עיריית אילת תאלץ לעקור עצים שנטעה בקרבת הים בחוף קצא''א

מאת: ניר אמיתי ● 8/1/2021 02:00 ● ערב ערב 2999
עיריית אילת חרגה מהתנאים שהתנתה הוועדה המחוזית בכל הנוגע לגינון טיילת חוף קצא''א ● הנטיעות בוצעו במרחק של פחות מ-30 מטר מקו החוף וכן נעשה שימוש בדשנים ● ברשות הטבע והגנים אמנם הסבירו כי מדובר בדשן טבעי לשימוש חד פעמי ● אבל ד''ר יחיעם שלזינגר מסביר כי הסכנה בעליית נוטריינטים במפרץ מגיעה גם מחלחול מי השקיה ● מה שמעלה אצל הפעיל הסביבתי מורי חן סימני שאלה בכל הנוגע להשפעתה של הגינה החדשה שנשתלה בחזית מלון אורכידאה מעברה השני של שמורת האלמוגים
עיריית אילת תאלץ לעקור עצים  שנטעה בקרבת הים בחוף קצא''א
ערימות הדשן שפוזרו בחוף קצא''א השבו ● צילום: מורי חן

בדיון שנערך לפני כשלושה שבועות בזום ובו הציגה העירייה את תכנית פיתוח החופים עליה שקד משרד האדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן, העלה הפעיל הסביבתי מורי חן את שאלת הגינון המתוכנן בחוף קצא"א. התכנית שהציג המשרד הדמתה צמחייה עשירה הכוללת גם עצים סביב הטיילת המתוכננת בקרבת החוף. מתכנני הטיילת הדגישו את רצונם לקיים הצללה טבעית ככל הניתן ולא בנויה. את חן הטרידה שאלת הדשן והפוספטים בקרבה יתרה לקו הגאות. כאשר שאל האם יפוזרו במקום פוספטים, הבטיחו לו עורכי המפגש כי בשום פנים ואופן לא מתוכנן במקום שימוש באלה. אלא שהשבוע, כשעבר וחזה בנטיעות שנטעה העירייה במקום, נחרד לגלות ערימות דשן גדולות שפוזרו במקום. בפוסט שהעלה בפייסבוק כתב: בגינת-הנוי מול חוף-קצא''א. ככול הנראה, ''בעל הבית השתגע''? לאחרונה, הובאו לחוף הים כמויות גדולות של זבל-אורגני. הידעתם, זבל או דשן, שמגיע בצורה כזו או אחרת לשוניות האלמוגים, יכול לשבש את מארג החיים על פני שוניות האלמוגים. למה הם עושים לנו את זה?" תהה, כעבור מספר ימים העלה פוסט נוסף, הפעם על גינת הנוי החדשה שנשתלה בחזית מלון אורכידאה. "קצא''א, לעולם לא תצעדי לבד! "המשפט-המעודד'' הזה, קפץ לראשי, לאחר שראיתי שגם למרגלות מלון אורכידאה, ניטעה חורשה ''מכובדת''. ממש על גבול שמורת האלמוגים. אותה שמורה, שיש לנו מחויבות להעביר בשלמות, לדורות הבאים. מה שהופך את המחויבות שלנו לשאלה: האם נצליח?". בשיחה עם 'ערב ערב' הוא סיפר על מחקרים שקרא שנערכו בערב הסעודית ושהראו את ההשפעה ההרסנית שיש לנוטריינטים שמקורם בהשקיה ודשן בסמוך לחופים. "העירייה נטעה עצים בצפיפות רבה מידי", הוא אומר, "מבלי להתחשב בסוגים החשבים אלרגנים כמו תמר, ובחלק מהמקרים נטעה עצים גם במרחק של 7 מטר מקו המים. זה לא תקין. יום אחד נתעורר ונגלה חורים בשמורה וכבר יהיה מאוחר מידי".
כזכור, בהחלטתה לפתוח את חוף קצא"א לציבור מיום 23.7.18, קבעה הוועדה המחוזית כי יש צורך לתאם עם רט"ג את נושא הגינון בחוף, לרבות מיקום סוגי הצמחים וכן בנושא הדישון. כן דרשה הוועדה את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף). 

 

"יש לנו ים עדין. לפני 30—40 שנה המפרץ היה הרבה יותר צלול. ד"ר שלזינגר

 

"הים מגיע עד 50 מ' מתחת לאדמה"


"מאוד לא מומלץ להשקות צמחיה במים מתוקים בסמוך לחוף הים", הסביר השבוע ל'ערב ערב', ד"ר יחיעם שלזינגר, אקולוג וביולוג ימי שכיהן בעבר בתפקידים ברשות הטבע וביחידה לאיכות הסביבה בעירייה,  ומשמש כיועץ סביבתי מומחה. "הסיבה לכך ברורה – נוטריינטים. חומרי מזון שעוזרים לצמחיה לגדול ביבשה, אבל גם בים. הם מגיעים מזבל, ביוב, דשן ופסולת אורגאנית וזה מוסיף מלחים וחומרי מזון גם לצומח בים – לאצות. פריחת אצות חונקת את האלמוגים ופוגעת בשוניות", שלזינגר מסביר כי מפרץ אילת הנו ים דל בנוטריינטים, זאת בניגוד לאוקיאנוסים ולים התיכון, "יש לנו ים עדין", הוא אומר, "לפני 30—40 שנה המפרץ היה הרבה יותר צלול מהיום. העכירות ברובה נובעת מאצות מיקרוסקופיות ועל כן השאיפה שלנו היא לצמצם את חדירת הנוטריינטים לים. הם מגיעים לשם עם מי שיטפונות, הסעת רוח אבל גם מהשקיה בקרבת החוף ולכן צריך למעט בריכוזים שלהם. זה היה נכון לגבי הביוב של אילת בשנים בהן הוא גלש לים ואחר כך זה היה נכון ביחס לכלובי הדגים וזה נכון כיום גם לגבי מתקן הפוספטים והאשלגן בנמל. המקרה של הלגונה המזרחית זה סיפור של העדר סירקולציה שגרמה לריכוז יתר של אצות שמתו נרקבו הצטברו על הקרקעית, וחנקו את החמצן עד ליצירת בוצה שאינה מאפשרת חיים. אחת הטעויות שנעשו שם היתה שנטעו במרכז הלגונה עצי תמר והשקו אותם והמים המתוקים הללו חלחלו ללגונה והעשירו אותה בנוטריינטים".

 

14 צינורות כאלה מזרימים מים  עשירים בנוטריינטים ודטרגנטים ● צילום: ד"ר יחיעם שלזינגר

 

ראיתי שיצאת גם כנגד מי המקלחות בחוף הצפוני
"בהחלט. מדובר ב-14 צינורות פתוחים שמזרימים כיום מי מתוקים לאורך כל החוף הצפוני, 
כאשר שם הבעיה חמורה פי כמה שכן חוץ ממים מתוקים שמייצרים אצות, מוזרמים שם גם דטרגנטים, או במלים אחרות סבון שמזיק פי כמה".

ואם מחליטים שבכל זאת חייבים לנטוע טיילת בקרבת הים כיצד מחליטים מהי הכמות הנכונה?
"קשה לקבוע. רצוי אפס. אסור לשחק בדברים האלה. המקרה של הנטיעות בלב הלגונה המזרחית לימדו אותנו שצריך לנטוע כמה שיותר רחוק מהחוף, שכן מי ההשקיה המתוקים מחלחלים לים בתת קרקע, לפעמים הים מגיע 50 מ' לתוך היבשה. כל השטח של שמורת האלמוגים, המכון הימי והמעבדה, ידוע לנו שישנו ריף ישן מאובן בן 2,500 שנה שנמצא היכן שכיום בריכת הכרישים של המצפה. כשחפרו את היסודות הגיעו למים ואז לריף המאובן, כך שהשקיה במים מתוקים גם במרחק כזה תגיע לשונית. אנחנו מכירים את החלחול התת ימי הזה גם מעבודות גאולוגיות שנעשו בחוף הצפוני. הסכנה כאן היא כפולה, גם חלחול לתת קרקע וגם השקיית יתר ופיצוצי צינורות שזורמים במורד וסוחפים את הזבל האורגני שפיזרו השבוע בחוף קצא"א.

עשו תסקיר סביבתי וברשות הטבע והגנים טוענים כי אין המדובר בשטח שמורה
"זה שהם אומרים זו לא שמורה זה לא פותר אותם ואת הרשות לדאוג לים. זה לא צריך להיות קשור להאם השטח הוגדר או לא כשמורה. בכל פעם שיש פיצוץ מים באורכידאה זה מחלחל מתחת לכביש ויש סימנים לחדירה לתת קרקע שאנחנו מכירים מהאזור שבין החלק הדרומי של המלון למצפה התת ימי".

מתי נראה, אם בכלל, השפעה של החלחול התת ימי על האלמוגים?
"אם היה מדובר רק בזה הייתי אומר שזו בעי הקטנה, אבל על הים פועלים כמה גורמים, ישנם עוד איומים וזה מתחבר ביחד. ברגע שזה מעט פה ומעט שם, נראה שלכאורה זה לא מפריע, אבל הכל מתחבר למשהו שעוד 5 או 20 שנה נתפוס את הראש ונגיד מה קורה. הדעה היותר בריאה היא לצמצם ולמנוע גם את הדברים הקטנים. כלובי הדגים הם דוגמה לכך, הם התחילו מ-100 טון שהשפיעו ברדיוס של 10 מטר, גדלו ל-1,000 ואז ל-3,000 טון באופן שהשפיע על כל המפרץ, הנושא של העברת נפט במכליות דרך המפרץ מפחידה בהקשר הזה לא פחות".

ברשות הטבע מציינים דרישה למרחק מינימלי של 30 מטר מקו הגאות
"לא יודע מאיפה הביאו 30 מטר. לדעתי זה קרוב מידי. אני חולק עליהם וגם אם זה כתוב, הרבה פעמים המתכנן או הרשות לא פועלים לפי התסקיר, התסקיר הוא פחות ספר תנ"ך ויותר משהו לנפנף בו, אבל האם עמדתם בו? מסתבר שלא".

מה היית עושה במקום העירייה?
"הייתי עוצר ומתחיל לבדוק לעומק עם אנשי מקצוע ומגבש מדיניות, איזו צמחיה להעדיף, איזו כמות מים היא צורכת, מהם אמצעי הפיקוח שיש לי על נזילות ופיצוצים ואם לא, אז עדיף סככות במקום עצים". 

 

ערימות הדשן שפוזרו בחוף קצא''א השבוע ● צילום: מורי חן

 

"דשן טבעי לשימוש חד פעמי"


ברשות הטבע והגנים ביקשו להבהיר השבוע כי: "המדובר בפעולות של עיריית אילת בשטח שאינו שמורת טבע". עוד הוסיפו כי: "לרשות הטבע והגנים יש סמכות לפעול רק מתוקף פגיעה בערכי טבע מוגנים. הפעולות נבדקות על ידי רשות הטבע והגנים תוך כדי הביצוע במידה ויש חריגה היא מטופלת בשטח. החריגה היחידה שנמצאה הנה נטיעה מתחת ל 30 מטר מקו גאות המים, לפיכך יידרשו לטפל בחריגה". בהמשך פרטו כי: "במסגרת פיתוח שלב א' של חוף קצא"א, הגישה עיריית אילת בקשה להיתר בנייה הכוללת תכנית גינון. התכניות כולן לרבות זו, הועברו להתייחסות רשות הטבע והגנים. יש לציין שחוף קצא"א אינו מיועד לשמורת טבע, אלא רק התווך הימי. יחד עם זאת, הרשות מתייחסת לכל תכנית פיתוח בסביבה הרגישה הזו ובוחנת את ההשפעות האפשריות על הסביבה הטבעית, ערכי הטבע ועוד. תכנית הגינון עברה דיונים וסיורים רבים לאור הרצון המודגש של מתכנני החוף, להוסיף הצללה "טבעית" ומנגד, הרצון של הרשות להרחיק ככל הניתן את הגינון שהינו מלאכותי בסביבה זו , אחרת היה שם מבלי שיבוצע. לבסוף ולאחר התייעצויות רבות, כולל עם אנשי מקצוע בנושא מינים פולשים והשפעות שוליים, ניתנו הנחיות לעניין - רשימת המינים המותרת לשתילה ונטיעה, מרחק השתילה מקו גאות המים והשימוש בקומפוסט. בימים אלו, עת ביצוע התכנית ולנוכח חריגות לכאורה מהתכנון (לרבות וכנראה אי הבנות בעניין חלק מההנחיות), הרשות פועלת בשיתוף עם גורמי העירייה והתכנון לבחינת הנושא בשטח, תיקון החריגות ככל שהיו והתאמת הצרכים מחדש באופן שישרת באופן מיטבי את משתמשי החוף בצד השמירה על ערכי הטבע בים. התמונות שנשלחו בפנייתכם אלינו מראות תערובת קומפוסט טבעי שנבדק ואושר לשימוש חד פעמי במעמד השתילה בלבד ובמרחק של 60 מטרים ומעלה מקו המים". 

 

הגינה החדשה בחזית אורכידאה ● צילום: מורי חן

 

"קו הגינון של אורכידאה מרוחק"


ברט"ג דחו את הטענה על נטיעה בצפיפות יתר והסבירו כי: "לא מוכרת לנו ההגדרה של נטיעה בצפיפות יתר". בכל הנוגע לנטיעת עצים אלרגניים, אמרה רט"ג כי היא אינה הרגולטור בנושא והפנתה "לגורמים המתאימים".  בכל הנוגע לגינה החדשה שנשתלה בחזית מלון אורכידאה נמסר מרט"ג: "הנושא אינו מוכר או תואם עם הרשות. גם באירוע זה אין מדובר בשטח שמורת טבע. בהמשך לפנייה ייבדקו המשמעויות בשטח בהתאם למאפייני התוכנית והרגישות בשטח. ככלל מדובר בנטיעות בקו הגינון הקיים עשרות שנים מעבר לכביש ובריחוק מהמים.”

מעיריית אילת לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש