האם מותר או אסור לעשן בפסטיבל הבירה באילת?

מאת: איציק נועם ● 26/11/2020 10:45 ● ערב ערב 2993
על שאלה זו יצטרך להשיב בית המשפט לאחר שבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה כנגד עיריית אילת ● שטוענת מצדה כי לא רק שמדובר באירוע פרטי שאינו באחריותה, אלא שמדובר באירוע שנערך באוויר הפתוח על הטיילת ושאינו נופל בגדר החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים
האם מותר או אסור לעשן  בפסטיבל הבירה באילת?
תגיות:

בקשה להכרה כתביעה ייצוגית הוגשה לאחרונה נגד עיריית אילת, בשל כך שלא מנעה עישון במהלך הופעות שנערכו בפסטיבל הבירה שנערך באוקטובר 2019. מכתב הבקשה, אותו הגישה קרן לייפר באמצעות עוה"ד עומר פיינטוך, עולה כי במהלך חודש אוקטובר 2019 התקיים באילת פסטיבל הבירה בים האדום. האירוע זכה לפרסום רב ומשך אליו קהל רב וביניהם הורים וילדים שהגיעו לפסטיבל על מנת לצפות בהופעות של אמנים ולהקות ידועות במתחם שנסגר מראש עבור האירוע. המבקשת טוענת כי על המתחם חל חוק איסור עישון במקומות ציבוריים ואולם בפועל, נחשפו הורים וילדים רבים שהגיעו למקום לעישון מזיק שהתקיים בכל שטח המתחם. המבקשת צרפה לבקשתה תמונות ווידאו המתעדים את העדר האכיפה במקום. המבקשת טוענת כי בעוד שבעיריית אילת דאגו רבות לסידורי אבטחה, שוטרים, סדרנים, ולמתחמי אוכל, הרי שלא נעשה דבר על מנת למנוע עישון בשטח הפסטיבל. במקום לא הוצבו שלטים האוסרים על עישון, הדבר לא נאמר לקהל המבקרים במקום ועובדי העירייה שנכחו בשטח לא תודרכו לפעול לאכיפת החוק. יתרה מכך, נטען כי סדרנים ועובדי המקום נצפו כשהם מעשנים בעצמם ובשטח הפסטיבל אף הוצבה חנות לממכר סיגריות. "המבקשת נדהמה מהעובדה כי בחסות עיריית אילת, מוכרים סיגריות ומפרסמים אותן, כאשר במתחם מסתובבים בני נוער וקטינים רבים", נכתב בבקשה. כשפנתה המבקשת לסדרנים במקום הבהירו לה אלה, לטענתה, כי העישון במקום מותר היות ומדובר בשטח פתוח. להוכחת טענתה, הפנתה המבקשת לפסק דין בעניין דומה שניתן בפסטיבל בירה שנערך במתחם שרונה בתל אביב, שם סולק מהמתחם אדם שהתלונן על עישון. 
כאמור המבקשת טוענת כי המקום נופל תחת הגדרתו של שטח ציבורי האסור בעישון, והיא העמידה את סך נזקיה מההפרה על סך של 1,000 שקלים, כאשר היא מבקשת מביהמ"ש לקבוע את גודל הקבוצה הנפגעת על מנת לכמת את הנזק שנגרם לטענתה לכלל הציבור בשל המחדל. 

 

חלק מהמעשנים ישבו בבתי קפה


בתגובה הגישה עיריית אילת בקשה לסילוק על הסף של הבקשה, בטענה כי נפלו בה "רצף של שגיאות" השומטות את הקרקע תחת הבקשה. עיריית אילת טוענת כי הפסטיבל כלל לא נערך ביוזמתה או בניהולה וכי לא בוצע על ידה, אלא על ידי חברה פרטית בשם "קבוצת הפסטיבלים אילת". משום כך טענה, אין היא האחראית לאכיפת החוק במקום. עוד טענה העירייה כי לא העסיקה עובדים במקום ולא התקשרה עם ספקים כלשהם בקשר לפסטיבל, אלא אותה חברה פרטית. לפיכך טוענת העירייה כי מי שאחראי היה על החלת האכיפה במקום היתה אותה חברה שערכה את האירוע. עוד טענה העירייה כי חלק מהתמונות שהציגה המבקשת הראו כי המעשנים ישבו בשטחי בתי קפה ומסעדות פרטיים בטיילת, כך שלעירייה אין כל סמכות אכיפה בשטחים אלה. עוד נטען כי השטח שגודר לצרכי הפסטיבל הינו שטח פתוח על הטיילת "זהו מקום פתוח ואינו תחום מכל צדדיו", נטען כן נטען כי מחסומי המשטרה שהוצבו בטיילת לא היוו תחימה של האזור. "לאור כך יש לומר כי הפסטיבל נערך ברחוב באוויר הפתוח בו לא ניתן לאכוף את חוק העישון, זאת כפי שאף הבהירו שוטרי משטרת ישראל...הגיונה של מסקנה זו בצדה גם לאור תכליתו של חוק העישון: שלא לאפשר עישון במקומות "סגורים". לעניין זה מצא המחוקק לקבוע כי גם מקום הנמצא תחת כיפת השמיים הינו מקום סגור ככל שהוא תחום. אולם, גם מקומות הומי אדם אינם "מקומות סגורים" ואינם ברי אכיפה, ככל שהם אינם תחומים וסגורים, וכך הוא פסטיבל הבירה". לסיכום טענה העירייה כי הבקשה אף הוגשה לבית המשפט הלא נכון שעה שבית המשפט המוסמך לדון בבקשה הינו בית המשפט לעניינים מנהליים ולא בית המפשט המחוזי וכן טענה כי לא ניתן להגיש כנגד רשות מקומית תובענה ייצוגית מכוח הפרת חוק למניעת עישון, שכן העירייה אינה בגדר "עוסק" על פי החוק והפסטיבל שהינו פתוח לציבור בחינם, אינו מהווה חלק מהשירות הניתן על ידה "דרך עיסוקה". 

 

114 דוחות עישון ב-2019


נתון מעניין שנחשף בבקשת העירייה, הוא מספר הדוחות שניתנו באילת למעשנים במרחב הציבורי בשנת 2019 – בסך הכל חילקה העירייה לדבריה 114 דוחות כאלו. "לעירייה אין חובה להציב פקחים בכל פינת רחוב או בכל אירוע שמתקיים בתחום שיפוטה", נכתב בתגובת העירייה, "על מנת שתפעל העירייה לאכיפת החוק למניעת עישון, יש לדווח למוקד העירייה אודות הפרתו של החוק על מנת שיגיע פקח מטעמה לאכוף את הוראות החוק", נטען. בעירייה טוענים כי פניה כאמור לא בוצעה  ביחס לפסטיבל ולכן לא היה בידי העירייה כיצד לאכוף את החוק שכן לא נערכה אליה כל פניה בנושא.  

כאמור בשלב זה מבקשת העירייה לסלק את התובענה על הסף, כאשר הצדדים מתווכחים כרגע במספר שאלות מקדמיות הנוגעות לסמכות ולמועדים. עניין אחד שכבר הוסכם ביניהם היתה הסרת שמו של מנכ"ל העירייה פיליפ אזרד ששמו הופיע בתחילה על התובענה כנתבע מכוח אחריות האישית אך העירייה טענה כי הוא נהנה מחיסיון מכוח החוק.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש