקק לחילוץ.
סימון אתרי הצלילה מבוצע באמצעות דגל צוללים קשיח, בצבעים כחול ולבן המחייב שמירת מרחק ברדיוס של 200 מ' ובנוסף, מצופי קו ה – 300 מ' לאורך החוף הצפוני בהם ההפלגה לא עולה על 5 קשר.
משכירי סירות מתודרכים בנושא תפעול כלי השייט ומיודעים בנושא מקומות שאסור להיכנס אליהם מכל סיבה, ובכלל זה גם אתרי צלילה. בנוסף, בסירות מסוג פונטון מותקן GPS המיידע את תחנות ההשכרה על שיוט במקומות אסורים. בתקופה האחרונה, רב חובל נמל אילת וגופים נוספים, ביצעו מיפוי של אתרי הצלילה, כדי להגביר את הפיקוח על האתרים, תוכנית שממתינה לאישור הרשויות הנוגעות בדבר.
רשות הספנות והנמלים מחדדת את נהלי הבטיחות בכל עת ובכללם תיחום תחנות ההשכרה, סימון תעלת השייט וקו ה – 300, דרישה לקיים נוהל תדרוך בטיחות למשתמשים, פרסום הוראות הבטיחות בכלי השייט המושכרים ובשילוט החוף".

 

האם באמת לא היו תאונות במפרץ אילת?


מהודעת רספ"ן עולה כאילו לא ארעה במפרץ אילת כל תאונה ימית ב-15 השנים האחרונות. עיון בארכיון הכתבות של 'ערב ערב' מעלה תמונה שונה בתכלית: במאי 2017 התנגשו שני רוכבי אופנוע ים בסירת מנוע קטנה. כתוצאה מכך נפגעו רוכבי האופנוע ים, אחד מהם קשה. בספטמבר 2009 נפצעה קשה אישה (31) שהגיעה לנפוש באילת, באורח קשה, לאחר שנפלה מאופנוע ים ונפגעה ככל הנראה מסילון המים. בעקבות ריבוי התאונות, אימץ משרד התחבורה את המלצות ועדת הבדיקה שהקים בעקבות התאונות במפרץ אילת. הוועדה קבעה, כי יש מציאות של הפקר בחופי הרחצה באילת. ב-2008 אירעו בחודש אחד שלוש תאונות קשות שהיה מעורב בהן אופנוע ים. במקרה אחד, דווח כי סילון המים שיצא מהמדחס פצע קשה את תושבת אילת. במקרה נוסף, נפצעה קשה עובדת עיריית אילת ובמקרה אחר, שארע שלושה שבועות לפני כן, נפצעה תיירת בת 21 מגרמניה באותו מקום. אלה לא היו התאונות הראשונות במפרץ אילת. בשנים האחרונות, אירעו עשרות תאונות, חלקן פורסמו בגלל חומרת הפציעה של המעורבים בהן ועוד עשרות מקרים אחרים שנגמרו בפציעות קלות יותר ולא התפרסמו. כל מקרה כזה מדליק נורה אדומה ומתריע על הצפיפות הרבה במפרץ אילת. בחודש יוני 2001, נפצעה בחורה בת 18 מאופנוע ים באגן ירכיה ונקבעו לה 19 אחוזי נכות. בחודש אוגוסט 2002, נפצעו שלוש מתרחצות לאחר שנפגעו מאופנוע ים בחוף 'רויאל ביץ''. מצבן הוגדר קל עד קשה. בחודש יוני 2003, התרחשה תאונה ימית בין שני אופנועי ים מול חוף 'אלמוג'. שני צעירים אילתים נפצעו בתאונה באורח בינוני. בחודש אוגוסט 2007, אירעה התאונה הקשה שהביאה את אנשי משרד התחבורה להקים ועדת בדיקה: חשד להתנגשות בין סירת סקי לסירת אבובים שגרמה לפציעתם של חמישה צעירים בגילאי 14-15, שלושה נפצעו קל ושניים מהם נפצעו קשה ואיבדו את ההכרה. בשנים 2007-2008, נאספו עדויות על השתוללויות של צעירים על אופנועי ים שמתעלמים מחוקי הבטיחות ומסכנים חיי אדם. לעיתים קרובות, התאונות שנגרמות כתוצאה מכך, מתרחשות במרחק רב מן החוף. במקרים רגילים, ניתן להתגבר על המכשולים על ידי שמירה על מרחקי בטיחות ובעזרת הקפדה על חוקי השייט. משרד התחבורה אימץ עוד ב-2008 את המלצות ועדת הבדיקה שהקים בעקבות התאונות במפרץ אילת. הוועדה קבעה, כי יש מציאות של הפקר בחופי הרחצה באילת. כדי למנוע ממשק מתרחצים ואופנועי ים ולמנוע פעילות חאפרים, קבעה הוועדה כי: תיאסר פעילות אופנועי ים מבסיס חיל הים צפונה, לאזור שלא קטן מ- 500 מטרים מהחוף. יש איסור להוריד אופנועי ים למים בחוף הצפוני. חוף חברת חשמל יהיה הצפוני ביותר לפעילות אופנועי ים. סירות מצנח: יפעלו מבסיס חיל הים דרומה, כקילומטר מהחוף. סירות גרירה - סקי, בננה ואבוב, יחויבו לשאת צ'קלקה מאירה. בנוסף, המליצה הוועדה על הוספת איש צוות לסירות הגרירה. רישיונות עסק נקבע, יונפקו רק לשלוש שנים ולא לצמיתות, יצורפו להם הנחיות בטיחות והוראות בטיחות. הוועדה אף המליצה לוודא שגם לכלי שייט גדולים יש רישיונות עסק בתוקף כמתחייב בחוק. איסור פרסום - הוועדה ממליצה לאסור כל פרסום באמצעות כלי שייט ופלטפורמות ימיות שעלולות להגדיל את הצפיפות במים, יש להם יכולת תמרון נמוכה והם עלולים להסתיר את שדה הראייה. הוועדה המליצה למנות איש שטח שימלא את תפקיד מנהל נמל למעגנות ים. עוד המליצה לתקן את כל השילוט הסותר בחופים ולשפר את התמרור הימי. לפעול מול רשות הצלילה לטובת תיאום הפעילויות ושמירה על בטיחות ובטחון הצוללים, להגדיל את החבות הביטוחית של כלי שייט צפים. אם עד כה, עמדה החבות הביטוחית על אלפי שקלים, המליצה הוועדה להגדיל אותה אפילו למיליוני שקלים. הוועדה אף המליצה לבחון הקמת סיירת ימית, משטרת תיירות ימית או משמר אזרחי ימי וכן לשפר את יכולת האכיפה של השיטור הימי באמצעות האפשרות גם להתלות רישיונות. בשיתוף משרד הפנים והעירייה, המליצה הוועדה להסדיר את מעמדם של החופים ולדאוג שלא יהיו יותר חופים ללא סטטוס, אלא רק חוף מוכרז או חוף אסור לרחצה. פקד הרמן (פיטי) סקיימן, מפקד השיטור הימי במפרץ אילת, התייחס אז לתאונות הללו ואמר כי מדובר בתאונות עצמיות ולא בכאלה שנובעות מרשלנות של משיט מסוים". 


חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש