האם רשאית ישרוטל לפנות ספינה מהמרינה באילת רק משום שזו מסרבת לחתום על ניהול מול החברה המפעילה את המרינה?

מאת: איציק נועם ● 21/1/2021 14:43 ● ערב ערב 3001
למי שייך מקום העגינה במרינת ישרוטל? האם לבעל הספינה השוכרת או לחברה שהשכירה בשמו את המקום, שהיא גם החברה המנהלת את המרינה עבור ישרוטל? ● בשאלה זו יצטרך להכריע ביהמ''ש לאחר שבעל יאכטה העוגנת באילת תבע את ישרוטל וחכ''א לאחר שקיבל הודעת פינוי משביקש להתנתק משירותי חברת הניהול סי אליאנס ● בהליך מקדמי הוציא ביהמ''ש צו זמני שמונע את פינוי הספינה בכפוף לתשלום דמי עגינה ● ביהמ''ש: ''כמפעילת המעגנה, נראה כי חלה על ישרוטל החובה להאריך את הסכמי העגינה של כלי השיט משנה לשנה והיא אינה רשאית לסרב לספק את שירותי העגינה אלא מטעמים סבירים''
האם רשאית ישרוטל לפנות ספינה  מהמרינה באילת רק משום שזו  מסרבת לחתום על ניהול מול החברה  המפעילה את המרינה?
לא מקרה של חופש חוזים קלאסי. מרינת ישרוטל (למצולמים אין קשר לכתבה)

בית המשפט השלום בבאר שבע הוציא בשבוע שעבר צו מניעה זמני האוסר על פינויה של יאכטה העוגנת במרינת ישרוטל באילת מאז 2014, זאת לבקשתו של בעל היאכטה, שהגיש במקביל תביעה כנגד ישרוטל, החברה המפעילה את המרינה – סי אליאנס והחברה הכלכלית אילת (חכ"א), שישרוטל מפעילה את המרינה מכוח הסכם שחתמה מולה.

 

מבקש להתקשר ישירות מול ישרוטל


היאכטה, שעוגנת במרינת ישרוטל מאז 2014, ערכה לאורך השנים את הסדרי העגינה, לרבות הסכם הניהול, מול חברת סי אליאנס, הפועלת במקביל להיותה חברה מנהלת לספינות, גם כמנהלת המעגנה מכוח הסכם מול ישרוטל. בחודש יולי 2020 שלח בעל היאכטה מכתב למנהל סי אליאנס ובו הודיע על סיום ההתקשרות עם החברה, במקביל פנה ישירות לישרוטל ושילם לה בעבור יתרת דמי העגינה עד לסוף השנה. בעל היאכטה הבהיר כי בכוונתו לשלם מעתה ישירות לישרוטל בעבור העגינה במקום. בעקבות כך, הודיעה לו סי אליאנס כי עליו לפנות את היאכטה בתוך 30 יום וכי מקום העגינה יועד לספינה אחרת הנמצאת בדרכה למרינה. בעל היאכטה דרש מישרוטל כי תאריך את הסכם העגינה שלו שלא באמצעות סי אליאנס אך זו סירבה. מנהל סי אליאנס אף הודיע לבעלים כי היה ולא יפנה בעצמו, תפונה היאכטה עד לסוף אותה שנה ותועבר למיקום שאינו מאפשר גישה ישירה מהרציף ובהמשך תפונה מהמרינה לחלוטין. בעקבות הודעה זו הגיש בעל היאכטה בקשה לצו מניעה זמני.

 

"עושה שימוש בכוחה שלא כדין"


בעל היאכטה טוען לניגוד אינטרסים בין ישרוטל לסי אליאנס, בהיותה מחד חברת ניהול ליאכטות פרטיות ומנגד מתפעלת את המרינה מטעם ישרוטל. בעל הספינה טען כי החברה "עושה שימוש בכוחה זה בכדי לפעול לפינוי היאכטה שלא כדין", עוד טען כי לשתי החברות אין הרשאה בדין לבצע את הפינוי, שכן מקום העגינה שייך לבעל היאכטה ולא לסי אליאנס. עוד טען כי יש להימנע מיצירת עובדות בשטח שיקשו על השבת המצב לקדמותו במקרה שתביעתו תתקבל. 
מנגד טענה סי אליאנס כי מקום העגינה שייך לה והיה ברשותה עוד קודם להגעת היאכטה למרינה וכי ההסכם מול ישרוטל תמיד נחתם בשם סי אליאנס ולא על ידי בעלי היאכטה וכי מדובר בפרקטיקה מקובלת בתחום. עוד טענה כי כבר חתמה על הסכם עם בעל ספינה אחרת ולא ניתן לפגוע בזכויותיו. ישרוטל טענה כי לא ניתן לחייבה לחתום על הסכם עגינה מול בעל היאכטה.

 

"הסמכות לפנות אינה בידי סי אליאנס"


בקבלו את הבקשה לצו מניעה זמני נגד הפינוי, פסק השופט מנחם שח"ק כי גם אם נקבל את עמדתה של סי אליאנס בכל הנוגע לזכותה בשטחי מים כאלו ואחים, "אינני סבור שהדבר מקנה לה זכות לפנות את היאכטה במסגרת דין עצמי", פשוט משום "שסמכות שכזו כלל אינה קיימת". השופט ציין כי אין המקרה ב"פלישה טרייה", שכן היאכטה עוגנת במקום שנים ארוכות ברשות. עוד נקבע כי פינוי של יאכטה במסגרת עשיית דין עצמית מותרת על פי הדין (במגבלות) למנהל המעגנה בלבד והיא אינה בסמכות של בעל מקום העגינה, כפי שטענה סי אליאנס. ביהמ"ש אף מצא כי טענת סי אליאנס כי אך העניקה לבעל היאכטה זכות חוזית לעגון בשטח לא ספציפי במרינה, אין בה על מנת להתיר את ביצוע הפינוי העצמי שביקשה לבצע. ביהמ"ש ציין כי מנהל סי אליאנס איתי זינגר, "הציג מצג מטעה, כאילו מדובר בפעולה בסמכות מטעם הנהלת המרינה", ופסק כי "התנהלותו בהיבט זה של איתי פסולה. משכך, בין אם משום שהדבר עולה כדי חוסר תום לב, בין אם משום הצורך להרתיע בפני עשיית דין עצמית, ובין אם מהטעם הפשוט שבית המשפט אינו יכול להכשיר, ולו באופן פסיבי, עשיית פעולות שלא כדין על ידי מי מהצדדים, יש כדי לתמוך במידה ניכרת באפשרות שהבקשה תתקבל ויינתן צו מניעה זמני כלפי סי אליאנס שיאסור עליה לפנות בכפיה את היאכטה ממקום עגינתה במרינה", נפסק. כן הבהיר השופט כי "האפשרות שסי אליאנס פועלת בעניין ההסכמים בשני כובעים שונים - ומנוגדים - היא אפשרות ריאלית", וכי: "סיכויי התביעה כלפיה אינם זניחים". 

 

הבקשה נגד ישרוטל וחכ"א נדחית


 בכל הנוגע לחלקה של ישרוטל בפרשה, קבע ביהמ"ש כי היא מפעילת המעגנה וככזו, "חלה על ישרוטל החובה להאריך את הסכמי העגינה של כלי שיט משנה לשנה, והיא אינה רשאית לסרב לספק את שירותי העגינה אלא מטעמים סבירים", שכן לא מתקיים חופש חוזים קלאסי בסיטואציה. "כמפעילת המעגנה לא ראשית ישרוטל לפנות כלי שיט מתחום המעגנה אלא בהתאם לצו שיפוטי או כסעד עצמי המחייב את אישור הממונה על הנמלים, מטעם רשות הנמלים. ישרוטל אף הבהיר בתגובתה כי לא ביקשה לפנות את היאכטה ממקומה. אם תרצה לעשות כן בהמשך תהא כפופה לדרישות פקודת המעגנות בנושא לרבות הדרישה לקבל את אישור רשות הנמלים לפינוי.


לאור כל האמור פסק השופט לטובתו של בעל היאכטה והוציא צו מניעה זמני שימשך עד לבירור התביעה העיקרית. צו זה הוכפף לכך שבעל היאכטה ישלם לישרוטל את דמי העגינה כסדרם. בכל הנוגע לחכ"א, זו לא הגישה תגובה אף שנדרשה לכך, וטענה כי יש למחקה מההליך שכן היא "אינה צד ליחסים בין יתר הצדדים ולהיבטים הכלכליים בנוגע למרינה בכלל". לאור כך נדחתה הבקשה ביחס לישרוטל ולחכ"א.


לסיכום דרש השופט מבעל היאכטה להפקיד ערבון בגובה 20 אלף שקל, וחייב את סי אליאנס בהוצאות המבקש בגובה 6,000 שקל. עם זאת לאור דחיית הבקשה כנגד ישרוטל וחכ"א, נדרש בעל היאכטה לשלם לשתיהן יחד 6,500 שקל הוצאות. בשולי פסק הדין יותר מרמז השופט לצדדים כי ייטב באם ימנעו מהבאת המקרה לכדי פסק דין וזאת, בין היתר, בשל: "השלכותיו האפשריות של פסק דין מנומק", השופט המליץ לצדדים לפתור את הנושא בהסכמה או בבוררות.  


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש