פרופ' גנין: בחודש מאי האחרון התרחש אירוע התחממות קיצונית בטמפרטורת מפרץ אילת

מאת: ניר אמיתי ● 12/11/2020 14:10 ● ערב ערב 2991
מחקר חדש של המכון לחקר ימים ואגמים באילת, קושר בין תמותה המונית של דגים במפרץ אילת ביולי 2017 לעלייה חדה של טמפרטורת המים באזור המפרץ בתוך יומיים וחצי ● עלייה שהתרחשה שוב בחודש מאי האחרון ● על פי המחקר, העלייה המהירה בטמפרטורה החלישה את המערכת החיסונית של הדגים ואת יכולת עמידותם בפני חיידקים ● פרופ' אמציה גנין מעריך כי תופעות דומות יתרחשו בעתיד בקצב גובר ככל שמשבר האקלים יחמיר ● הממצאים פורסמו בכתב העת היוקרתי של האקדמיה למדעים בארצות הברית (PNAS)
פרופ' גנין: בחודש מאי  האחרון התרחש אירוע  התחממות קיצונית  בטמפרטורת מפרץ אילת
תגיות:

בחודש יולי 2017 ארע אחד מאירועי תמות הדגים ההמוניים והמוזרים הזכורים במפרץ אילת. מחופי עקבה ועד חופי מצרים נשטפו אל החופים מאות דגים מתים. נתיחת גופות הדגים העלתה כי אלה מתו לאחר שמערכת החיסון בגופם קרסה והם הפכו פגיעים לחיידק הסרפטוקוקס מסוג איניה, שיוחס בצדק או שלא, לכלובי הדגים שהוצאו מהמפרץ ב-2008. כבר אז, שיער פרופ' אמציה גנין מהמכון לחקר ואגמים באילת, כי הסיבה לתמותת הדגים נעוצה היתה בקצב התחממות המים, לאורך אותם יומיים וחצי, אלא ש: "זו היתה מסקנה בלתי מבוססת בזמנה ובלתי רואיה לפרסום בעיתונות המדעית והיינו צריכים לעבוד מאוד קשה על מנת שהיא תהיה ראויה לפרסום בעיתון כל כך יוקרתי כמו ה-PNAS", הוא אומר השבוע בראיון ל'ערב ערב', לא לפני שציין את שותפיו למחקר פרופ' אריק דיאמנט מאונב' חיפה, ד"ר גלית שרון מחקר ימים ואגמים ולירז לוי מרשות הטבע והגנים.

 

"עליה כמעט אקספוננציאלית, מאירוע שניים בעשור ל-20 אירועים בשנה". פרופ גנין

 

הדגים מתו אבל לא מהחום


הדגים באמת מתו מחיידק שמקורו בכלובי הדגים?
"היה מחקר אחד של אנג'לו קולורוני שעבד אז בחקר ימים ואגמים, שטען שזה חיידק שהגיע מהחקלאות הימית, מדגי הדניס של הים התיכון, אבל קטונתי אני לא יודע, במהלך המאבק להוצאת כלובי הדגים היו שטענו מנגד שלא ניתן לאשש את מסקנת המחקר הזה משום שלא היה קיים די ידע ומחקר על מצב התחלואה במפרץ אילת לפני הכנסת הכלובים. אנחנו יודעים שמדובר בחיידק מאוד נפוץ שנמצא בכל האוקיאנוסים הטרופיים. זה מאמר משנות התשעים המוקדמות אני לא יודע אם הייתי סומך ידי עליו. היו הרבה בעיות עם כלובי הדגים, אני לא בטוח שזו היתה אחת מהן".  

במה המחקר הזה יוצא דופן?
"עד היום, וחרשנו את הספרות, איפה שאתה מסתכל על מחקרים שנוגעים בחימום עולמי או גלי חום, אתה תמיד רואה שהמחקרים מתבססים על טמפרטורת המקסימום. למשל הלבנת אלמוגים בשונית הגדולה באוסטרליה, עשו המון מחקרים על כל מי דברים כשנקודת המוצא היתה תמיד טמפרטורת המקסימום. אנחנו באנו ואמרנו אצלנו דגים מתו למרות שטמפרטורת המקסימום היתה נורמלית. הקיץ של 2017 היה קר מהרגיל. ולכן הבנו שצריך להסתכל על מרכיב קצב ההתחממות ועל זה אף אחד לא הסתכל קודם לכן. מאז שהגעתי למכון בינואר 1988 אנחנו מודדים במעבדה כמה פעמים ביום את טמפרטורת המים, מ-2006 עלינו למדידה כל עשר דקות. זה נעשה במסגרת תכנית הניטור השנתית של המפרץ שממומנת על ידי משרד להגנת הסביבה שמשקיע בנו הרבה. מדדנו את הטמפרטורה לאורך יומיים וחצי של האירוע, מהשעה הקרה ביותר ועד לשעת הצהריים החמה ביותר בסוף האירוע, וקיבלנו עליה של 4.2 מעלות וזה דבר שמטרפד לחלוטין את מערכת החיסון של הדגים". 

ולו העלייה הזו היתה מתרחשת לאורך שבועיים הדגים היו עומדים בכך?
"כן. את זה אנחנו יודעים על הרבה מחקרים שנעשו בחקלאות ימית, זו בעיה שמוכרת יותר בבריכות דגים רדודות ללא חילופי מים, זו פחות בעיה של ים פתוח. גם קירור חד יכול להרוג דגים. אנחנו מפנים במאמר שלנו לאירוע דומה של תמותת דגים שארע בכווית ולקחנו את נתוני הלוויין וראינו שזו לא היתה טמפרטורת מקסימום, אלא עצם השינוי החד בטמפרטורה, שגרם לערעור המערכת החיסונית של הדגים ובעקבותיה להתפרצות החיידק. גם בשונית הגדולה באוסטרליה, העלייה בטמפרטורת המים גרמה למות (הלבנת) אלמוגים, אבל הדגים לא מתו כי העלייה לטמפרטורת המקסימום היתה לאורך זמן. לדגים יש יכולת הסתגלות טובה לחום ולדגי מפרץ אילת כושר עמידה בטמפרטורות גבוהות יותר מלדגי הים התיכון". 

מדוע זה התאפשר באילת?
"בגלל תופעה אטמוספרית שמתרחשת לפעמים מעל מדבר סהרה ומביאה להיחלשות הרוח, לעלייה בלחות ולהגדלה ניכרת של שטף החום הנכנס אל פני הים במפרץ אילת". 

 

בירדן חוששים משיתוף פעולה


באותו אירוע ב-2017, נמצאה דגה מתה לאורך כל החופים של אילת, ממזרח לדרום, אך למכון באילת  לא הגיע מידע לגבי מידת התפשטות התופעה למצרים וירדן, שכן בסיני לא פועלים מכונים דומים ואין מי שיאסוף דאטה, ושיתוף הפעולה עם הירדנים מוגבל. "ניסינו ליצור איתם קשר אבל המצב הפוליטי לא בשל לשיתופי פעולה כפי שהיינו רגילים לפני שנים, ובאמת שרצינו", מסביר גנין, "אבל לבוא לשם ולהתארגן למחקר אתה צריך את השותפים הירדנים. בניגוד לסיני יש מכון ימי בעקבה שהיה לנו שיתופי פעולה ממש יפים אתו במימון אירופאי ואמריקאי, בתקופה שדובר על תעלת הימים הבנק העולמי מימן אותנו בשנת מחקר במהלכה יצאנו פעם בשבועיים למדידות משותפות עם הירדנים, היית צריך לראות את מסיבת הברביקיו שנערכו בלב ים. יש לנו שם ידידים באמת מאוד קרובים, אבל במצב הפוליטי כעת אנחנו מרגישים שגם אנחנו לא רוצים לסכן אותם. הם אומרים לנו בנימה אישית, יש לנו בעיות בבית, עם אשתי, אם אני נוסע לכנס באילת אז זה מיד נודע בבית, וברחוב ובשכונה ולפעמים זה גם יכול לעלות למעלה לממשלה ולקידום שלהם, אז אנחנו מנסים לא להעמיד אותם במצבים מביכים אבל יכול להיות שעכשיו עם התפשטות השלום זה ישתנה".

 

במאי האחרון קפיצה של 4.6 מעלות


אתה מקבל תגובות על המאמר?
"כל הזמן, אבל הוא ימדד בעוד שנה והלאה במספר הציטוטים שהוא יצוטט במחקרים אחרים. זה המדד לבחינת ערכו של מחקר. אני עצמי ממשיך כל הזמן לפתח אותו. מצאתי עכשיו מקום שמודדים בו טמפרטורה כבר 100 שנים, בחופי קליפורניה, ובחנתי את הקצב ההתחממות של המים באירועי התחממות קיצוניים שם. עשיתי גרף שבודק כמה אירועי קיצון כאלו התרחשו בכל עשר שנים בין 1920-2020 ואתה רואה עליה כמעט אקספוננציאלית, מאירוע שניים בעשור ל-20 אירועים בשנה בעשור האחרון".

אז אתה אומר שגם אצלנו צפויים אירועי קיצון בקצב גובר גם בעתיד?
"לצערי, בגלל הקורנוה לא הצלחנו לתעד את זה כמו שצריך, אבל בסוף חודש מאי האחרון קיבלתי דיווח מסטודנטים ששנירקלו מול המכון והם מצאו שני פגרים של דגים ומיד הלכתי לבדוק את מד הטמפרטורה, אנחנו לא יודעים כמה דגים מתו כי לא היו אנשים במים, אבל היתה קפיצת טמפרטורה וזו היתה קפיצה של 4.6 מעלות - יותר קיצונית מזו שתועדה ביולי 2017. זה יחזור על עצמו כל זמן שהעולם יתחמם". 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש