בעלי חברת הקורקינטים LEO: ''אנחנו לא מרוויחים שקל באילת’'

מאת: ניר אמיתי ● צילום: יח"צ ● 12/11/2020 14:01 ● ערב ערב 2991
בעלי חברת השכרת הקורקינטים הפרטית LEO הפועלת באילת מאז קיץ 2019, לא מבינים מדוע בעיריית אילת מתלוננים על פעילותם ומבקשים לעניין חברת קורקינטים זרה במסגרת מכרז עירוני להסדרת התחום ● "אנחנו רק עושים טוב לעיר, מעסיקים 12 עובדים, ביניהם בעלי מוגבלויות, ובעירייה פוזלים אל עבר חברה איטלקית במקום להעדיף מיזם ישראלי", הם קובלים בראיון ל'ערב ערב' ● "ניסינו ליצור קשר עם העירייה כמה פעמים. ביקשנו להיפגש איתם, אבל אין עם מי לדבר" ● בינתיים הם מספרים על קסדות שנגנבות מידי חודש בשווי 20,000 שקל, עלויות ביטוח אסטרונומיות ואפס תאונות דרכים מאז תחילת פעילותם בעיר ● "גם אם חברה אחרת תזכה במכרז", הם מתחייבים, "לא נצא מאילת, השקענו כאן יותר מידי כסף"
בעלי חברת הקורקינטים LEO:  ''אנחנו לא מרוויחים שקל באילת’'
"אמרו לנו שהעלינו להם את אחוז הכניסות לקניון". עמדת עגינה באייסמול אילת ● צילום: יח"צ
תגיות:

בעיריית אילת לא מרוצים מהתנהלותה של חברת הקורקינטים LEO הפועלת באזור המלונות בעיר. סגן ראש העירייה אלי נקרי התבטא במהלך ישיבת וועדת התחבורה בחודש שנערכה בחודש ספטמבר ואמר: "יש הרבה בעיות איתם". מנהל אגף התיירות בעירייה הוסיף באותה ישיבה: "לאחרונה אנחנו מזהים התרופפות בהתנהלות החברה ואנו מתנהלים  בנושא האכיפה ובנושא ההידברות". כבר בתחילת דרכה של חברת LEO באילת, עוד בחודש דצמבר 2019, אמר לנקרי בישיבת הוועדה הקודמת כי: "החרמנו בין 30-40 כלים והחזקנו במחסני העירייה מכיוון שפעלו באופן שאינו מקובל בעיר ונסעו באופן שמסכן את הולכי הרגל בטיילת", עם זאת הוסיף לנקרי: "לאט הם לומדים ומבינים שיש מולם אכיפה נכונה ובלתי מתפשרת"., אלא שגם נצ"מ קובי מור, מפקד מרחב אילת, חשף חודש קודם לכן, בנובמבר 2019, כי אילת עומדת במקום השני בישראל במספר הדוחות שנרשמו לרוכבי קורקינטים – 1,800 דוחות מתוך 3,000 שנרשמו בכל מחוז דרום בתקופה של ארבעה חודשים. בימים אלו שוקדים בעירייה על הכנתו של מסמך עבודה להסדרת התחום, כאשר הכוונה היא להגביל את מספר החברות הפועלות באמצעות מכרז עירוני שיתבסס על מעגני האופניים שהקים מיזם השכרת האופניים שכשל. השבוע משיבים בעל החברה כפיר בן שושן ומנכ"ל החברה אלדד ברקוביץ לטענות העירייה, מסבירים מדוע אין בכוונתם לצאת מהעיר אילת, ובעיקר מבקשים: "שבו אתנו ותסבירו לנו מה אתם רוצים ונשמח ליישם ולהטמיע". 

 

"העמדות האלה עומדות נטושות, אבל בעירייה לא מוכנים  להשכיר לנו אותן". עמדות האופניים שכשלו ● צילום: רותם נועם

 

"אנחנו לא עושים שום דבר לא חוקי"


"ניסינו ליצור קשר עם העירייה כמה פעמים. ביקשנו להיפגש איתם, אבל אין עם מי לדבר", אומר בראיון ל'ערב ערב' בעל החברה כפיר בן שושן, שהקים את החברה ביחד עם אחיו, דרור ושחקן העבר והמגיש אייל ברקוביץ.
אלדד: "רצינו להציע לעירייה הצעה, לפני מספר חודשים, וביקשנו להיפגש גם דרך הדוברות וגם מנהלת היח"צ וגם מנהל מרכז התיירות. רצינו לתת 50% הנחה קבועה לאילתים רק ביקשנו תעזרו לנו לזהות מי אילתים, רצינו להשתתף בכל מיני אירועים שהעירייה עושה ואף אחד לא מוכן לעבוד אתנו. אמרו לנו אנחנו לא רוצים לשתף אתכם פעולה אנחנו לא רוצים לעבוד אתכם, אני מבין אותם בצורה מסוימת כי זה יכריח אותם להוציא מכרז, אנחנו בסך הכל באנו ואמרנו שאנחנו כבר פה בעיר, לא ביקשנו שום דבר רק רצינו לעשות טוב. אם היו יושבים אתנו בעירייה היו מבינים שאנחנו לא כמו תל אביב, ברחנו מהג'ונגל של תל אביב. אני לא מבין את האנטי הזה, מילא אם אנשים היו נפגעים כל שני וחמישי אבל אין תאונות, הכל בטיחותי. 
אפילו האייס מול התחיל אתנו שיתוף פעולה, הם אמרו לנו שהעלינו להם את אחוז הכניסות לקניון. יש לנו שם ארבע עמדות". 
כפיר: "אנחנו מעסיקים מעל 12 איש אילתים במשרה מלאה, חלקם אנשים בעלי מוגבלויות. דבר שני אנחנו לא עושים שום דבר שהוא לא חוקי. אנחנו משתמשים בשטחים שהם פרטיים".

רציתם לקדם מיזם שיתבסס על עמדות האופניים הנטושות בשותפות עם העירייה
כפיר: "רצינו לשכור אותן ולשלם ואנחנו עדיין מוכנים לשלם לעירייה עבור השכרת השטחים הללו ולהכניס כסף לעיר. העמדות האלה מתות, עומדות נטושות, אבל הם לא מוכנים להשכיר לנו אותן. אנחנו עוד היינו במו"מ עם הזוכה במכרז הקודם שלא עמד בהתחייבויות המכרז והמו"מ הזה לא צלח. ניסינו לדבר עם העירייה והבנו שאין עם מי לדבר וכרגע אין מכרז, ואז פנינו לדוד פתאל עם הרעיון שלנו והוא נכנס אתנו לפיילוט". 
אלדד: "אנחנו מכירים הרבה אנשים בעיר שביקשו 'שימו לנו כלים ברחובות העיר, אין לנו תחבורה ציבורית טובה, נשמח להגיע איתם לעבודה', עובדים שעובדים באזור המלונות, למה לא? אם המודל היה לא מצליח, אבל הוא מצליח כי אין באילת ונדליזם כמו בתל אביב, אני מתגאה בזה ובעיר אילת בכל העולם". 

כשמנהל אגף תיירות מדבר על התרופפות המשמעת אצלכם על מה הוא מדבר?
כפיר: "אין לנו מושג על מה הוא מדבר"
אלדד: "אנחנו בקשר שיר אתו בווצאפ על כל דבר שצריך, כל הודעה שהוא שולח לנו אנחנו מיישמים".
כפיר: "גם אני, גם אלדד, גם אייל ברקוביץ' גם דרור, מוכנים להגיע  בכל יום בכל שעה,  עוזבים הכל ויורדים לאילת בטיסה לשבת עם כל מי שירצה אפילו, רק שידברו אתנו ויגידו לנו מה הם רוצים  מאתנו כחברה פרטית, מה נדרש מאתנו לשפר בשירות שלנו".

 

אפילו כפפות חד פעמיות הוצבו לנוחות המשתמשים

 

בכל חודש 500 קסדות נגנבות


בוא נדבר במספרים, מפקד משטרת אילת אומר באפריל השנה שאילת רשמה את מספר הדוחות הגבוה ביותר לקורקינטים בארץ, 1,800 דוחות בארבעה חודשים
כפיר: "קודם כל הדוחות הם לא לנו, הם לרוכבים שלא שומרים על החוק. תחשוב על אדם ששכר רכב ונסע בניגוד לחוק האם תבוא בטענה לחברת השכרת הרכב? זה תפקיד המשטרה".
אלדד: "אני קונה קסדות כל חודש בסכום של 20,000 שקל, רק לאילת, שם אותם על הכלים, גונבים לי אותם ואני קונה 500 קסדות חדשות. כל חודש. במשך שנה שאנחנו פועלים לא שמעת על תאונת דרכים אחת של רוכב LEO באילת". 

גם באילת גונבים קסדות?
"כן יש כמה מאכרים שקונים אותם מהגנבים ומוכרים ביד2 תפסנו כמה כאלה".

זו מלחמה אבודה?
"כן היא אבודה. אם זה המחיר שאני צריך שלשם על הבטיחות אז אני אשלם ואני רגוע".

כמה כלי מכניס באילת?
"בין 5-10 דולר ביום בממוצע תלוי בעונה". 


אז הסכום שאתם מוציאים על קסדות נשמע כמו עסק לא רווחי במיוחד
כפיר: "אנחנו לא מרוויחים באילת. בין השותפות עם פתאל והתפעול שהוא מאוד יקר אנחנו נשארים עם אפס הכנסות. אם מישהו חושב שאנחנו עושים מיליונים באילת הוא טועה. אילת בשבילנו היא פיילוט לעולם".

אבל אתה אומר שהפיילוט לא רווחי
"אנחנו פועלים אך ורק לשם כיסוי ההוצאות שלנו. אנחנו 0 מבחינת רווחים בגלל השמירה על הבטיחות, בגלל שאנחנו לא זורקים כלים בעיר, רק ביטוח לעיר אילת של בערך עד  20 מיליון שקלים, עולה לנו 50 אלף שקל בחודש". 

איך עוברת עליכם תקופת הקורונה?
כפיר: "אנחנו מושבתים. אפס הכנסה. אם בתי המלון סגורים גם אנחנו. בסגר השני עשינו פיילוט ופיזרנו כלים בכמה רחובות בעיר למרות שאמרנו אולי נקבל על זה בראש, העלינו פרסום ברדיו שמי שצריך להגיע ל'בי פארם' ב'אייס מול' עם קורקינט יכול לנסוע בחינם והיו נסיעות" 

אולי זה מה שעצבן את העירייה?
אלדד: "אני לא מבין מה יכול לעצבן בזה וגם לא פנו אלינו בנושא. החזרנו עובדים  מחל"ת כדי שיטפלו בזה הוצאנו על זה כסף, הוצאנו נסיעות חינם, שילמנו ברדיו, לטובת מי עשינו את זה? למען תושבי אילת וזה עלה לנו הרבה כסף".

 

קורקינט אוטונומי? "זה עוד רחוק. אין תשתיות לדבר הזה, אין פה תשתיות לקורקינט רגיל, אז זה לא יקרה בדור שלנו". כפיר בן שושן

 

"לא נצא מאילת גם אם תפעל חברה נוספת"


בעירייה אומרים שלקחו מומחה שמכין מסמך להסדרת התחום
כפיר: "הם כבר חצי שנה אומרים שצריך להגיע מסמך".

מעניין אתכם לגשת למכרז שהעירייה אומרת שבכוונתה להוציא לקורקינטים?
כפיר: "ברור שכן, מה שאני לא מבין זה איך יתכן שאנחנו חברה ישראלית, פיתוח ישראלי ובעיריית אילת פוזלים לכיוונה של חברה איטלקית כשיש להם את מהמומחים הגדולים בעולם בתחום הקורקינטים החשמליים, שזה אני ואחי, יש לנו חברה שמוכרת בארבעים מדינות. אנחנו החברה הכי גדולה בעולם בתחום ובמקום להתייעץ אתנו הם הולכים  לאיטלקים, ובתקופה שכל העולם במשבר ולישראלים אין עבודה, הם מוכנים לפטר 12 עובדים שאנחנו מעסיקים באילת, ולהביא חברה איטלקית. אני לא מבין את זה זה רק בישראל יכול לקרות דבר כזה".
אלדד: "אתה יודע מה מדליק את העירייה באמת? שני המתחרים שלנו ואנחנו יודעים כי שמענו את זה גם מתוך העירייה, פונים ללא הרף למה הם ואנחנו לא". 
כפיר: "חשוב לי לומר שגם אם תבוא חברה במסגרת מכרז עירוני אנחנו לא נצא מהעיר אילת, כי אנחנו פועלים במסגרת החוק ורק בשטחים פתוחים עם תחנות עגינה פרטיות. אנחנו רוצים שיתוף פעולה עם העירייה אבל בסוף אנחנו עסק פרטי". 

יש בכלל מקום ליותר מחברה אחת בעיר?
"זה לא משנה. גם אם תזכה חברה אחרת במכרז אנחנו לא נצא מאילת, השקענו כאן הרבה כסף".

אבל אתה יודע, טלפון אחד של יצחק הלוי לדוד פתאל שאומר לו אתה מכשיל לי מהלך עירוני עם החברה הפרטית שפועלת אצלך וזה יכול לסגור לכם את הבסטה
"אנחנו עושים רק טוב לאורחי המלונות אנשים מאוד אוהבים את המיזם. יש פוליטיקה כמו בכל מקום אבל אני עדיין מאמין ביושר וב'פייר פייט'. אם לא היינו טובים לעיר לא היינו בעיר". 

בעירייה אומרים מראש שהם לא מעוניינים במיזם משותף ולא רוצים חלק ברווחים הם מעדיפים זכיין משלם
"לא חבל לעיריית אילת להפסיד הכנסה חודשית? הם לא חייבים להשתתף ברווחים הם יכולים לקבוע פיקס פרייס שייקבע בהסכם ולקבל כסף באופן שנתי בלי סיכון".

השאלה כמה כסף העירייה יכולה לראות ממיזם כזה
"אני אומר לך שהעירייה יכולה לעשות גם מיליון שקל בשנה אם הם יתנו לנו להתפרש בכל העיר עם עמדות עגינה. כרגע אנחנו עובדים רק על תיירים וזו עבודה של 4-5 חודשים בשנה, בחודשי החורף אין תיירים". 

בתל אביב העירייה הגבילה בחקיקת עזר את פעילות הענף
"אנחנו הקדמנו את זה באילת, למשל הגבלנו את אזורי החניה שלנו, לא ניתן להחנות את הקורקינט ברחוב. כלי שזורקים ברחוב הרוכב מקבל קנס של 500 שקלים".

 

בקרוב שילוב עסקים מקומיים באפליקציה


קראתי שלאחרונה הכנסתם שותפים חדשים ב- 40%, את בעלי רשת ההוסטלים סלינה, במשותף עם השחקן ליאור רז והיזם רון צוקרמן, ומאוד הופתעתי לשמוע שזו רשת אכסניות בינלאומיות ולא פתאל. אם הפיילוט עם פתאל כל כך מוצלח איך זה לא הם?
"את ה-40% לא קיבלנו בכסף אלא בתמורה להתחייבות לרכישת כלים, מדובר בשותף אסטרטגי אתו נפרש ב-120 מלונות בעולם. דוד פתאל מתמקצע במלונות, זו עבודתו וגם התקופה היא לא מתאימה".

גם אלה שנכנסו אתכם הם מתחום המלונות ולא הקורקינטים
"אלה שנכנסו אתנו לשותפות מוכרים גם אטרקציות, שם גם לא מדובר במלונות משפחתיים, שם מדובר בהוסטלים כשלתייר אין בעיה לשלם עוד כמה דולרים על מנת להחזיק את הקורקינט אתו למשך הלילה". 
כפיר מספר על הצעד הבא בפיתוחו של המותג בעיר אילת: "בקרוב אנחנו עומדים להשיק שיתוף פעולה מדהים שיחשוף עסקים מקומיים לרוכבים על הקורקינט. גם אם תייר מצא את העסק שהוא רוצה מהמלון, הוא יזדקק למונית אם זה מעל חמש דקות הליכה, במקום זה לרוכבי הקורקינטים יהיה בתוך האפליקציה טיולי אוכל, סיורים מודרכים, טיול חופים ובהם ישולבו בעלי עסקים מקומיים שיוכלו לקבל חשיפה. נגיע אל בעלי העסקים ונציע להם להירשם בחינם. אנחנו לא דורשים עלות רק מביאים להם פרנסה. הם יוכלו לתת הטבות לרוכבים אם ירצו. אני מטמיע הדרכת תיירים כמו שיש בסאגווי, רק בשוטטות  עצמית ולא בסיור מודרך. המערכת בשלבי בדיקות והיא כבר מוכנה לפעול. סדר גודל של חודשיים נעלה לאוויר, תוכננו לאפריל אבל השתמשנו בקורונה על מנת לתת על זה פוש בפיתוח".

המערכת סולקת?
"עדיין לא. הלקוח ישלם בבית העסק. בהמשך ניתן יהיה לרכוש כרטיסים לאטרקציות".

מה דעתכם על פסיקת העליון שקבעה שאופניים חשמליים הם לא כלי רכב לעניין תאונת דרכים עם הולך רגל?
"אני כן תומך בזה שיוכר שכלים מחשמליים כן יחויבו בביטוח. אם כלי מתנהג כמו רכב בכביש וזורקים צעירים לכביש אז שיחייבו גם לעשות ביטוח".  

לסיום אתם מאמינים שיהיה יום אחד קורקינט אוטונומי?
"זה עוד רחוק. אין תשתיות לדבר הזה, אין פה תשתיות לקורקינט רגיל, אז זה לא יקרה בדור שלנו". 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת