האם שטח השדה המתפנה ערוך מפני הצפה במקרה של שיטפונות?

מאת: ניר אמיתי ● 20/11/2020 10:57 ● ערב ערב 2992
תכנית התשתיות המבוצעת בימים אלה באזור השדה המתפנה, קובעת כי מי נגר עילי שמגיעים משיטפונות לאזור התיירות באילת אינם יכולים לחלחל לקרקע בשל מי התהום הגבוהים שבאזור ● לפיכך, נדרשים מספר פתרונות, ביניהם: שימוש באלמנט התעלות ובריכת הנוי לצרכי ניקוז וכן שימוש בתעלת הניקוז הקיימת של אילת, תוך יצירת שיפוע עילי משטח התכנית אל התעלה ● אלא שכלל לא בטוח כי די בפתרונות אלה על מנת לפתור את הבעיה הפוקדת את אילת אחת לחמש שנים ושדוח מדיניות שמירת המפרץ כבר קבע כי היא מהווה סכנה ברמה גבוהה לשלמות המפרץ
האם שטח השדה המתפנה  ערוך מפני הצפה במקרה  של שיטפונות?
האם תחריף הבניה בשטח השדה את בעיית השטפונות באיזור התיירות? ● צילום: עומר כרמון
תגיות:

 

ההצפות באזור השדה

 

אחת הבעיות המוכרות באזור התיירות של אילת היא ההתמודדות עם בעיית הנגר העילי המוזרם לים בעת שיטפונות הפוקדים את אזור הערבה בתדירות משתנה. המדובר בכמויות גדולות של מים השוטפות את אזור התיירות, ובהעדר אפשרות להתפרס כבעבר על פני שטחים נרחבים ולחלחל לאדמה טרם הגעתם למפרץ, הם נישאים על גבי הכבישים והאספלט הישר אל הים ומייצרים "משפכים" שגורמים לנזקים משמעותיים בנקודות הכניסה למפרץ, הן בשל הזרמת כמות גדולה לנקודת שפך אחת והן בשל גרגרי הסדימנט המכסים את עשב הים והשוניות הקרובות לחוף.
בימים אלה מבוצעות עבודות תשתית נרחבות לקראת בניית שטח השדה המתפנה. אזור זה הינו שטח קריטי בכל הנוגע לזרימת מי נגר עילי לים, אלא שמהתכניות המאושרות עולה, כי מכיוון שלא ניתן על פי בדיקות קרקע בשטח התכנית לבצע החדרת מי נגר לקרקע בשל קיומם של מים שעונים (מים שהצטברו על שכבה אטומה או אטומה למחצה לחלחול)  ומי תהום גבוהים, נדרש ליצור שיפוע עילי בתאי השטח לגלישה של עודפי המים אל מערכת הניקוז העירונית. המתכננים מקווים כי מה שייסע לוויסות מי הנגר יהיו התעלות ובריכת הנוי המתוכננות במקום, שיבנו במפלס נמוך מזה של במלונות והמגורים המתוכננים בשטח.

 

סרטון המתעד את משפכי השטפונות בשמורה

 

סכנת קבירה של השונית


באזור אילת הבעיה עולה פחות מכיוון הגשמים ויותר בשל השיטפונות העונתיים המאפיינים את אזור הערבה. חלק מהשיטפונות מגיעים בסופו של דבר לים, ובמקרה של אילת, מסיעים איתם כמות גדולה של משקעים (סדימנטים) וחומרים מהיבשה לים. בדוח מדיניות לשמירת מפרץ אילת שפרסמה רשות הטבע והגנים בשנת 2018, צוין כי לסדימנט שמורחף בסביבה הימית השפעה ניכרת על המערכת האקולוגית, כאשר הפרעה שנוצרת על ידי שיטפון, בניגוד להפרעה בעצימות נמוכה שיוצרים צוללים, עלולה להמשך זמן רב מכיוון שלסדימנט דק הגרגר (חרסיות) לוקח זמן רב לשקוע והוא נישא עם זרמי הים למרחקים רבים. בנוסף, שיטפון יכול להסיע לים כמות כל כך גדולה של סדימנטים שעלולים לקבור באזורי השפך שוניות אלמוגים ומרבדי עשב-ים. כיום, לא ניתן להתייחס לשיטפונות כגורם הפרעה טבעי מכיוון ששיטפונות מגיעים למפרץ אילת בצורה שונה מאשר בעבר. על כן, המערכת האקולוגית שבמשך אלפי שנים התאימה את עצמה "לקלוט" את השיטפונות בצורה אחת, נאלצת להתמודד עם הפרעה דומה, אך חמורה ועוצמתית יותר. 

 

האספלט יצר משפכי שטפונות שמסכנים את השונית ● צילום:  רשות הטבע והגנים חן טופיקיאן

 

הפיתוח העתידי יגביר את הבעיה


את עיקר השוני יצרו מערכת הכבישים והאזורים הבנויים של העיר אילת שמקטינים בצורה משמעותית את חלחול המים ומגדילים את כמות הנגר העילי שמגיע לים ולכן גם את כמות הסחף. בנוסף, מערכות הניקוז בעיר אילת (לרבות תעלת הקינט בחוף הצפוני( מכוונות את מי השיטפונות להיכנס לים במספר מצומצם של מקומות, בניגוד לעבר שהנחלים הסתעפו טרם הגעתם לים.  עובדה זו יצרה מצב שהשיטפונות מגיעים למפרץ אילת במספר מצומצם יותר של נקודות, אך בעוצמה גדולה יותר. שיטפונות בערבה לדוגמה, הסתעפו בעבר לאפיקי פזרות על פני שטח מישורי מאוד גדול (מלחת עברונה ומלחת אילת) וסביר להניח שחלק גדול מהנגר חלחל בעבר לאדמה. על כן, גם כמות הסחף שהגיעה לים היתה קטנה יותר. כיום, תעלת הקינט מנקזת את מי השיטפונות ומסיעה לים ביעילות רבה כמות הרבה יותר גדולה של נגר וסחף. כמו כן,  בניגוד לעבר, מי השיטפונות כיום עוברים דרך כבישים, סביבה עירונית ואזורים חקלאיים. על כן, בנוסף לסדימנט הרב שהם נושאים איתם, הם גם נושאים חומרים מזהמים רבים כגון שמנים ודלקים מכבישי העיר, פסולת רבה שנשטפת מהעיר, נוטריינטים וחומר אורגני, בעיקר מהחקלאות בערבה, אך גם מהגינון העירוני, ובמקרים רבים גם מערכת הביוב מוצפת ומוזרמת לים יחד עם מי השיטפונות.
הדוח מציין את פיתוחם העתידי המתוכנן של מיזמי תיירות, תשתיות ובינוי באילת לצד הגדלת הפעילות הנמלית הצפויה במפרץ אילת, כאלמנטים הצפויים ליצור עומס פיתוח והפרעות ניכרות על המערכות האקולוגיות של מפרץ אילת. סיכונים אלה מדורגים ברמת סיכון גבוהה מאוד, לצד סכנה מזיהומי ים בדלקים ושמנים והתחממות והחמצה של מי הים (שכרגע פחות משפיעות על מפרץ אילת).

 

האם יסייעו תעלות הנוי בוויסות שיטפונות?


כאמור, בימים אלה מבצעת עיריית אילת באמצעות החברה הכלכלית באילת (חכ"א) עבודות תשתית בשטח השדה המתפנה. בין היתר כוללות עבודות אלה, אשר קיבלו לאחרונה היתר לפעול שלא על פי תכנית השלביות המאושרת, עבודות להכנת תשתית להתמודדות עם בעיית הנגר העילי הנוצר בעת שיטפונות באזור התיירות של העיר. מהתכנית עולה כי מכיוון שלא ניתן על פי בדיקות קרקע בשטח התכנית לבצע החדרת נגר לקרקע בשל קיומם של מים שעונים (מים שהצטברו על שכבה אטומה לחלחול או אטומה למחצה)  ומי תהום גבוהים, יש ליצור שיפוע עילי בתאי השטח לגלישה של עודפי המים אל מערכת הניקוז העירונית. 

אף שהחדרת מי נגר באילת אינה משפיעה על משק המים, יש לה משמעות בכל הנוגע לוויסות כניסתו של נגר עילי למפרץ וכן יש לו משמעות בכל הנוגע להצפת אזור התיירות בעת סופה. אמנם התכנית מציינת כי המודבר בהסתברות נמוכה מ-20% (אחת לחמש שנים), ועדיין נקבע כי "החדרת נגר בתחום הפרויקט, במידה ותתבקש, תעשה בשל קיומם של מים שעונים ומי תהום גבוהים וכי תעשה באישור של יועץ ביסוס". עוד נקבע בתכנית כי: "לא תהיה חסימה של זרימה עילית מתוך שטח התוכנית החוצה על ידי דרכים, גדרות וכו'". 
אחד האלמנטים העיצוביים שאמורים לסייע לבעיית ויסות הנגר העילי בשטח השדה המתפנה הם האגמים והתעלות המתוכננות בשטח כמוטיב עיצובי וכמוקד משיכה ייחודי של השטחים הציבוריים. אלא יתוכננו ברוחב 6 מטר ובעומק 2 מטר. הן תמוקמנה במפלס הנמוך ממפלס המלונות והמגורים באזור וכאמור, תשמשנה לאיגום ולויסות של מי הנגר בתחום התכנית. למים אלה יתוכנן מוצא בתעלת הניקוז המזרחית. 

 

תעלת הניקוז של אילת תוארך


בכל הנוגע לניקוז, עולה מתכנית העבודה כי תעלת ששת הימים המשמשת כיום לניקוז נגר עילי תוותר במקומה וכי עד לתכנון אחר שיאושר ברשות הניקוז תשמר רצועה ברוחב של 16 מטר לתעלה הכוללת 10 מטרים לתעלה ועוד 3 מטר לכל צד לדרכי שרות עבור רשות הניקוז. כמו כן נקבע בתכנית כי אמצעים לשמירת איכות הסביבה יוגשו לאישור הוועדה המקומית כתנאי להוצאת היתרי בניה ואלו צריכים לכלול בין היתר גם אמצעים ונהלים להחדרת מי נגר להבטחת איכותם. כן קובע המסמך דרישה לאמצעים ונהלים לשמירת איכות הסביבה בגופי המים וכן את הפרדתם של מי הניקוז ממי השפכים. 
תכנית מפורטת של מערכת הניקוז תוגש למהנדס הוועדה המקומית ולחוות דעתה של רשות הניקוז ועיריית אילת תידרש להציג תכנית מפורטת שתציג את הדרכים להבטחת השתלבות מערכת הניקוז של שטח התכנית עם מערכת הניקוז בסביבתה. על המתכננים להציג פתרונות לניהול מי נגר עילי וכן את האמצעים לוויסות הנגר בתחום התכנית לשם הקטנת ההצפות בעת סופה בהסתברות נמוכה. מעבר לכך יידרש פתרון קצה למוצא לים וחיבור למעביר המים הממוקם בחלקה הצפוני של התכנית. כן תידרשנה רשות הניקוז והעירייה להחליט על מיקומם הסופי של מערכות השאיבה שישאבו את מי הקיץ המזוהמים אל מחוץ למתחם וימנעו את זרימתם למפרץ 

 

המשרד לאיכות הסביבה מקצה תקציב ייעודי


ובתוך כך, הוציאה בשבוע שעבר היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה לרשויות החופיות המלצות לניקוי מערכת הניקוז, זאת, בכדי למזער את אירועי זיהום החופים ומי הים. המשרד להגנת הסביבה פרסם באחרונה תמיכה במסגרת תכנית "חוף נקי", הכוללת, לראשונה, העברת תקציב עבור הקמת תשתיות למניעת הגעת פסולת לחופים מנקז נגר עילי. מהניטור הלאומי לפסולת ימית, שמבוצע על ידי חקר ימים ואגמים במימון המשרד להגנת הסביבה עולה, שבפסולת שנמצאה בקרקעית הים סמוך לחוף (10-30 מטר עומק מים), נמצאה עליה בעונת החורף בהשוואה לדיגום בקיץ. העלייה נובעת, ככל הנראה, מהסעת הפסולת מהחוף דרך הנחלים והנקזים בתקופת הגשמים. הרשויות נקראות לדאוג לסילוק כל הפסולת המוצקה שהצטברה בקולטנים, בצנרת ובתעלות הניקוז ברחבי הרשות המקומית – פסולת מוצקה שמגיעה לחופי הים ולמרינות במישרין בנקזים חופיים, או מגיעים בעקיפין לנחלים ולערוצי ניקוז, ומשם לים. המשרד קורא לרשויות לערוך בדיקות מקיפות בתעלות הניקוז ובתחנות השאיבה, ולפעול להתקנת מערכות סינון קבועות לאיסוף פסולת מוצקה מהנקזים.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת