האיפכא מסתברא של דוח ניטור המפרץ קובע: חל דילול במגוון האלמוגים בשונית מפרץ אילת

מאת: ניר אמיתי ● 29/1/2021 11:43 ● ערב ערב 3002
מחקר חדש שנעשה במכון הבין-אוניברסיטאי באילת, יוצא כנגד מסקנות דוח הניטור השנתי של המפרץ, עליו חתומים המשרד לאיכות הסביבה והמכון עצמו, כשמצא הידלדלות משמעותית במספר מיני האלמוגים שמצליחים להשתלב בשונית של אילת ● התוצאות שהדליקו פנס אדום, העלו מחדש את הוויכוח בדבר הצורך להתערב בשיקום השונית ● במשרד להגנת הסביבה אמנם דוחים את תוצאות המחקר בשל כשלים שלדעתם נפלו בו ● אך כולם מסכימים כי יש להמשיך ולבחון את מצב השונית בקפידה
האיפכא מסתברא של דוח ניטור  המפרץ קובע: חל דילול במגוון  האלמוגים בשונית מפרץ אילת
המשרד להגנת הסביבה:

קיים חשש גדול מהידלדלות המגוון הביולוגי בשונית אילת, לאור כישלונם של מיני אלמוגים רבים להשתלב בשונית הקיימת במפרץ אילת. זוהי מסקנתו המרכזית של מחקר חדש שפורסם בחודש ספטמבר 2020, שבדק את כושרם של אלמוגים צעירים להשתלב בשונית. במשרד להגנת הסביבה דוחים את מסקנות המחקר בשל מכלול סיבות שמחייבות לדעת המשרד בדיקה נוספת ולאורך זמן, על מנת להעריך את מצבה של השונית באזור.

 

15 סוגי אלמוגים בלבד הצליחו להתרבות


המחקר, שנערך על פני ארבע שנים, ופורסם בספטמבר שנה שעברה בכתב העת CORALREEFS, ביקש לבחון את קצב התגייסותם של אלמוגים צעירים לשונית. המחקר הציב שלוש עמדות ניטור, בשתיים מהן מול המכון ובחוף קיסוסקי הוצבו לוחיות חימר המדמות מצע שונית, ובאתר שלישי בחנו את קצב הצטרפות האלמוגים על גבי מצע של אבני גרניט. מיד חודש אספו החוקרים את הלוחות ובחנו אותם במעבדה באמצעות סמנים מולקולאריים, טכניקה המאפשרת זיהוי אלמוגים גם בגדלים של מ"מ בודדים. 

בעוד שבמפרץ אילת מוכרים 88 סוגי אלמוגים, ובעוד שבדוח הניטור השנתי שמפרסם המכון ביחד עם המשרד להגנת הסביבה מאז 2003 נמצאים זוהו באילת 55 סוגי אלמוגים, כמעט ללא תנודתיות במספרם לאורך השנים, טוען המחקר החדש כי רק 15 מיני אלמוגים נמצאו בממוצע על משטחי החמר שנבחנו, מאחר וידוע כי לאורך חיי השונית לא שורדים כל מיני האלמוגים, הרי שיבול המינים אמור להיות דל עוד יותר. המדובר לפיכך בפער משמעותי מהתוצאות הנמדדות מדי שנה בדוח הניטור. למעשה בשלושת האתרים נמדדו שיעורים נמוכים יותר של מגוון אלמוגים ומה שגרוע מכך, באתר שסמוך למכון, היו 80% מהאלמוגים משני מינים בלבד.

 

להתערב או לא להתערב זו השאלה


את המחקר ערכו פרופ' בוקי רינקביץ מהמכון לחקר ימים ואגמים ופרופ' נדב ששר מאוניברסיטת בן גוריון, לצד גבריאלה גריני, מעיין ירושלמי ודור שפי מהמכון לחקר ימים ואגמים, שמאלצים את עורכי דוח הניטור מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים, להתעמת עם הטענה כי החמיצו לזהות את המגמה של ירידה במגוון המינים כושר ההתגייסות של האלמוגים. המחקר לא בחן מהן הסיבות שהובילו לירידה שנמדדה והחוקרים אינם יודעים להצביע על הסיבות לכך. עם זאת, הדבר מצית מחדש את הוויכוח הישן האם יש להתערב בשונית באופן יזום על מנת לסייע לה להשתקם או שעדיף להניח לטבע לפעול בקצב שלו. ישנם חוקרים הסבורים כי בניגוד לעמדה השלטת היום המצדדת באי התערבות, יש לשקול צעדים כאלה לאור מגמת ההידלדלות, כך יש למפות את המינים המתקשים לשרוד ולאפשר את העתקת חלקם למשתלות האלמוגים הקיימות כיום בחוף הצפוני, שם הן יהיו מוגנות וניתן יהיה להשתמש בהם לצורך עיבוי המגוון והכיסוי בשונית עצמה. 

 

דווקא הירידה בצפיפות הקיפודים מטרידה את החוקרים


כאמור קובע דוח ניטור המפרץ של אילת כי אין שינוי של ממש במגוון מיני האלמוגים בשונית אילת מאז 2003. עם זאת מהדוח ל-2019 עולה כי חלה ירידה בצפיפות מושבות האלמוגים, מגמה הנמשכת זה כמה שנים. עוד נמצא כי נמשכת הירידה במדד הרקמות החיות באלמוגי האבן. ירידה נרשמה גם בצפיפות קיפודי הים שחשיבותם לשרשרת המזון קריטית .ממצאים נוספים למלמדים על כך כי לאחר עליה של שבע שנים בצפיפות האלמוגים (2010-2017), נרשמת מאז ירידה קטנה אך עקבית במדד זה, עם זאת כיסוי האלמוגים הממוצע בכל האתרים עלה במעט מ-24% ל-24.9%. לאורך השנים מסתמנת ירידה בחלקן של המושבות הקטנות ועליה בחלקן של המושבות הבינוניות והגדולות. בשנים 2012-2008 נמצאה ירידה בכמות האלמוגים הקטנים בשוניות אילת, אך מגמה זו נחלשה בשנים האחרונות בהן נרשמות תנודות של עליה וירידה. הדוח מציין כי מאז תחילת הניטור נמדדת ירידה קטנה אך מתמשכת באחוז הרקמה החיה של אלמוגי אילת. אך הוא מסביר כי: יתכן שהירידה באחוז הממוצע של רקמה חיה נובעת, לפחות חלקית, משיפור בשרידות ולכן "התבגרות" מושבות הצוברות עם הזמן פציעות ופגיעה ברקמות. בכל הנוגע לשינויים במגוון סוגי האלמוגים לא נרשמה תנודתיות משמעותית ב-2019. גם שולחן השונית שמר על יציבות בשנה זו. המקום שספג את הירידה המשמעותית ביותר היה אזור הלגונה בשמורת האלמוגים, בין קיץ 2008 לקיץ 2010 נרשמה ירידה גדולה בצפיפות מושבות האלמוגים בלגונה, ובמיוחד בצפיפות האלמוג הדומיננטי, כתוצאה מסדרת סערות חזקות. בשנים האחרונות נמדדת התאוששות, אם כי צפיפות האלמוגים עדיין נמוכה בהשוואה לשנות הניטור הראשונות.

 

"יש להיזהר עם מסקנות מסקרים פרטניים"


מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "על פי ממצאי תוכנית הניטור, ההיקף הממוצע של כיסוי השונית באלמוגים בכל האתרים נמצא במגמת עלייה. התיישבות האלמוגים ממשיכה ללא דעיכה ואין ירידה גם במדד מגוון המינים. אנו מסתייגים ממסקנות המחקר מהסיבות הבאות: התיישבות אלמוגים צעירים נבדקה במסגרת תוכנית הניטור מאז 2015 בשלושה אתרים: בשמורת האלמוגים, בחוף המכון הבין-אוניברסיטאי וכן באתר קצא"א. קצב ההתיישבות של אלמוגים צעירים באתר השמורה וקצא"א גבוה מהקצב שנמדד באתר המכון. במחקר האמור הוצבו לוחיות התיישבות בשני אתרים, שבהם מלכתחילה כיסוי האלמוגים נמוך".
לפי המשרד, "לכן, ממדידת קצב ההתיישבות באתרים אלו לא ניתן להסיק לגבי שאר השונית. חשוב לציין שלוחיות החימר שבהן נעשה שימוש במחקר הן אמצעי יעיל למעקב, אך אינו חף ממגבלות. יש מינים שלא יכולים להתיישב או להתבסס על גבי הלוחיות. בנוסף לזה, מושבות קטנות מהוות מזון לחלק מדגי השונית, וכשהן נמצאות על לוחית חימר חשופה הן נגישות יותר לטריפה. גם אבני גרניט אינן מהוות מדד להתיישבות אלמוגים על גבי השונית הטבעית. באופן כללי יש להיזהר עם מסקנות מסקרים פרטניים כאלה, שמבוצעים לאורך שנים בודדות - שכן התיישבות אלמוגים היא דינמית מאוד, ולכן מחייבת מעקב במשך עשרות שנים".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש