למגינת הירוקים: קצא''א משדרגת את מתקניה באילת – בתכנית 50 מכליות נפט מדובאי בחודש

מאת: מירב לוי דיאמנט ● צילום: אילוסטרציה ● 21/1/2021 13:19 ● ערב ערב 3001
סביר להניח שאלמלא התקלה במזח הפריקה של קצא''א בחוף הדרומי של אילת, שגרמה ביום שלישי השבוע לריח דלק חריף שהתפשט בשכונת השחמון בשעות הבוקר, לא היינו יודעים על הצעד המשמעותי שנקטה החברה לאחרונה, בדרך להעברת הסכמי הנפט עליהם חתמה מול איחוד האמירויות מהכוח אל הפועל ● התקנתו של מתקן חדש לאיסוף אדי דלק מבטן האניות ● כעת הצפי הוא להגעתן של עד 50 מכליות נפט מדי חודש, צעד שאיש לא בחן את השלכותיו על המפרץ ומבלי שהוצבו דרישות חדשות מצד הממשלה כלפי קצא''א ● דורית בנט: ''בשום שלב אנשי קצא''א לא ישבו עם אנשי התחנה לזיהום ים לבנות יחד תוכנית למניעת זיהום הים''
למגינת הירוקים: קצא''א משדרגת  את מתקניה באילת – בתכנית  50 מכליות נפט מדובאי בחודש
“המפרץ שלנו הוא שארית אומללה”

אם מישהו באילת היה צריך עוד אישור לכך שההסכם של חברת קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות לארץ דרך מפרץ אילת ועד לאשקלון ימית אסון על מפרץ אילת, הרי שביום שלישי הגיעה לכך הוכחה נוספת כשבשעות הבוקר אפפו ריחות חריפים את שכונת השחמון. לתושבים המופתעים הובהר כי מקור הריחות נובע מאדי דלק שהשתחררו לאוויר בזמן פריקת אונייה במסוף קצא"א בחוף הדרומי בעיר. 

מהמשרד להגנת הסביבה מיהרו להרגיע והסבירו כי: "בעקבות תהליכי אכיפה שניהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה אל מול חברת קצא"א, הוקמו מתקני שריפת אדי גזVCU  באשקלון ובאילת שמטרתן היא הפחתה משמעותית של אדי הגז הנפלטים לאוויר בתהליך העמסת הדלק על הוניות ומניעת הריחות לתושבי אילת. המתקן אוסף את האדים הנדחקים מבטן האנייה במהלך המילוי שלה, ומעביר אותם בצורה מרוכזת למתקן טיפול טרמי שלמעשה שורף אותם באופן מלא. נדגיש כי מדובר במתקן טיפול סביבתי שנועד להיטיב עם הסביבה ולהקטין באופן מהותי את הפליטות .המתקן שהוקם באילת צפוי להתחיל לפעול בינואר 2021 ולכן, תהליך העמסת הדלק של האנייה הקרובה שתגיע לאילת יהיה כפי שהיה עד היום (ללא השימוש במתקן), וזאת בתנאי שמשטר הרוחות יאפשר זאת" .עוד צוין בהודעת המשרד כי: "חברת קצא"א הגישה למחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה את התוכניות להקמת המתקן באשקלון, ששוכפל לאילת. ערכי הפליטה ממתקן זה זהים לערכי הפליטה במקורות דומים במדינת ישראל. אם ימצאו חריגות בערכים אלה המשרד יפעל מול הגורמים הרלוונטים".
אלא שבפועל דווקא ההודעה הזו שאמורה הייתה להרגיע, היא זו שהעלתה עוד יותר את רף החרדות אצל תושבי העיר והגורמים הירוקים, שאם עד האמינו שניתן לעצור את הסכם המיליונים בין קצא"א לאמירויות, הבינו כעת שבשקט בשקט הותקנו מתקנים חדישים כהכנה לתחילת הפעילות. מאחר ונכון להיום הקמתו של צינור יבשתי אינה ריאלית, המדובר בתחילת שינוען של מכליות נפט לאילת בתדירות גוברת. על איזו תדירות מדובר? האם תותר הגעתן של מכליות ענק האסורות בתעלת סואץ? ובכלל, האם במשרד להגנת הסביבה פועלים על מנת לנטר, או לקבוע מגבלות על היקף הפעילות באופן שיוודא כי לא מפרץ אילת לא ייפגע, את כל אלה ניסינו לברר השבוע מול המשרד להגנת הסביבה, אך כל שהצלחנו לחלץ ממנו היה כי הוא קורא "לדיון דחוף עם כלל הגורמים", הא ותו לא! 

 

"תקלות מתרחשות תמיד". בנט

 

אירוע דומה באשקלון נגמר בתביעה


נשוב אל ענן הריח שפשה השבוע באילת. בקצא"א הסבירו כי: "במסגרת פעילות תפעולית שוטפת של טעינת אוניה, פסקה פעילות מערכת מישוב האדים החדשה, שנמצאת כעת בהרצה, וככל הנראה הפסקה זו גרמה לריחות קלים באזור, לפרק זמן קצר מאוד. המערכת תוקנה והופעלה מחדש, ופעילות הטעינה המשיכה כסדרה". בקצא"א הדגישו כי: "הנושא דווח לגורמים הרלוונטיים ויש להדגיש שהריחות אינם מהווים סכנה בריאותית", ואף הבטיחו כי: "החברה מצוידת במערכת מישוב חדישה ומתקדמת ובאמצעי בטיחות, מניעה ובקרה, מהחדישים ביותר בתחום...", לסיום הבהירה החברה כי היא: "מחויבת לבטיחות וביטחון תושבי האזור בו היא פועלת, שחלק ניכר מהם עובדי החברה, ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים".
ואולם אם למישהו נדמה כי לאחר התקנת המתקנים החדשים תעלם כליל האפשרות לתקלות, כל שעליו לעשות הוא להיזכר באירוע דומה שארע באשקלון בחודש נובמבר 2020, אז השתחרר ענן דלק מעל אשקלון במשך שש שעות וגרם לריח חריף ולפינוי תושבים לקבלת טיפול רפואי. בעיריית אשקלון טענו שבקצא"א ידעו על התקלה כבר בלילה, אך לא דיווחו על כך – וראש העירייה, תומר גלאם, דרש לפתוח בחקירה מידית. חודש לאחר מכן כבר הוגשה תביעתם של 177 תושבי העיר אשקלון שתובעים כעת את קצא"א בתביעה ייצוגית בסכום של 2.6 מיליון שקלים בעקבות אותה תקלה.
ובחזרה לאילת - אם תקלה קטנה כמו שארעה השבוע גרמה לכאלו ענני ריח בעיר, תארו לעצמכם מה עלולות לגרום כמויות הענק של הנפט שאמור להיות מוזרם מדובאי לאילת.

 

"משרד האנרגיה הודה שהגז הוא לטובת ייצוא ולא לטובת צריכת העיר אילת". שר האנרגיה  ד"ר יובל שטייניץ

 

700 מיליון שקל בשנה מול שונית אחרונה


בעוד שבקצא"א מברכים על הסכם המיליונים שאמור להעביר נפט בכמויות ענק מהאמירויות לישראל דרך נמל אילת ומכאן בצינורות דרך הערבה עד לאשקלון, פרויקט שאמור על פי ההערכות להכניס לחברת קצא"א עד כ- 700 מיליוני דולר בשנה, הרי שלדעת הגורמים הירוקים מדובר במכת מוות למפרץ או אסון אקולוגי כמו שהיטיבה להסביר את הסכנה השבוע דורית בנט, מנכ"לית אילות אילת אנרגיה מתחדשת: "המפרץ שלנו הוא שארית אומללה של שונית האלמוגים הצפונית בעולם. יש לנו ים צלול ונקי, אלא שכל מזהם שנכנס למפרץ, יש לו פוטנציאל סיכון אדיר לשלום השונית והמפרץ כולו. אם היום מגיעות לאילת 3 או לכל היותר 5 מכליות נפט בשנה, על פי ההסכם החדש של קצא"א מדובר בכמות של כ– 50 מיכליות בחודש שיגיעו למפרץ אילת הקטן. לאנשים קשה אפילו להבין במה מדובר. ומאחר ותקלות מתרחשות תמיד, ברור שככל שתהייה במפרץ תנועה גדולה יותר של מכליות, הסכנה גדלה. הערכות לכמות גדולה כל כך של מכליות לא קיימת במפרץ, בטח שלא מבחינת התחנה האילתית הקטנה לזיהום ים. נכון להיום יש באילת תחנה קטנה שהתאימה את עצמה לצרכים שהיו במפרץ עד היום. 
8 חודשים לפחות יקח להעמיד בתחנה ציוד נחוץ בהתאם לכמויות הנפט הענקיות שמתכוננות להגיע, אבל המיכליות לא מחכות להיערכות במפרץ והן כבר מתחילות להגיע". אם מישהו חשב שבקצא"א ידאגו לאיכות הסביבה ויתאמו את צעדיהם יד ביד עם הגורמים האמונים לשמירה על המפרץ, בפועל בשום שלב קצא"א לא עצרו ולו לרגע לחשוב על המפרץ. "בשום שלב אנשי קצא"א לא ישבו עם אנשי התחנה לזיהום ים לבנות יחד תוכנית למניעת זיהום הים, ובתחנה כלל לא ידעו על הצפוי לקרות", מבהירה בנט ומוסיפה: "ככה זה כשיש חברה כמו קצא"א שעושה מה שבא לה בחסות המדינה שכן סטטוטורית קצא"א נחשבת מעל החוק".
מאז שנת 2017 אז נרשמה קצא"א כחברת קו צינור אירופה אסיה, היא נחשבת לחברה פרטית בשליטת הממשלה ובשל פעילותה החריגה היא מוחרגת מחוק החברות הממשלתיות ולא חייבת בדין וחשבון על פעילותה. זו בדיוק הסיבה שבחברה לא טרחו לשאול אף גורם קודם לחתימת הסכם מעבר כמויות הנפט האדירות דרך מפרץ אילת. "קצא"א כבר חתמה עם חברה באמירויות והם הקימו יחד חברה משותפת", מבהירה בנט כי מדובר בהליך מוגמר.

זה אומר שמישהו נרדם בשמירה? אני תוהה ובנט מבהירה: "מי נרדם? כאילו מישהו יודע מה קורה בחברה הזו? הכל שם הרי שמור בחדרי חדרים. לנו פשוטי העם אין איך לדעת מה קורה שם. רק במשרד ראש הממשלה ידעו ככל הנראה על התוכניות האלו. אפילו במשרד לאיכות הסביבה לא ידעו כלום. במשרד ראש הממשלה מן הסתם ידעו, אישרו ושתקו. תדמייני שאת שוחה בחוף קצא"א שנפתח רק לאחרונה לציבור ולידך מגיעות עוד ועוד מכליות ופורקות נפט ופתאום הופס תקלה....".

 

מחקר של WWF מצביע על הסכנה שבהנחת צינורות נפט באזורים  רגישים לרעידות אדמה

 

אסון אחד ישמיד את התיירות לעשורים


אז מה עושים?
לדברי בנט
: "כל 30 אירגוני הסביבה בארץ התראגנו בניצוחם של שמוליק תגר ופרופ' נדב ששר מאילת. אנחנו מציפים עוד ועוד בתקשורת, מעלים את הסוגיה כדי שכמה שיותר אנשים יבינו ויידעו באיזו פגיעה נוראית מדובר. כולם כותבים מכתבים, מתנגדים אבל לצערי עד כה אף אחד לא הוזמן לשום פגישה או ישיבה. הבאנו לאילת את השרה לאיכות הסביבה שתראה מקרוב ותבין במה מדובר. היא ראתה, הבינה והלכה. המשרד הוציא טיוטה וכולם זועמים עליה עכשיו. אסור לנו להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי. תושבי אילת חייבים להבין את הסכנה וכמותם גם תושבי הישובים בסביבה. כולם צריכים להתעורר ולהבין שזה יפגע בכל אחד מאיתנו. זה לא יתאים לשונית האלמוגים, זה לא מתאים בעיר תיירותית. אני תוהה מדוע ולמה המלונאים לא מתעוררים ומוחים גם הם, הרי ברגע שהמפרץ יפגע, התיירות תפגע. מצד שני, אם את חושבת על זה שהמלונות נלחמים כרגע על חייהם אז אולי זה היה תיזמון מצוין לעשות את זה דווקא עכשיו בתקופת הקורונה כשכולם הולכים לאיבוד ולא יכולים להתארגן יחד לעצור את ההחלטות". ואכן, המומחים מאשרים – התבקעות של מיכלית אחת, אפילו לא מכלית ענק תשמיד את המשאב התיירותי של אילת – הים, למשך עשורים. בשיחה עם 'ערב ערב', אמר פרופ' אמציה גנין, מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, "זו יכולה להיות קטסטרופה...כעבור 30 שנה אולי זה ישתקם. כמו באסון אקסון ולדז באלסקה, ישנם חיידקים אוכלי נפט אם תיתן להם עשרות שנים הם יעבדו, אבל במהלך עשרות השנים האלה לא יישאר כלום. תהיה פה שממה וישנם מחקרים שנעשו במפרץ אילת בשנות השבעים, שאז אירעו הרבה דליפות נפט באזור קצא"א שנפט כזה פוגע משמעותית ברביית האלמוגים, שלא לדבר על הרג שלהם בשל נפט בריכוזים גבוהים. הדבר הזה מבחינה סביבתית יהיה שגיאה. הרבה יותר נכון להעדיף את האופציה היבשתית ולהעביר את הנפט באמצעות צינור נפט שיתחבר לאילת באזור קו הביוב של מלון הנסיכה בטאבה ומשם דרך הצינורות של קצא"א לים התיכון. לא צריך מכליות בשביל זה".


גם רעידות אדמה ופיגועי טרור בדרך


ואם למישהו דבריהם של בנט ופרופ' גנין לא מספיקים, הרי שבדו"ח מיוחד של ה -WWF שעסק במקטע צינור הנפט שעובר לחופי אגם ויקטוריה בארצות הברית עד לנהר הנילוס נכתב: "שיקום מדליפת נפט היא משימה שהופכת קשה במיוחד בסביבה חופית ועתיד ריפי האלמוגים והמנגרובים באזור מוטל במקרה כזה בספק. הסכנה שבדליפות הנפט עולה במיוחד בסביבה לחה ומקטע הצינור העובר לחופיו של אגם ויקטוריה עשויים להוביל לאירועי דליפה רבים בעקבות שחיקה וסידוק של הצינור המתעצמים עם הסיכון לרעידות אדמה". נשמע לכם מוכר? אילת עצמה יושבת על השבר הסורי אפריקאי שהופך אותה לאזור מועד לרעידות אדמה ועוד לא אמרנו מילה על קו צינור שרק מזמין פיגועי טרור. במאמר שפורסם באוקטובר 2020, בסוכנות הידיעות האיראנית פארס, הזמינו המחברים את חמאס לנהוג בדיוק כך.  לדברי מחברי המאמר, מתקני קצא"א וצינור הנפט הם בטווח הירי של חמאס שכבר הוכיח בעבר כי מתקני החברה בחוף זיקים אינם מחוץ להישג ידו. המאמר ממליץ על פעולות התגנבות של יחידות קומנדו יבשתי שתעבורנה את הגדר על מנת לחבל בצינור הקיים לאורך 254 הק"מ שלו בין אילת לאשקלון, באמצעות מטענים. אם הצבא הישראלי אינו מסוגל להתמודד בהצלחה עם טרור בלוני התבערה, לועג המאמר, כיצד יוכל צה"ל להגן על ייצוא הגז לאירופה?

ואם נדרשת הוכחה נוספת עד כמה בהול ואקוטי הוא האסון האקולוגי הנשקף מהקמת קו נפט כזה, מגיעה ההחלטה הראשונה שלוקח נשיא ארצות הברית החדש ג'ו ביידן, רגע אחרי שנכנס לתפקידו - ביידן הורה לבטל את הקמתו של צינור הנפט הגולמי קיסטון XL שאמור היה לחצות את קנדה לארה"ב. קו זה אמור היה לשנע 800 אלף חביות נפט ביום ממחוז אלברטה שבמערב קנדה לנברסקה בארה"ב ומשם לבתי הזיקוק ברחבי המדינה. נשמע מוכר? בקנדה מאוכזבים מביטול הפרויקט שאמור היה לתרום לכלכלה שלהם,  ואולם מבחינת ביידן, המדובר במימוש הבטחה שנתן לקהל בוחריו ערב הבחירות - כן בשם כדור הארץ והשמירה עליו, כמו גם מתוך הבנה כי יש להגמל משימוש בדלקים פוסיליים כנפט ותזקיקיו. 

 מחטף הגז


אלא שהעברת נפט דרך נמל אילת היא לא הבעיה היחידה שמעסיקה בימים אלו את הירוקים אלא גם הכוונה להעביר גז ממרכז הארץ לאילת. אם בתחילת הדרך היה מי שניסה להסביר את הצורך בהעברת הגז לאילת כצורך לנצל את הגז כמקור אנרגיה לעיר, הרי שמהר מאוד התברר שכמויות כאלו עצומות אינן נחוצות לעיר כמו אילת על אחת כמה וכמה לנוכח העובדה כי אילת וסביבתה מייצרות לעצמן את צריכת החשמל באמצעות הקולטים הסולריים. "מהר מאוד עלינו על הרעיון שבעצם מדובר בכך שיש כמות גז גדולה שצריך לייצא ולשם כך יש צורך ליצור את התשתית להעברת הגז מהמרכז לאילת", מסבירה בנט. "צינור שיתפרש לאורך 250 ק"מ בערבה ויעביר גז עד לאילת כאן יבנה מתקן הנזלה שידחוס את הגז ויעביר אותו למצב נוזלי. את הנוזל הזה מעמיסים על מכליות שימכרו לאסיה דרך נמל אילת. כשעלינו על הכוונה הזו משרד האנרגיה הודה שהגז הוא לטובת ייצוא ולא לטובת צריכת העיר אילת והסביבה". בניגוד לפרשת הנפט, במקרה של העברת הגז מקווים באירגונים הירוקים כי אולי יימצא פתרון בהרחבת קוטר הצינור הקיים בין אשקלון לעזה מה שיאפשר אולי להגדיל את כמות הגז המיוצאת שם וייתר את העברת הגז לנמל אילת. "תתארי לעצמך מפעל פטרוכימי שיפעל באילת וזאת בנוסף להעברת מכליות נפט במפרץ. לצערי אנשים לא מצליחים להבין את הכתבות המקצועיות מדי ולא מצליחים להבין מה זה אומר לגביהם. תתארי לעצמך את התעשייה הפטרוכימית המסוכנת כל כך בנמל חיפה דחוסה בעיר קטנה כמו אילת. הזוי".
בימים אלו ממשיכים כל הגורמים הירוקים לשגר עוד ועוד מכתבי מחאה נגד שני ההליכים המתכוננים. במקביל נפתחה קבוצת פייסבוק תחת הכותרת נפטרים מקצא"א כאן מוסברות כל הסכנות שעלולות לפקוד את המפרץ ואת העיר בכלל אם קצאא תוציא לפועל את זממה.

"כולם חייבים להתעורר ולהבין שדבר כזה יפגע לא רק בירוקים ובסביבה אלא יפגע בכל אחד ואחת מתושבי אילת", מסבירים הירוקים שקוראים לכולם להתעורר ולא לעבור לסדר היום על החלטות שהתקבלו מבלי שמישהו יהיה מוכן.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "צמצום השימוש של ישראל בדלקים פוסיליים, שאליו מוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא יעד לאומי אסטרטגי, שהכרחי לצמצום זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנובעים ממנו. ישראל התחייבה לקדם מעבר לכלכלה דלת פחמן, כחלק מהתהליך הבין-לאומי בהובלת ה-OECD והאו"ם, למאבק במשבר האקלים.
המשרד להגנת הסביבה מוביל בימים אלה תהליך כלל ממשלתי ורב-מגזרי לאסטרטגיה לאומית להפחתה עמוקה בפליטות גזי החממה של המשק - בדרך לכלכלה דלה עד מאופסת פליטות עד שנת 2050.
הקמת תשתיות ומתקנים חדשים של דלקים פוסיליים, אשר יעלו מיליארדים רבים של שקלים ויישארו עשרות שנים, מחייבת דיון דחוף עם כלל הגורמים הרלוונטיים בממשלה, שיבחן את כלל הזוויות - בהן הסביבתיות - הנוגעות לנושא הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-אירופה (קצא"א)".
 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש