לא בנה את המפעל באילת והמגרש נשלל ממנו

מאת: איציק נועם ● 29/1/2021 11:45 ● ערב ערב 3002
אדם שקיבל ב-1996 מגרש להקמת מפעל לליטוש יהלומים ויצור תכשיטים בפארק התעשייה של אילת ולא הקימו בשל העדר התכנות כלכלית ● תובע את המדינה על שביטלה את ההיתר שניתן לו משלא עמד בדרישותיו לאורך השנים ● ביהמ''ש סירב להעניק לו צו מניעה זמני על השטח עד להכרעה בתביעה וזאת משום שיהוי בהגשת הבקשה וסיכויי תביעה נמוכים
לא בנה את המפעל באילת והמגרש נשלל ממנו
מאחר ורוב המגרשים ריקים אין סיבה להעניק צו מניעה זמני במגרש. פארק אמת

אדם שקיבל בשנת 1996 מגרש מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באזור התעשייה של אילת, במטרה להקים עליו מפעל לייצור וליטוש יהלומים, תבע לאחרונה את רמ"י, חכ"א ומשרד התעשייה והמסחר, לאחר שנדרש לפנות את המגרש משום שלא עמד בתנאי ההיתר שרדו ממנו להתחיל בבניית המפעל בתוך שלוש שנים מקבלתו. התובע הגיש במקביל לתביעתו בקשה לקבלת צו מניעה זמני, שיאסור על רמ"י וחכ"א לבצע כל שינוי במצב המגרש, אלא שבקשתו זו נדחתה, לאחר שביהמ"ש מצא כי סיכויי התביעה נמוכים וכן לאור שיהוי בהגשת הבקשה.

 

הסכם הפיתוח בוטל


מהחלטת ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע עולה כי הסיבות בעטין לא הוקם המפעל נבעו נוכח השינויים שנעשו באותה עת בחוק אזור סחר חופשי באילת וכן לאור המיתון הכלכלי באותם ימים וכן בשל מחסור בתשתיות בסיסיות באזור פארק התעשייה באילת. בעל המגרש סבר כי לא קיימת לפיכך היתכנות כלכלית להקמת המפעל שאמור היה ללטש יהלומים ולייצר תכשיטים. בשנת 2000 אף פנה בעל ההיתר לרמ"י וביקש לבטל את העסקה, אך זו הבהירה כי לא ניתן להשיב לו את הכספים שכבר שילם, לרבות בעבור חכירת המגרש. בהמשך הוארך הסכם הפיתוח למקום עד לתחילת 2011 אך המפעל לא קם. בשנת 2018 הודיעה רמ"י כי הסכם הפיתוח אינו בתוקף עוד והובהר כי ההקצאה תעלה לביטול לאור אי מימושה. האיש השיג על ההחלטה, אך השגתו נדחתה ב-2019 והסכם הפיתוח בוטל סופית. לאור כך הגיש האיש את התביעה, וטען כי עד ל-2010 לא היה בכוחו לקדם את הבניה במגרש, בשל העדר תשתיות בעוד שגם לאחר שנה זו נמנעה הבניה נוכח מיקומה של עמדת בידוק המכס בכניסה לאילת שיצרה קושי בדבר מעבר רציף לאזור התעשייה בו שוכן המגרש. עוד טען האיש כי עד ל-2016 היתה הבניה בפארק התעשייה באילת מועטה וכי המגרש שהופקע ממנו עומד כיום ריק ולא הוקצה לאחר.

 

לאיש לא הוענק מעמד של חוכר לדורות


בדחותו את הבקשה למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעה, פסק השופט יעקב דנינו כי הבקשה הוגשה בשיהוי, זאת לאחר שהסכם הפיתוח בוטל עוד בחודש ספטמבר 2019 ומאז ועד היום לא פעל האיש משפטית. כן נקבע כי סיכויי התביעה העיקרית מעלים סימני שאלה בולטים. "המבקש לא פעל בהתאם למתחייב מהסכם הפיתוח חרף הארכות שקיבל...לדבריו כדאיות כלכלית שימשה יסוד לכך שלכל הפחות עד שנת 2000 לא פעל להחל במימוש הסכם הפיתוח". ביהמ"ש קבע כי לאיש לא הוענק מעמד של חוכר לדורות, אלא שנקבע בהסכם כי אם יעמוד בו לאורך זמן יכול ותשתכלל זכותו למעמד כזה בעתיד. "המבקש אינו טוען כי עמד בתנאי הסכם הפיתוח", נפסק. כן נקבע כי מאחר והמבקש עצמו טוען כי חלק לא מבוטל של המגרשים באזור עומדים גם כיום ריקים ופנויים, הרי שגם אם תדחה תביעתו עדיין יוכל לפנות לרשויות ולבקש לקבל מגרש בהתאם לתנאיהן. 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש