האם אילת אטרקטיבית למגורים?

מאת: איציק נועם ● צילום: אילוסטרציה ● 8/1/2021 02:07 ● ערב ערב 2999
בעיר הולך ומתרחב השיח על תושבים שעזבו או עומדים לעזוב את אילת לצמיתות ● אותות משבר הקורונה עוד צפויים להשליך על מרקם האוכלוסייה בעיר וחוסנה ● אך האם מדובר בתופעה נמשכת או במגמה חוזרת? ● יצאנו לבדוק את מספרי ההגירה לאילת
האם אילת אטרקטיבית למגורים?
ב-13 שנה מאזן ההגירה המצרפי של אילת עומד על 2,293- איש
תגיות:

בשבוע שעבר הביע ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, חשש מהגירה שלילית מהעיר. בראיון לאולפן ynet אמר כי "לתת עוד מכה לתושבי אילת, שחוטפים מכה אחר מכה, מביא אותי לאותה מסקנה שיש אנדרלמוסיה ותקלה חמורה בדרך קבלת ההחלטות. הפגיעה הדמוגרפית בעיר תהיה קשה מנשוא. יש גבול כמה עיר יכולה לשאת עוד ועוד את התקלות בקבלת ההחלטות. אני יכול להגיד שמדובר בהגירה שלילית ובעיקר בפגיעה דמוגרפית שנכנסת לתוך הנשמה והנפש של התושבים. להגיע שוב ל-80% אבטלה זה להרוג את העיר, זה פשוט לא הגיוני. זו תהיה מכה קשה ואנושה שתייצר סדקים אדירים במשתנה הדמוגרפי".

 

השיח בעיר מדבר על עזיבה


ראש העיר צודק. אין ספק כי השלכות משבר הקורונה על הדמוגרפיה באילת ב-2019-2020 תהינה מכריעות וקשות. בערוץ 12 אף הקדישו לנושא כתבת מגזין תחת הכותרת "תופעה: תושבי אילת נוטשים את העיר". הכתבה הולידה דיון ער ברשתות החברתיות. בקבוצת הפייסבוק 'מגלים את אילת', הועלה פוסט שהזמין את תושבי העיר להתייחס לאמירת ראש העירייה: "אישית לא מכירה עדיין חברים שעזבו אבל שמעתי את ראש העיר ובהחלט כבר שומעת על הרבה כאלה שחושבים על זה לקראת סיומי חוזים של הקיץ. חברים שאומרים בכנות שעד כמה שהם מאוהבים בעיר, ברור להם שאם המצב ימשיך ככה כבר לא יוכלו לחיות פה. חלק בגלל סוגיות המתווה והגבלות החופש וחלק בגלל סוגיות פרנסה וחוסר הודאות".
בתוך יום אחד נוספו לפוסט 110 תגובות של תושבים, גולשת בשם יעל כתבה: "כרגע מדובר רק בצעירים משוחררים אחרי צבא וכד' עזבו את העיר, עובדי בתי מלון ופאבים. משפחות ממשיכות ומחכות לימים טובים יותר...כולי תקווה שלא נגיע לעזיבה של משפחות בקצב הזה זה יכול לקרות".

 

 


גולשת בשם שירי השיבה לה: "אני מכירה כמה משפחות שעזבו את העיר בגלל המצב! לצערי זה קורה! ומובן שזה קורה... גם בי עברו מחשבות כאלו... לא קל לחיות כמעט שנה בעיר תיירות ללא תיירות וללא פרנסה".
גולשת בשם ליאורה סיפרה: "גם אני חושבת על עזיבה בצער גדול. אני מאוד אוהבת את המקום, את עבודתי בריף הדולפינים, את החברים, המשפחה . אבל אילת נבחרה כפיילוט לG5 שמסכן את בריאותינו, נבחרה כפיילוט לאי ירוק שלקחה את חרותנו ואת זכויות היסוד שלנו כאדם. עם לחץ של ראש העיר לדרכון ירוק שגם הוא ייקח ממני את חופש המעבר לביתי. אני עדיין מקווה שנפקח את עינינו ונעשה שינוי. ואוכל להישאר כאן במקום שאני כל כך אוהבת".


גולשת בשם אפרת כתבה: עיקר ההגירה השלילית לדעתי היא בעיקר של צעירים שחיו בעיר לתקופות ממושכות, מאמינה שחלקם ראו באילת בית קבע לעתיד, מרביתם מחוסרי עבודה בשל המצב...ככל שהזמן עובר והמצב רק מחמיר גם זוגות צעירים עם ילדים שיש ביכולתם לעזוב, ימהרו לעשות זאת...אני מאמינה שזו מחשבה שעוברת בראשן של לא מעט משפחות שתיירות היא פרנסתם העיקרית, אני כשלעצמי יודעת שאם אילת תחזור לתנאים של אי ירוק כדרך קבע... לא אחזיק כאן מעמד. עצוב".
אך גולש בשם סשה טען כי: "אלו הן ״חדשות״ ישנות.. זה היה המצב מאז ומעולם. 90% מבני שכבת גילי עזבו את אילת לטובת תעסוקה/פרנסה/השכלה שפשוט אין לאילת להציע. 

 

מגמת שיפור בשנים האחרונות


מאחר ותשובות על 2020 נקבל רק בעוד שנה ויותר, יצאנו לבדוק האם הטענה נכונה לאחור. כלומר, האם אילת היא עיר של הגירה שלילית מימים ימימה. לשם כך בחנו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2006-2018, מהם עולה כי ניתן לחלק את שאלת ההגירה לאילת לשתי תקופות, הראשונה בין השנים 2006-2012, בהן נרשמה ברציפות הגירה שלילית מהעיר, כאשר בשנת 2013 חל מהפך במגמה שנמשך שלוש שנים עד 2015, נקטע ב-2016 ששבה למגמת הגירה שלילית, ושבה למגמה חיובית ב-2017-2018. בסופו של דבר המדובר בנתון המגלם מאות בני אדם בשנה (ראו טבלה). בסך הכל עמד רף ההגירה על סך של  3,449 תושבים במינוס, לעומת 1,156 שהגיעו אליה ביתר, כך שהמאזן של אילת לאורך השנים מבחינת הגירה בלבד נותר שלילי.

 

קצב גידול נמוך מהממוצע הארצי


ואולם, אף שנתוני הגירה הם מדד אפקטיבי למדידת מידת האטרקטיביות של עיר למגורים, בסופו של דבר, מה שקובע את מספר הגרים בכל עיר הוא אחוז גידול האוכלוסייה, המגלם לצד נתוני ההגירה, גם את נתוני הלידות והמוות באותה שנה. בנתון זה, למעט שנתיים (2008 ו-2011), נרשם גידול (גם אם קל) בכל השנים שנמדדו (2008-2018). בממוצע של 13 שנה שנמדדו, עמד קצב הגידול השנתי הממוצע באילת על 0.96%. זהו שעור נמוך ביחס לממוצע הארצי שעמד ב-2018 על 1.9% והמשמעות היא שהגירה שלילית גורמת לכך שהריבוי הטבעי אינו מדביק את קצב הגידול הארצי. 
אגב מספר הגרים בכל עיר, חשוב לדעת כי האופן שבו מחשבת הלמ"ס את מספר התושבים אינו דומה לאופן בו מחשב אותם משרקד הפנים, ולכן נמצא הפרשים משמעותיים בין שתי הספירות. זו של משרד הפנים המסתמכת על הרישום הדקלרטיבי בתעודות הזהות כוללת אילתים "על הנייר בלבד", וכמובן תושבים זמניים לתקופות קצרות מועד, שהם גם הראשונים לעזוב בעת משבר. 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש