טור דעה - שוב רצים לבחירות, שוב זקוקים לאחדות

מאת: ● 7/12/2020 08:42 ● ערב ערב 2994
בפעם הרביעית בתוך שנתיים אנחנו לקראת בחירות. לא זוכר באיזה ערוץ צפיתי ומי בדיוק דיבר, לא מכיר את כל חברי הכנסת, אבל כל אחד דיבר בלי לעצור, ירה צרורות של מסרים בלי להקשיב לאחרים. היה גם מאוד קשה להבין מה כל אחד מהם מציע, מה הם בכלל רוצים. כבר על המרקע בלט עד כמה המדינה שקועה בפירוד, עד כמה אנחנו מפורקים מבפנים בחוסר יכולת בסיסי לנהל שיחה.
טור דעה - שוב רצים לבחירות, שוב זקוקים לאחדות
הרב ד

כולם כמובן פסלו את האחרים ודיברו בצדקת דרכם, ומכאן נשקפת הבעיה הגדולה שלנו: המלחמה על הצדק המפלגתי. המלחמה הזאת תלך ותגבר עד שלא רק שנלך לקלפי ארבע פעמים בשנה, אלא ארבע פעמים ביממה. עד שכל אדם יקים מפלגה משלו. והאמת היא שאם אדם יתבונן במחשבותיו הוא יגלה שהוא עצמו כלול מדעות סותרות, גם בינו לבינו מתרוצצות מפלגות מנוגדות. ומה יהיה הסוף?

חייבים להפסיק את הפלגנות האיומה והבלתי אפשרית הזאת. חייבים להתחיל לחשוב איך מתקרבים זה לזה, איך מתלכדים לדעה אחת חשובה יותר – המושלת בכולן – דעה השואפת לחיבור מעל כל הדעות. בעברית מקורית היא נקראת: "על כל פשעים תכסה אהבה". זאת החכמה איך להשאיר את הפשעים, לשמור על הפערים, להיות מודעים לכך שאנחנו רחוקים ומנוגדים: אתה סוציאליסט והוא קומוניסט, הוא אופורטוניסט ואתה קפיטליסט – ובכל זאת לומדים להתקיים בחיבור הדדי מעליהם.

כצעד ראשון צריך להפסיק את ההתנפלות ההדדית בטלוויזיה. כתבים ופוליטיקאים, אנשי ממשלה ומובילי חינוך, קופצים זה על זה בגלל וירוס, או בגלל לא חשוב מה. קודם כול הייתי משתיק את כולם. ואתם יכולים לצקצק, איך אתה מעז להגיד את זה, מה אתה ממליץ, לעבור לדיקטטורה? לא. אבל אני כן נוטה לדיקטטורה של אהבה. כולנו נשתוק, כלומר נפסיק להעביר ביקורת הדדית, ונקשיב. בבקשה, המיקרופון פתוח וכולנו מחכים ומצפים לשמוע, כל אחד שידבר בדרך מכילה שמסוגלת לכסות על הפשעים באהבה. רק כך מותר לדבר, לכל איש ציבור ובכלל לכל אזרח. אחרת מה? לא נתקדם במאום, נמשיך להביא לעולם רק מריבות ויריבויות.

אין לנו ברירה אלא להפסיק להתייחס לדעות ככלי ניגוח, ולהתחיל לחשוב עליהן כיסודות שרק עליהם אפשר לבנות אהבה, את בניין האומה. העיקר הוא לטעת בלב כל אחד עד כמה החיבור בינינו צריך לעלות אל ראש דאגתנו, מעל  לכל ביקורת.

פה ושם כבר מדברים על חיבור, נזרקות לאוויר המילים "איחוד העם". אני שמח לשמוע אותן, גם אם בינתיים הן מילים בעלמא. הן פתח והבטחה לכך שנבין שאנחנו חייבים לייסד חינוך לחיבור ולערבות הדדית. שנבין שאנחנו מחולקים ובעלי דעות שונות מתוקף המבנה הטבעי שלנו, שמעליו אנחנו חייבים להתחבר. חינוך כזה הוא יסוד העם.

בינתיים אנחנו בתקופת ביניים, יש הרבה מפלגות, ועד שנייסד לנו חינוך מתאים, צריכים להשתדל למצוא כיוון לחיבור אמיתי יותר, ולפיו לבחור. בכל זאת יש נטייה לכמה כיוונים בכל מפלגה, אז להשתדל לתמוך באלו ששומרות על הארץ ודואגות לביטחון המדינה. כי כמו שאמרו חכמים: "אם אין קמח - אין תורה". אין חיים. זאת אומרת, קודם החיים, קודם הביטחון, קודם האחדות, ואחר כך כל החשבונות מי צודק ומי לא. אחרת לא יהיה עם מי להתווכח ולא נדע עם מי הצדק.

הרב ד"ר מיכאל לייטמן מעביר שיעורי קבלה בערוץ 96 (HOT) ובאתר "קבלה לעם kab.co.il -  "

למפגש מבוא בחכמת הקבלה צרו קשר: 1-700-509-209 או במייל info@kab.co.il.

קבלת תוכן איכותי ישירות לנייד. איך מצטרפים?

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש