מחיר הרס שמורת האלמוגים במזח קצא''א - 180,000 שקל

מאת: רותם ג'קסון ● 31/7/2020 15:41 ● ערב ערב 2977
קנסות בגובה של עשרות אלפי שקלים נגזרו על ארבעת המורשעים בהרס שמורת האלמוגים בחוף קצא"א בשנת 2014 ● אז, במהלכן של עבודות לתיקון ליקויים על המזח הנפט של החברה, נשרו מספר כלונסאות לקרקעית הים תוך שהם גורמות נזק והרס לאלפי אלמוגים שצמחו עליהם ולמרגלותיהם בשטח המוגדר כשמורה ימית ● בית המשפט התחשב עם זאת במשבר הקורונה, ובתוצאות הסופה ששיתקה את הפעילות באילת בחודש מרץ האחרון, והפחית מסכום הקנס שנדרשו לשלם מרינה דייוורס ומנהלה
מחיר הרס שמורת האלמוגים  במזח קצא''א - 180,000 שקל

באה אל סיומה פרשת הרס אלפי האלמוגים בחוף קצא"א, בעת ניסיון לבצע במזח החברה במקום עבודות שיקום בשנת 2014. על חברת קצא"א, בשטח באחריותה נגרם הנזק לשמורה, נגזרו קנס בגובה 50,000 שקל והתחייבות לשלוש שנים שלא לעבור עבירה דומה.על זאב צל, מנהל אתר קצא"א באילת, נגזרו קנס בגובה 50,000 שקל והתחייבות דומה לשלוש שנים. על חברת מרינה דרומית דייורס, המפעילה מועדון צלילה באילת והיא זו שנשכרה לבצע את העבודות נשוא האישום, נגזר קנס בגובה 40,000 שקל, עם התחייבות לשלוש שנים בגובה 30,000 שקל ועל אייל בר ציון, בעלי חברת מרינה דרומית, נגזר קנס בגובה 40,000 שקל והתחייבות בגובה 30,000 שקל לשלוש שנים, שלא לעבור עבירה דומה. השופט תומר אורינוב שדן בתיק התייחס לתקופת הקורונה בגזרו את גובה הקנס שהושת על מרינה דייורס ומנהלה ולפיכך הקל עימם ביחס לסכום שגזר על קצא"א ומנהלה. 

 

גילו חוסר אכפתיות ואולי אדישות


כזכור, במהלך חודש דצמבר 2014 החליטה קצא"א לבצע עבודות של הסרת מפגעים בנקודת הקשירה של אניות נפט במזח 1 בנמל הנפט באילת, לשם כך אושר תקציב ונשכרה חברת מרינה דיוורס על מנת שתבצע את העבודות, במהלכן, בחודש ינואר 2015, נחתכו שלוש כלונסאות אשר נפלו לקרקעית הים וגרמו לפגיעה בערכי טבע מוגנים שגדלו עליהן ולפגיעה בשונית האלמוגים שלמרגלות אותן כלונסאות. כן נשפכו מהכלונסאות חול ואבנים שהצטברו בתוכן ואלו גלשו וקברו אלמוגים רבים, אחת הכלונסאות התגלגלה במורד הקרקעית וניפצה מספר רב של אלמוגים.
בהכרעת הדין נקבע, כי ארבעת הנאשמים ידעו שהעבודות להסרת המפגעים מנקודות הקשירה במזח 1 הן בעלות פוטנציאל לפגיעה בערכי טבע מוגנים, וגם ידעו שהם נדרשים לפנות לרשות הטבע והגנים, טרם תחילת ביצוע העבודות, ולדווח לה על ביצוע העבודות המתוכננות, זאת כדי לאפשר לנציגי רשות הטבע והגנים לפנות מאתר העבודות את ערכי הטבע המוגנים ובכך למזער את הפגיעה הצפויה לערכי הטבע מביצוע העבודות.
חרף זאת, כעולה מהכרעת הדין, אף אחד מהנאשמים לא פנה לרשות הטבע והגנים, טרם תחילת ביצוע העבודות נושא כתב האישום, לדווח על העבודות המתוכננות, ולמצער לא ווידא כי נעשתה פנייה שכזו. בנוסף, נקבע בהכרעת הדין, כי ארבעת הנאשמים גילו חוסר אכפתיות, ואולי אף אדישות, ביחס לפגיעה בערכי הטבע המוגנים.

 

תיעוד נזקי שונית אלמוגים בגלל עבודות תשתית של חברת קצא"א ● צילום: דר' אסף זבולוני


 

"פגעו בשורה של ערכים"


בעקבות העבודות, שבוצעו כאמור מבלי שהועבר אודותיהן דיווח מראש לרשות הטבע והגנים, נפגעו, כך על פי קביעות הכרעת הדין, למעלה מ – 2600 אלמוגים, לרבות 665 אלמוגים שגילם היה עשוי להגיע ל – 50 שנים, וכמות רבה של בעלי חיים התלויים באלמוגים למחייתם, כגון דגים וחסרי חוליות אחרים. עם זאת, הפגיעה שנגרמה היא פגיעה מקומית ולא מערכתית. בגזרו את העונש דן בית המשפט בייחודיותה של שמורת האלמוגים באילת ובערכים שהיא מגלמת בתוכה ביניהם שמירה על החי והצומח, אך גם ערכי המדע, איכות החיים,  ערך הפנאי והתרבות והיותה של אילת עיר תיירות הנשענת על אוצרות טבע ייחודיים אלה. לפיכך נפסק כי: "מעשי הנאשמים פגעו לא רק בערך שמירת הטבע במובנו המצומצם אלא גם בערכים חברתיים נוספים, ובכלל ערך קידום התיירות, הגנה על פרנסת תושבי העיר אילת וערך קידום המדע והמחקר". בית המשפט דחה את הטענה כאילו יש לייחס לנאשמים אשמה רק לגבי האלמוגים שניזוקו על הכלונסאות שנפלו וכלל את כל הנזק שנגרם באירוע כאירוע אחד. עם זאת נקבע כי הרשלנות לא נבע ממניע כלכלי או מרצון לפגוע בערכי הטבע, אלא מתוך קלות דעת, או חוסר אכפתיות, או אדישות לתוצאות האפשריות. עם זאת דחה בית המשפט את בקשת המדינה לחייב את הנאשמים בשני קנסות מצטברים בגובה 75 אלף שקל כל אחד – הן בהתאם לחוק שמורות טבע והן לפי תקנות שמורות הטבע ולכן קבע כי הקנס המקסימלי הקבוע בחוק יכול לעמוד על 75,000 שקל בלבד לכל נאשם. 
בית המשפט התייחס לגובה הקנסות שנקבעו בשני אירועים אחרים שהתרחשו בריף הדולפינים האחד בשנת 2006, אז כוסו אלמוגים רבים בעפר עקב עבודות שבוצעו במקום. על חברת הריף ומנהלה נגזרו אז שני קנסות בגובה 50,000 שקל כל אחד. האירוע השני שנבחן ארע אף הוא בריף הדולפינים בשנת 2013, אז נגזרו על הריף ומנהלו 150,000 שקל קנס עבור כל אחד מהם בשל נזק שנגרם לאלמוגים בעת בניית קונסטרוקציית ברזל על קרקעית הים. 
מכך למד בית המשפט כי לא הושתו מאסרים על פוגעים אחרים במקרים דומים ואף לא מאסרים על תנאי או בעבודות שירות

 

סכומים נמוכים יותר לחברת מרינה דייורס


חברת מרינה דייוורס ומנהל ביקשו מבית המשפט כי יתחשב במצבם הכלכלי עקב סגירת עם במהלך חודשי הקורונה, כמו גם בנזקים שספגו עקב הסופה שפקדה את אילת בחודש מרץ האחרון, ונראה כי זה שעה לבקשתם עת פסק להם סכומים נמוכים יותר מאלה שפסק לקצא"א ומנהלה. בית המשפט דחה את בקשת הנאשמים להימנע מלהרשיעם בקבעו כי אלה לא עמדו בתנאים להימנעות מהרשעה, זאת בעיקר בשל טיב הערכים שנפגעו בל העבירה והחשיבות שבנטילת אחריות על המקרה. חברת מרינה דייוורס אמנם הציגה מכרז אחר אליו ניגשה של רשות הטבע והגנים שפסלה את מועמדותה, אך בית המשפט מצא כי הרשות סוברנית שלא לעבוד עם מי שהורשע בפגיעה בערכי טבע מוגנים בשל רשלנותו וכי לא היה באירוע זה על מנת למנוע מהחברה להמשיך ולעבוד עם גופים אחרים ולבצע עבורם עבודות תת ימיות לאור שנות המשפט. 

 

התביעה האזרחית כבר הוגשה


אלא שבכך לא תמו צרותיהם של מורשעי הפרשה, שכן החודש נודעע כי בעקבות הכרעת הדין שמצאה את הארבעה אשמים, הגישה רשות הטבע והגנים תביעה אזרחית כנגד המורשעים וזאת בשל הפגיעה הנרחבת שפגעו באלמוגים ברשלנותם. סך התביעה האזרחית עומד על 295,290 שקל והוא כולל את עבודות השיקום שבוצעו במהלך הימים שלאחר האירוע.  לשם הגשת כתב התביעה הסתייעו ברשות הטבע והגנים בחוות דעת מקצועית חיצונית של פרופ' ניר בקר, מומחה לכלכלת סביבה, שהעריך בחוות דעתו כי הנזק הכולל שנגרם לשונית האלמוגים בחוף קצא"א עומד על סך של 274,920 ₪.
חוות דעתו של פרופ' בקר עוסקת במתן ערך כלכלי למשאב הטבע שנפגע, שונית האלמוגים, והיא מכמתת את הנזקים שנגרמו לציבור כתוצאה מהפגיעה שתוארה בחוות דעתו של ד"ר זבולוני. בחוות הדעת נעשה שימוש בשיטות המקובלות בעולם להערכת נזקים סביבתיים, תוך התאמת הנזקים ושווים לאופייה של שונית האלמוגים באילת.

לדברי עו"ד שי פרץ, התובע הראשי ברשות הטבע והגנים: “ המדובר בתביעה בעלת מסר אכיפתי הרתעתי ולפיו הרשות תבוא בדין בכלל האמצעים העומדים לרשותה עם הפוגעים והמעוולים כנגד אוצרות הטבע שעל שמירתם היא אמונה. אחרי ניהול הליכים פלילים בפרק זמן של למעלה מחמש שנים כנגד החברות ומנהליהם ולבסוף הרשעתם ומיצוי הדין עימם בהליך הפלילי, הוגשה היום גם תביעה אזרחית יחד עם היחידה האזרחית של פרקליטות המדינה, בשם כלל אזרחי מדינת ישראל שערכי הטבע הנדירים, נגזלו מהם וזאת בשל התנהלות פושעת ומזלזלת מצדם של הגופים והאורגנים המעורבים".

ברשות הטבע והגנים מציינים כי "שוניות האלמוגים במפרץ אילת הן שוניות האלמוגים היחידות במדינת ישראל והן מהוות בית גידול עשיר ומגוון למינים רבים של אורגניזמים ימיים. מדובר בשוניות מהצפוניות ביותר על פני כדור הארץ ובניגוד לרוב שוניות העולם שהולכות ודועכות בקצב מהיר כתוצאה מהתחממות מי הים ותופעת הלבנת האלמוגים, שוניות מפרץ אילת עשויות להוות מפלט עולמי לאלמוגים בזכות עמידותם החריגה של אלמוגי המפרץ לטמפרטורות גבוהות. על כן, שוניות אלמוגים חיוניות, כמו אלו הנמצאות במפרץ אילת, שמגלות חסינות להשפעות שינוי האקלים חשובות לא רק ברמה הלאומית, אלא גם ברמה בינלאומית. אלמוגים הם התורמים העיקריים למבנה השוניות וליצירת המגוון הגדול של נישות אקולוגית. על כן, כל פגיעה באלמוגים, כדוגמת זו שנעשתה על ידי הנתבעים, מלווה בפגיעה במגוון רב של בעלי חיים המוצאים מקלט, או חיים בין ענפיהם של האלמוגים."

 

מפרץ אילת עולה לירושליים

 

האקווריום בגן החיות התנכ"י ● צילום: פרינסקרין מתוך סרטון של שלומי כהן ושלומי עזרן


כ-50 אלמוגים הועברו בשבוע שעבר מהחוף הצפוני באילת לאקווריום ישראל בגן החיות התנ"כי בירושלים. המדובר באלמוגים שגדלו על מתקני כלוביהדגים הנטושים, שהושקעו במצולות החוף הצפוני של אילת, בסמוך לחוף ערדג, ולאחרונה נרתמה רשות הטבע והגנים להצלתם. מאחר ולא נמצא להם מקום במפרץ אילת, הוחלט להעלותם לאקווריום הממוקם בגן החיות התנ"כי ירושלים שם יוצגו בפני המבקרים
 


חדשות אילת והערבה - יום יום באילת