המגרשים האבודים, שעלולים לעלות לפרויקט ’בראון 42' מיליוני שקלים נוספים

מאת: ניר אמיתי ● 12/2/2021 08:09 ● ערב ערב 3004
סאגה קפקאית תקעה את קידום פרויקט היוקרה בראון 42 שמול השדה המתפנה באילת ● בעיריית אילת התחרטו רגע אחרי שוויתרו על שלושה מגרשים וכעת הם טוענים כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם בעבורם למעלה מ-12 מיליון שקל ● בדיון הסכימה עיריית אילת להצעת הפשרה של ביהמ''ש ואיפשרה את העברת הבעלות למדינה מה שיאפשר את קידום הפרויקט ● אך שמרה לעצמה את זכותה לתבוע את המדינה בעתיד ● היזמים מצדם כבר הגישו הליך נוסף לביהמ''ש, בדרישה לפסול את חישוב דמי ההיתר שנדרשו לשלם בעבור הפרויקט
המגרשים האבודים, שעלולים  לעלות לפרויקט ’בראון 42'  מיליוני שקלים נוספים
שווי הפרויקט הוערך בין 55.7-74 מיליון שקל. בראון 42 הדמיה
תגיות: נדל,

חברת שי-עם כראל החזקות בבעלות איש העסקים והמסעדן האילתי אבי כראל הגישה לאחרונה שני הליכים הנוגעים למגרשים בהם היא מקדמת בימים אלו את בנייתו של פרויקט המגורים והמלונאות היוקרתי בראון 42. בהליך אחד הם תובעים צו עשה כנגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שיורה לה לאפשר את השלמת העברת הבעלות בחלק מהמגרשים, זאת לאחר שהתברר להם כי רמ"י אישרה את מכירתם אף שאלו כלל לא היו בבעלותה, עניין שתקע את קידום המיזם עד להתערבותו של ביהמ"ש שכפה על עיריית אילת לאפשר את העברת הזכויות. החברה אף הודיעה כי בכוונתה להגיש תביעה נזיקית בגין הנזקים שגרם לה העיכוב, בשעה שעיריית אילת הודיעה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לתבוע את המדינה בגין שווי המגרשים. בהליך נוסף, תוקפת החברה את אופן חישוב דמי ההיתר בפרויקט כפי שנעשו על יד רמ"י. לטענתם, החישוב השגוי הוסיף להם חיוב בגובה 2.64 מיליון שקל. 

 

"כלו כל הקיצין"


בכתב התביעה למתו צו עשה שהגישו, פותחים היזמים, ובראשם המסעדן האילתי אבי כראל, בתיאור פיוטי: "מדי פעם נשמעים במחוזותינו סיפורים אודות פלוני שמכר לאלמוני תמורת כסף רב מקרקעין שאינם כלל בעלותו. פלוני, כך בוודאי סוברים כולם, איננו אדם מהשורה, שכן איזה אדם סביר ירהיב למגור לאדם אחר נכס שכלל אינו בבעלותו? אלא שהמציאות עולה על כל דמיון". ואכן מכתב התביעה עולה מסכת קפקאית לפיה מכרה רשות מקרקעי ישראל ליזמים שטח שכלל לא היה בבעלותה. המדובר בקרקע שנרכשה מיזמים אחרים בתום לב, שרכשו אותה בעצמם מרמ"י עוד ב-2017, אלא שבמהלך פעולות פיתוח הקרקע גילתה שי-עם כראל להפתעתה, כי שלושה דונמים מתוך ה-18 שנמכרו לה, כלל לא היו בבעלות רמ"י וכי בעליהם היא עיריית אילת. היזמים פנו מידית לרמ"י ודרשו את הסדרת הבעלות על השטח, אלא שברמ"י לא התרגשו מהפניה והפנו את היזמים לפתור את הסוגיה בעצמם מול עיריית אילת, משל "היינו נער שליח", נכתב. ברמ"י בדקו את מקור הטעות ולדבריהם התברר להם כי היא נבעה מכך ששטחים אלו הוקצו במקור לעירייה בעבור סלילת דרכים. מאחר ולימים שונה ייעודם למסחר, טענו ברמ"י כי היה על העירייה להשיבם לידי רמ"י. לאור כך, פעלה עיריית אילת במהירות ראויה והגישה לרמ"י כתב ויתור על השטח, אלא שאם חשבתם כי בכך תמה הסאגה הקפקאית, טעות בידיכם. למרות כתב הויתור לא פעלו שם לשינוי הבעלות בשטח והטילו את המלאכה על היזמים. היזמים לא הרימו ידיים ופנו בהליך מיוחד בשם תצ"ר (תכנית לצרכי רישום) אותה הפנו לעיריית אילת, אלא שזו, סירבה לאשר את ההליך והשיבה אותו לרמ"י, שהמשיכה בסירובה לרשום את הקרקע על שמה. לאחר שנה בה ניסו ללא הצלחה להביא לפתרון הבעיה, הבינו היזמים כי לא יזכו לשיתוף פעולה בנושא מול רמ"י ולפיכך הגישו תביעתם, בה ציינו כי: "משכלו כל הקיצין ומשהבינה התובעת כי אין בכוונת רמ"י להעביר לבעלותה את מקרקעי העירייה, נאלצה התובעת להגיש את התביעה דנן".

 

 

ביהמ"ש ממליץ על פשרה


כאן הולכת העלילה ומסתבכת, שכן בכתב הגנתה, טוענת עיריית אילת כי כלל אל היה עליה להשיב את הקרקע לידי רמ"י מלכתחילה, זאם משום שהקרקע לא היתה מעולם בבעלות רמ"י. בעיריית אילת טוענים כי המדובר בקרקע שנרשמה על שם העירייה עוד טרם נחקק חוק המקרקעין שהעביר את קרקעות המדינה לידי מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י כיום), מאחר וכך, בעירייה טוענים כי אינם צריכים להשיב את הקרקע לרמ"י, לפחות כל עוד אין המדובר בצרכי שימוש ארציים. מאחר ובמקרה הנדון שונה ייעוד הקרקע למסחרי, הרי שלרמ"י אין כל טענה תקפה כלפי הקרקע. בעירייה הסבירו את חתימתם על כתב הויתור כטעות שנבעה מכך שבעירייה לא הבינו כי אין המדובר בשימוש לצרכי מדינה אלא בשימוש פרטי. למעשה, דורשת העירייה כי רמ"י תשלם לה עבור הקרקע סכום של 12.57 מיליון שקל בעבור העברת הבעלות. 

אלא שברמ"י לא מקבלים את טענת העירייה וגורסים כי על השטח להירשם תחת בעלות המדינה וזאת מתוקף הדין החל על "קרקע מתרוכה" המיועדת לדרך ציבורית, ברמ"י מדגישים כי עיריית אילת היתה שותפה מלאה למכירת השטח לידי היזמים הפרטיים וכי לא הביעה התנגדות למהלך, לפיכך הביעו ברמ"י פליאה על חזרתה של העירייה מעמדת הוויתור שהביעה. לאור כך יידרשו כעת הצדדים להליך משפטי בסופו ייקבע, כך נראה, מהו הפיצוי הראוי שתקבל עיריית אילת בעובר השטח, באופן שיוכל לסיים את המחלוקת.

בדיון שנערך ב-31.1, הסכימה עיריית אילת להתפשר, בהתאם להמלצת ביהמ"ש, ואיפשרה את העברת המקרקעין על שם המדינה, זאת מבלי לוותר על טענותיה במישור הכספי, כפי שהועלו בכתב הגנתה. בעירייה שומרים לעצמם לתבוע את המדינה בעתיד בגין שווי הקרקע. גם רמ"י הודיעה כי היא שומרת על טענותיה בעניין זה. לאחרונה ביקשו הצדדים מבהמ"ש ארכא להגשת פסיקתא מוסכמת בנושא, וזאת על מנת להגיש ראשית את התצ"ר בלשכת רישום מקרקעין ולקבל את הוראותיה.

 

2.64 מיליון שקל שחושבו ביתר?


אלא שבכך לא תמו תלאות המיזם. הליך נוסף של המרצת פתיחה מתנהל בימים אלו בין היזמים לרמ"י, וזאת לאור חילוקי דעות שנתגלעו בינם בכל הנוגע לאופן חישוב דמי ההיתר בגובה 31% מההפרש שבין שתיים מתוך שלוש שומות שנערכו לקרקע. האחת לפי אומדן שווי של כ-74 מיליון שקל, השנייה לפי 55.7 מיליון שקל והשלישית לפי 65.8 מיליון שקל. טענת היזמים היא כי החישוב נעשה על פי ההפרש בין החלופות הלא נכונות, שהתייחסו להיקף עסקה גדול משזה שביקשו בפועל. הפער בין השומות מגיע לטענת היזמים לסכום של 2.64 מיליון שקל "שהמשיבה מנסה לבסס את גבייתם בנוהל". היזמים מפנים למדיניות מועצת מקרקעי ישראל, לטענתם רמ"י מנסה להכשיר באמצעות "חידוד והבהרה" של נהלים קיימים, שינוי מהותי שלהם, "זה לא חידוד", נטען בבקשה, "זה שינוי המהווה הסדר ראשוני של עניין שלא הוסדר...בהחלטות הוועדה". לאור כך הם מבקשים מביהמ"ש: "לתקן את העוול, באשר רמ"י מתנה את המשך הקמת הפרויקט, לאחר שהושקעו בהו כספים רבים, בתשלום דמי היתר מופרזים ללא כל עיגון או הצדקה". 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת